אם כבר שיתפתי אתכם בעבר והמלצתי על "הסדרה הקטנה" של הוצאת "כתר", אז עכשיו אני משתפת וממליצה על סדרה נוספת, מופתית, שנקראת "חוצפנית". זו סדרה של ספרים חכמים ונושכים מבית "הכורסא", ו"תשע נשמות", מה שנקרא "הוצאת בוטיק", שמתמחה במצוינות ובספרים יוקרתיים מחממי -לב, בקיצור פנינים ספרותיות ייחודיות מכל העולם.

את "גבירה אבודה" כתבה <mark>וילה קאתר</mark>, אחת מחשובי הסופרים באמריקה בסוף המאה ה-19, תחילת המאה העשרי

בימים אלה פועלות שתי תנועות הפוכות במקביל. תנועה אחת קוראת לאינסטנט, לכל מה שמהיר וחומרי, להבעת רגשות באימוג'י. תנועה הפוכה קוראת לעצור, לנשום, להתעכב על פרטים, לחוש. יש שיקראו לזה מיינדפולנס. "אנטוניה שלי" משתייך לתנועה השניה. סיפור ההתבגרות היפהפה והאיטי מתרחש בנבאדה, ארה"ב, בתחילה בשדות הפתוחים, באחוזות ובחוות, ובהמשך בעיר הסמוכה, עת המשפחה עברה להתגורר שם. תאורי הנוף נוגעים ללב, ומזכירים במקצת

ספר טוב. תרגום מעולה ( מאנגלית ע. ארבל) השפה עשירה וספרותית , פיוטית , שמעטים כמוה אפילו בספרות מקור איכותית. בספר זה מרבה הסופרת לתאר נופים, שדות, נחלים, הרים וגבעות, חורפים קרים ומושלגים וימי קיץ לוהטים ,צמרות עצים בתים וגגות ועוד ועוד ולכל מי שאוהב תיאורי טבע ונוף צפויה לו בספר זה הנאה מרובה. הסופרת מתארת את חייהם הקשים של המתיישבים החלוצים במדינת נבראסקה מנקודת מבט של ילד/נער שנאלץ לגדול בבית