ספר מעולה, למי שהיה ניסיון לא טוב עם הסופרת אז זה יותר טוב מלהתחיל מחדש.
מומלץ.

אני אפתח ואומר שבאופן אישי אני אוהבת את הספרים של טרי טרי, אבל הסגנון שלה לא מתאים לכולם. בדרך כלל במרכז הספרים של טרי טרי עומדת תעלומה שהדמות הראשית מנסה להבינה. לרוב מדובר באיזו תאוריית קונספירציה של קבוצה הפועלת מתחת לרדאר של הממשל, והדמות (או דמויות) הראשית נקלעת לסיטואציה שאותה היא לא לגמרי מבינה אבל זה המצב הקיים עבורה ועליה להתמודד. העלילה מתקדמת מנקודת המבט של אותה דמות ראשית ולפעמים מנקודות מבט של כמה דמויות ואז העלילה מתרחשת בכמה מקומות במקביל. סה"כ הספרים כתובים יפה, באופן מעניין ומותח אך שוב זה לא יתאים לכל אחד. הספרים נמצאים על הגבול של בין דמיון למציאות והם תמיד מסתיימים עבורי ב "מה לעזאזל...".
טוב אז לעניין, במשחקי תודעה העולם מתנהל במציאות הממשית והמדומה. לגיבורה יש קונפליקט ביחסה למציאות המדומה - מצד אחד היא מנסה להמעיט כמה שאפשר בשימוש ומצד שני יש לה כשרון טבעי לדבר, אבל עד מתי תוכל להסתיר אותו? וכשיתגלה מי ינסה לנצל אותו למטרותיו?
לדעתי הספר הזה של טרי טרי הוא קצת פחות מוצלח מהספרים האחרים שלה שקראתי בעיקר כי יש כמה נקודות שלא הסתדרו לי כשקראתי את הספר, אבל סה"כ עוד ספר מעניין ומותח וכרגיל אצל טרי טרי מאוד מקורי.

אז לאחר שבדיוק כתבתי ביקורת על ספר נורא וקטלתי אותו, הגעתי לספר זה עם ציפיות קטנות. חלקן הגיעו לו וחלקן לא. -אזהרה: הביקורת מכילה המון ספוילרים שחשובים לעלילה ולסוף, ויהרסו לכם את כל הספר. קריאה באחריותכם בלבד.-
אז לאחר שבעבר ניסיתי לקרוא את הסדרה השנייה של טרי טרי, היא הייתה ברשימה השחורה שלי. כיום היא נכנסה לשם עוד יותר. דארלינג, כזו טעות לא היית צריכה לעשות.
אז שנתחיל מהעלילה? טוב בואו נתחיל. אז העלילה די נחמדה, אבל לא יותר מזה. לא נמשכתי ממש לעלילה. היא הייתה עוד משהו של כזה "ארגון רשע שהשתלט על חצי עולם ולדמות הראשית יש כוח לעצור אותו והיא הצטרפה בערך למורדים בארגון". בכלל הנושא עצמו של מישהו שלא ממש נכנס לעולמות וירטואלים בדור שבו הרוב כן, מזכיר לי קצת את הספר "מבוך ההשתקפויות" שהוציאה אופוס. אבל משהו לדעתי מאוד הפריע, שבתקציר מספרים על המבחנים המכריעים כאילו הם שיא הסיפור אך הם בעצם פחות מחצי ספר.
הדמויות: פה טרי טרי עשתה את הטעות הגדולה ביותר שלה. לא אומר מי, אבל היא סוגשל הרגה את הדמות הכי טובה בספר והמעניינת ביותר בדרך כ"כ מגוחכת שזה עצוב. הסיבה היחידה שניסיתי לקרוא את הספר עד הסוף הייתה רק בשביל הדמות הזו. ולמה לעזאזל היא עשתה את זה. עד שיש דמות מעניינת הורגים אותה? מעכשיו טרי טרי לא תעזוב אצלי את הרשימה השחורה, מיד אחרי פרחים וריקה -ממיסטיק מסנג'ר- היא נמצאת.
הנאה כללית מהספר?: כעיקרון רק מהדמות שהיא הרגה. וזהו. וגם אותה הרגה בערך. אז לא ממש נהנתי. אבל מצד שני הצליחו לגרום לי לאהוב דמות אחת, וזה ממש קשה, אז לפחות נתתי כוכב אחד נוסף לכוכב הראשון.

