“ספר מעולה, למי שהיה ניסיון לא טוב עם הסופרת אז זה יותר טוב מלהתחיל מחדש.
מומלץ.”

“אני אפתח ואומר שבאופן אישי אני אוהבת את הספרים של טרי טרי, אבל הסגנון שלה לא מתאים לכולם. בדרך כלל במרכז הספרים של טרי טרי עומדת תעלומה שהדמות הראשית מנסה להבינה. לרוב מדובר באיזו תאוריית קונספירציה של קבוצה הפועלת מתחת לרדאר של הממשל, והדמות (או דמויות) הראשית נקלעת לסיטואציה שאותה היא לא לגמרי מבינה אבל זה המצב הקיים עבורה ועליה להתמודד. העלילה מתקדמת מנקודת המבט של אותה דמות ראשית ולפעמים מנקודות מבט של כמה דמויות ואז העלילה מתרחשת בכמה מקומות במקביל. סה"כ הספרים כתובים יפה, באופן מעניין ומותח אך שוב זה לא יתאים לכל אחד. הספרים נמצאים על הגבול של בין דמיון למציאות והם תמיד מסתיימים עבורי ב "מה לעזאזל...".
טוב אז לעניין, במשחקי תודעה העולם מתנהל במציאות הממשית והמדומה. לגיבורה יש קונפליקט ביחסה למציאות המדומה - מצד אחד היא מנסה להמעיט כמה שאפשר בשימוש ומצד שני יש לה כשרון טבעי לדבר, אבל עד מתי תוכל להסתיר אותו? וכשיתגלה מי ינסה לנצל אותו למטרותיו?
לדעתי הספר הזה של טרי טרי הוא קצת פחות מוצלח מהספרים האחרים שלה שקראתי בעיקר כי יש כמה נקודות שלא הסתדרו לי כשקראתי את הספר, אבל סה"כ עוד ספר מעניין ומותח וכרגיל אצל טרי טרי מאוד מקורי.”

“אני לא מבינה למה, אבל הספר זכה להצלחה פחותה מלתחיל מחדש.
אני אישית העדפתי אותו ולמעשה הוא היה הספר האוהב עלי בגיל 12, למעשה גם בגיל 13 אני פשוט התחברתי לעלילה וסוקרנתי ולדעתי זה הספר הכי יוצלח שלה”

“אז לאחר שבדיוק כתבתי ביקורת על ספר נורא וקטלתי אותו, הגעתי לספר זה עם ציפיות קטנות. חלקן הגיעו לו וחלקן לא. -אזהרה: הביקורת מכילה המון ספוילרים שחשובים לעלילה ולסוף, ויהרסו לכם את כל הספר. קריאה באחריותכם בלבד.-
אז לאחר שבעבר ניסיתי לקרוא את הסדרה השנייה של טרי טרי, היא הייתה ברשימה השחורה שלי. כיום היא נכנסה לשם עוד יותר. דארלינג, כזו טעות לא היית צריכה לעשות.
אז שנתחיל מהעלילה? טוב בואו נתחיל. אז העלילה די נחמדה, אבל לא יותר מזה. לא נמשכתי ממש לעלילה. היא הייתה עוד משהו של כזה "ארגון רשע שהשתלט על חצי עולם ולדמות הראשית יש כוח לעצור אותו והיא הצטרפה בערך למורדים בארגון". בכלל הנושא עצמו של מישהו שלא ממש נכנס לעולמות וירטואלים בדור שבו הרוב כן, מזכיר לי קצת את הספר "מבוך ההשתקפויות" שהוציאה אופוס. אבל משהו לדעתי מאוד הפריע, שבתקציר מספרים על המבחנים המכריעים כאילו הם שיא הסיפור אך הם בעצם פחות מחצי ספר.
הדמויות: פה טרי טרי עשתה את הטעות הגדולה ביותר שלה. לא אומר מי, אבל היא סוגשל הרגה את הדמות הכי טובה בספר והמעניינת ביותר בדרך כ"כ מגוחכת שזה עצוב. הסיבה היחידה שניסיתי לקרוא את הספר עד הסוף הייתה רק בשביל הדמות הזו. ולמה לעזאזל היא עשתה את זה. עד שיש דמות מעניינת הורגים אותה? מעכשיו טרי טרי לא תעזוב אצלי את הרשימה השחורה, מיד אחרי פרחים וריקה -ממיסטיק מסנג'ר- היא נמצאת.
הנאה כללית מהספר?: כעיקרון רק מהדמות שהיא הרגה. וזהו. וגם אותה הרגה בערך. אז לא ממש נהנתי. אבל מצד שני הצליחו לגרום לי לאהוב דמות אחת, וזה ממש קשה, אז לפחות נתתי כוכב אחד נוסף לכוכב הראשון.”