טרי טרי היא הכותבת מספר אחת בעולם. אבל אף פעם אין מושלם, בספר האחרון בלהתחיל מחדש (ספוילר) היא הורגת את כולם תהליך שתחילה בסוף הספר השני, אין על מה לתוכך הכי טובים הם 1 ו2 עד שתי הפרקים האחרונים וחלקים מ3. לא לקרוא את 3 העצוב מדי בשבילי הסוף . אבל שווה את זה.

אני לא מבינה למה, אבל הספר זכה להצלחה פחותה מלתחיל מחדש. אני אישית העדפתי אותו ולמעשה הוא היה הספר האוהב עלי בגיל 12, למעשה גם בגיל 13 אני פשוט התחברתי לעלילה וסוקרנתי ולדעתי זה הספר הכי יוצלח שלה

היום אכלתי בפעם הראשונה תפוז דם, ומיד נזכרתי בספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת ליליה" וחשבתי מה אותו ילד היה חושב על התפוז אדום? (אדום זה הצבע האוהב עליו, וצהוב וחום השנואים אליו) ותפוז מזכיר צהוב

מכיל ספולירים שלום, רק לצורך הגנה עצמית לא קראתי את מהאחורה של הספר, אם הייתי קרואת אני לא חושבת שהייתי קרואת את הספר. אוקי אז מהאחורה הוא: "השתחווה למלכך או בטבעת מצא את מותך..." להיות ממזר זה מבאס (באמת???) . טילה בת ה־16 מכירה את ההרגשה. אביה הלורד קנט, מושל הפרובינציה המערבית בממלכת נוֹבֶרִיס, מעכב את החלטתו אם להכיר בה רשמית כיורשת. ובינתיים, סבכל אירוע רשמי, טילה תקועה בשולחן הממזרים. יום אחד מגיעה לביקור נסיכת מִגְדָלְאוֹר – לִירִיאָנָה ווֹלָארִיס, עם דודהּ, רב־המכשפים רולאן, והלורד קנט עורך לכבודם עודה מפוארת. למרבה ההפתעה, הנסיכה בוחרת להצטרף לשולחן הממזרים . היא משכנעת את יושבי השולחן לחמוק מן הארמון ובחיפושם אחר הרפתקה לילית הם עדים לפשע נורא ונחשפים לתכנית לכבוש את הממלכה (אוקי הקשר בן השורה הזאת לספר נסתר מעיני, כאשר קראתי את הפסקה הזאת לראשונה חשבתי שאנשים כובשים מהם את הממלכה אבל לא אל המשפחה שלהם רוצה לכבוש את הממלכה אבל הם בוגדים בהם). הקושרים שולחים אחריהם רוצחים אכזריים. במהלך מסע רב אתגרים ותהפוכות, הממזרים מגלים שרק אם יצליחו להזהיר את מכשפי המלך בזמן יוכלו למנוע מלחמת אזרחים שתשַסע את הממלכה לגזרים (המלחמה עדין תיקרה פשוט הם בגדו בצד שלהם) , אם בכלל ישרדו... (בטח כמו בכול ספר נעור מהסגנון הזה מישהו ימות בסוף, למה אף אחד מהגיבורים לא מת באמצע אף פעם??) 'שולחן הממזרים' בונה עלילה אנרגטית וסוחפת בעולם עשיר של פנטסיה בעל חוקים משלו, יחד עם רומנטיקה ואף משולש אהבה (האהבתי שכתבו ואף כאילו זה מיוחד ולא כאילו תעוקים את זה בכול ספר נעור קיים- אני שאונת משולשי אהבה זה כול כך פטתי). כאשר קראתי את הספר הרגשתי שהוא מחולק לשני חלקים צמד הספרים הם אגדות האבנים (עלית בני הכלאים שזה גם חיקוי של ג'נאר בסגנון נפילת הממלכות עד כדי העתקה) ומלכה אדומה (הבוגד מאוהב בה עד עמק נשימתו במידה חולנית היא רוצחת את אמו בסוף הספר ואח שלה מת באמת? כמה מקורי) הדבר שהכי הפריעה לי בספר זה שהיא כול הזמן ניצחה לוחמים מרגע יצאתם מהרחם כשהיא מתאמנת רק כמהה שבעות, אבל זה הגיוני היא כוכבת הסיפור. ואני מצטט" ... ידו התעופפה ממותניו קדימה ובלה בלה זרק עליה סכין הטלה .. ידי נשלחה מעלה באינסטינקט תפסה את הידית הסכין במעופה ועצרה אותה במרחק סנטימטרים מהפנים שלי(מה הסיכוי ???). בלה בלה בלה .... ואז בלי לחשוב הטלתי את הסכין בחזרה לעברו , בלה בלהב בלה ופגעה בגרון שלו ( בתור מישהי שלמדה במשך שבעות הגנה העצמי בלבד ופגעה בלוחם מוחנן שהוא עצמו פסיפס אותה, נניח אבל פגעה בגרונו??? הייתי מסתפקת בבתן לא הייתי מתלוננת אבל הגרון כול כך קטן) " הספר הוא מסוג הספרים שגומרים בשעתיים בשביל לנקות את הראש אז נתתי 3 כוכבים