*משחקי תודעה*

אמ;לק: כן או לא? כן, ספר חביב בסך-הכל

תקציר מגב הספר:
ללונה הייתה תמיד יכולת ייחודית להתקיים בעולמות וירטואליים וממשיים בעת ובעונה אחת, סוד שהיא רוצה לשמור לעצמה. היא מסתירה את יכולתה בכך שהיא בוחרת להיות סרבנית: אחת מאלה הנמנעים מכניסה למרחבים הווירטואליים שאחרים פועלים בהם. אבל כשהיא נבחרת להשתתף במבחנים מכריעים ( =^.^= אח, אני מתה על הספרים האלה על ילדים תמימים שנשלחים למבחנים יוקרתיים רק כדי לגלות שאוניברסיטאות הן תהומות של רשע וסבל אנושי =^.^= ), היא לא יכולה עוד להסתתר. הדרך הבטוחה הייתה להיכשל, ולחזור למבוי הסתום של חיים חסרי עתיד ( =^.^= אבל מתערבת איתכם שלונה לא תצליח להיכשל? כלומר תכשל בלהיכשל? כלומר תצליח? זה תמיד ככה =^.^= ). אבל לונה מתחילה לקוות למשהו טוב יותר, ותקווה היא דבר מסוכן...
טרי טרי ( =^.^= הידד, עוד ספר של טרי טרי! =^.^= ) מחברת הטרילוגיה עטורת הפרסים "להתחיל מחדש" חייתה במרוצת חייה בצרפת, בקנדה, באוסטרליה ובאנגליה והספיקה לצבור לאורך הדרך ארבעה תארים אקדמיים, שלל דרכונים ושם יוצא דופן. הקריירות שלה בעבר כוללות מדענית, עורכת דין, אופטומטריסטית ועבודות שונות בבתי ספר ובספריות ( =^.^= "עבודות שונות" נשמע מפוקפק/מסתורי מאוד, ובאופן כללי סיפור חייה נשמע כאילו היא פושעת בינלאומית מבוקשת, אבל הספרים שלה טובים בסך-הכל אז מי אני שאשפוט=^.^= ).

ומה אני חשבתי:
אני אגיד לכם מה לא אהבתי בספר: הוא לא החליט אם הוא פנטזיה או מד"ב. למה אני מתכוונת? כשמציגים לי עולם עם טכנולוגיה שהתקדמה לרמה של עולמות וירטואליים, אני מקטלגת אותו בראש שלי כמד"ב ומצפה להתרחשויות עם הסברים וונאבי-מדעיים. כשמציגים לי עולם עם כוחות קסם שאנשים שואבים מיסודות הטבע, אני יכולה לקבל דברים כמו "תתחברי ליסוד האדמה שבתוכך, תתרכזי בכל גרגר ותיצרי מהם משהו" (אני לא מתה על דברים כאלה כי זה תמיד מרגיש כאילו בשביל להפעיל כוחות עצומים הגיבורים צריכים רק להתרכז, קח ריטלין וקבל כח חסר מעצורים, היה מרגיש הרבה יותר הוגן אם הם היו צריכים לפתור שאלת בגרות במתמטיקה תמורת כל דקת שימוש בכח שלהם, אבל בסדר, יש עולמות שזה ההגיון בהם אז אין מה לעשות). אני לא אוהבת כשלוקחים משהו מדעי והופכים את השליטה בו לקצת וודו. הרגשתי כאילו אם הסופרת היתה משקיעה עוד קצת, יושבת קצת עם האקרים או מתכנתים של משחקי מחשב, היא היתה יכולה לעשות מהספר הזה הרבה יותר ממה שהוא.
לונה השיגה דברים קצת יותר מדי בקלות בספר. זה לא שהיא דמות מעצבנת ומושלמת (להפך, חיבבתי אותה מאוד), אבל כל ההצלחות שלה בספר הרגישו כאילו נבעו משילוב של תושייה וכשרון מוגזם. ברגע שהיא החליטה שהיא רוצה לעשות משהו – היא הצליחה בו. היה חסר לי בה קצת אלמנט של חרישה/עבודה קשה, גם אם היו הסברים מקובלים עליי למחצה לכשרון המוגזם שלה.
וגם (שוב!) בסוף הספר יש שגיאה לוגית ענקית ואיומה, משהו ברמה של "אלוהים שכח שהוא ברא את אדם וחווה אז הוא ברא עוד אדם וככה נוצר הגיי הראשון". טרי, האלוהים של הספר, שכחה משהו מאוד חשוב שהיא בראה, ונדמה שאף אחד לא שם לב עד שהיה מאוחר מדי והספר היה בחנויות עם כריכה ממש יפה דרך אגב.
מה אהבתי בספר?
העולם מקורי – זאת אומרת, על הבסיס הסטנדרטי של "עולם עתידני עם עולמות וירטואליים" נבנים דברים מקוריים. לפחות אלמנט אחד בסוף הפתיע אותי מאוד (למרות שרק אלמנט אחד הפתיע בקטע של "הייי מגניב לא ראיתי את זה בא" וכל השאר הפתיעו בקטע של "וואט דה פאק זה לא הגיוני בכלל"). וכמובן, הספר מותח ומלא אקשן, והעלילה לא מאיטה למספיק זמן כדי שתספיק לדאוג לגבי ההגיון שבה.
ויש גם בונוס: קריצה לחובבי להתחיל מחדש!
לסיכום אפשר לומר שנהניתי מהדרך גם אם הסוף די מעפן, אבל היי, זה גם מה שאנשים יגידו אחרי טיול מדהים שבסופו תטרוף אותם איגואנה ענקית. זה שבסוף טרפה אותך איגואנה לא סותר את זה שהטיול שלך היה ממש אחלה!