כפייתיות היא כנראה תכונה אנושית שאין לה הסבר אבולוציוני הגיוני, ובכל זאת הצליחה להשתמר ללא פגע מזה מספר דורות במשפחתי. עצלנות, לעומת זאת, התפתחה כפי הנראה רק בדור הנוכחי...בכל מקרה, צירופן של שתי תכונות אלו הביאו אותי לקרוא את הספר הזה. אני לא נוהגת לקרוא ספרים שהם פסאודו-מדעיים. אני קוראת ספרות מדעית לצורך עבודה (וגם לנשמה), או ספרות נטו לנפש. אני ספקנית לגבי ספרים שהם מצד אחד לא ספרות ומצד שני לא ממש מדע אלא אוסף מפוקפק של אנקדוטות קליטות. אבל, יצא שקיבלתי את הספר במתנה ולא הספקתי להחליף אותו (עצלנות כבר אמרתי?), וכקוראת אובססיבית של כל מה שנמצא בהישג ידי נאלצתי לקרוא.
מכיוון שציפיתי למינימום הספר לא היה יכול לאכזב אותי, והוא אפילו הפתיע לטובה בנקודות שהעלה ולא חשבתי עליהן.
הידעתם שההומו-ספיאנס הצליח במקום שבו מיני אדם אחרים נכשלו לא בגלל שכלו המפותח או חוסנו הגופני אלא משום יכולתו לרכל? כן, זו בדיוק הטענה שמעלה נח-הררי. לדבריו היכולת לרכל מאפשרת למין האנושי היחיד ששרד לאסוף המון מידע ולהפיץ אותו, וזה חיוני ליכולתו של האדם לפעול כחברה מצליחה. אני לא יודעת אם יש אמת מדעית בטענה הזו, אבל אין ספק שהיא קוסמת ביותר. מסתבר שלשבת עם חברה ולקשקש זו פעולה שמביאה לרווחת המין האנושי! נו טוב, אני מוכנה להיות קורבן...
נח-הררי מעלה את הנקודה הזו ברצינות גמורה. ואני תוהה, אילו זה היה נכון אז כיצד יתכן שהדבר היחיד שנשאר קבוע לאורך ההיסטוריה, לפחות מאז המהפכה החקלאית, הוא היותה פטריאכלית?
מצד שני, לזכותו של הררי אומר שהספר מעלה את כל ההסברים הרווחים להעדפת גברים על פני נשים לאורך כמעט כל ההיסטוריה, ושולל את כולן. הוא לא מנסה להציג פתרון דחוק, אלא מודה שהנקודה עדיין לא מובנת.
ההתייחסות של הררי למהפכה החקלאית מרתקת. הוא טוען שהמהפכה החקלאית הגדילה מאוד את אוכלוסיית העולם, אך לא גרמה רווחה לפרטיו. לדבריו היא היתה גרועה לפרט הבודד כי האדם המלקט –צייד שקדם לחקלאי אכל מזון מגוון יותר בכמות גדולה יותר והיה תלוי הרבה פחות בפגעי מזג האוויר. החקלאי אמנם למד לייצר יותר מזון, אך מי שנהנה מכך היו בעצם קומץ אנשים ולא החקלאי עצמו (מישהו דיבר על מיסים? צדק חברתי?)
עוד נקודה שאהבתי בספר היא הטענה שהעובדה שדנ"א מסויים מתרבה אינה בהכרח מצביעה על כך שבעל הדנ"א הזה הצליח במיוחד. חשבו על עגלים המיועדים לשחיטה – הדנ"א שלהם מתרבה לעין שיעור בגלל בני האדם, אך קשה לומר שזה לטובתם. מן הסתם הם היו מעדיפים להיות זן נכחד של קרנף...
הבעיה העיקרית שמצאתי בספר, ומכאן רק שלושה כוכבים, היא שהררי מסיק מסקנות מרחיקות לכת מכמעט אפס נתונים. הרבה תיאוריות שבספר ניתנות להחלפה בתיאוריות הסותרות אותן אם מתבססים על אותם נתונים.
בקיצור (אחרי שכתבתי כל כך הרבה...), ספר קריא מאוד מעניין ואף משעשע, ואני בהחלט יכולה להבין מדוע הררי הוא מרצה מבוקש כל כך. אבל מכאן ועד הבנה אמיתית של תולדות האנושות הדרך עוד ארוכה...

