מכיל ספולירים שלום, רק לצורך הגנה עצמית לא קראתי את מהאחורה של הספר, אם הייתי קרואת אני לא חושבת שהייתי קרואת את הספר. אוקי אז מהאחורה הוא: "השתחווה למלכך או בטבעת מצא את מותך..." להיות ממזר זה מבאס (באמת???) . טילה בת ה־16 מכירה את ההרגשה. אביה הלורד קנט, מושל הפרובינציה המערבית בממלכת נוֹבֶרִיס, מעכב את החלטתו אם להכיר בה רשמית כיורשת. ובינתיים, סבכל אירוע רשמי, טילה תקועה בשולחן הממזרים. יום אחד מגיעה לביקור נסיכת מִגְדָלְאוֹר – לִירִיאָנָה ווֹלָארִיס, עם דודהּ, רב־המכשפים רולאן, והלורד קנט עורך לכבודם עודה מפוארת. למרבה ההפתעה, הנסיכה בוחרת להצטרף לשולחן הממזרים . היא משכנעת את יושבי השולחן לחמוק מן הארמון ובחיפושם אחר הרפתקה לילית הם עדים לפשע נורא ונחשפים לתכנית לכבוש את הממלכה (אוקי הקשר בן השורה הזאת לספר נסתר מעיני, כאשר קראתי את הפסקה הזאת לראשונה חשבתי שאנשים כובשים מהם את הממלכה אבל לא אל המשפחה שלהם רוצה לכבוש את הממלכה אבל הם בוגדים בהם). הקושרים שולחים אחריהם רוצחים אכזריים. במהלך מסע רב אתגרים ותהפוכות, הממזרים מגלים שרק אם יצליחו להזהיר את מכשפי המלך בזמן יוכלו למנוע מלחמת אזרחים שתשַסע את הממלכה לגזרים (המלחמה עדין תיקרה פשוט הם בגדו בצד שלהם) , אם בכלל ישרדו... (בטח כמו בכול ספר נעור מהסגנון הזה מישהו ימות בסוף, למה אף אחד מהגיבורים לא מת באמצע אף פעם??) 'שולחן הממזרים' בונה עלילה אנרגטית וסוחפת בעולם עשיר של פנטסיה בעל חוקים משלו, יחד עם רומנטיקה ואף משולש אהבה (האהבתי שכתבו ואף כאילו זה מיוחד ולא כאילו תעוקים את זה בכול ספר נעור קיים- אני שאונת משולשי אהבה זה כול כך פטתי). כאשר קראתי את הספר הרגשתי שהוא מחולק לשני חלקים צמד הספרים הם אגדות האבנים (עלית בני הכלאים שזה גם חיקוי של ג'נאר בסגנון נפילת הממלכות עד כדי העתקה) ומלכה אדומה (הבוגד מאוהב בה עד עמק נשימתו במידה חולנית היא רוצחת את אמו בסוף הספר ואח שלה מת באמת? כמה מקורי) הדבר שהכי הפריעה לי בספר זה שהיא כול הזמן ניצחה לוחמים מרגע יצאתם מהרחם כשהיא מתאמנת רק כמהה שבעות, אבל זה הגיוני היא כוכבת הסיפור. ואני מצטט" ... ידו התעופפה ממותניו קדימה ובלה בלה זרק עליה סכין הטלה .. ידי נשלחה מעלה באינסטינקט תפסה את הידית הסכין במעופה ועצרה אותה במרחק סנטימטרים מהפנים שלי(מה הסיכוי ???). בלה בלה בלה .... ואז בלי לחשוב הטלתי את הסכין בחזרה לעברו , בלה בלהב בלה ופגעה בגרון שלו ( בתור מישהי שלמדה במשך שבעות הגנה העצמי בלבד ופגעה בלוחם מוחנן שהוא עצמו פסיפס אותה, נניח אבל פגעה בגרונו??? הייתי מסתפקת בבתן לא הייתי מתלוננת אבל הגרון כול כך קטן) " הספר הוא מסוג הספרים שגומרים בשעתיים בשביל לנקות את הראש אז נתתי 3 כוכבים

אני לא מבינה למה, אבל הספר זכה להצלחה פחותה מלתחיל מחדש. אני אישית העדפתי אותו ולמעשה הוא היה הספר האוהב עלי בגיל 12, למעשה גם בגיל 13 אני פשוט התחברתי לעלילה וסוקרנתי ולדעתי זה הספר הכי יוצלח שלה