אני לא מבינה למה, אבל הספר זכה להצלחה פחותה מלתחיל מחדש.
אני אישית העדפתי אותו ולמעשה הוא היה הספר האוהב עלי בגיל 12, למעשה גם בגיל 13 אני פשוט התחברתי לעלילה וסוקרנתי ולדעתי זה הספר הכי יוצלח שלה

היום אכלתי בפעם הראשונה תפוז דם, ומיד נזכרתי בספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת ליליה" וחשבתי מה אותו ילד היה חושב על התפוז אדום?

(אדום זה הצבע האוהב עליו, וצהוב וחום השנואים אליו) ותפוז מזכיר צהוב

מכיל ספולירים


שלום,
רק לצורך הגנה עצמית לא קראתי את מהאחורה של הספר, אם הייתי קרואת אני לא חושבת שהייתי קרואת את הספר.
אוקי אז מהאחורה הוא:
"השתחווה למלכך או בטבעת מצא את מותך..."

להיות ממזר זה מבאס (באמת???) . טילה בת ה־16 מכירה את ההרגשה. אביה הלורד קנט, מושל הפרובינציה המערבית בממלכת נוֹבֶרִיס, מעכב את החלטתו אם להכיר בה רשמית כיורשת. ובינתיים, סבכל אירוע רשמי, טילה תקועה בשולחן הממזרים. יום אחד מגיעה לביקור נסיכת מִגְדָלְאוֹר – לִירִיאָנָה ווֹלָארִיס, עם דודהּ, רב־המכשפים רולאן, והלורד קנט עורך לכבודם עודה מפוארת. למרבה ההפתעה, הנסיכה בוחרת להצטרף לשולחן הממזרים . היא משכנעת את יושבי השולחן לחמוק מן הארמון ובחיפושם אחר הרפתקה לילית הם עדים לפשע נורא ונחשפים לתכנית לכבוש את הממלכה (אוקי הקשר בן השורה הזאת לספר נסתר מעיני, כאשר קראתי את הפסקה הזאת לראשונה חשבתי שאנשים כובשים מהם את הממלכה אבל לא אל המשפחה שלהם רוצה לכבוש את הממלכה אבל הם בוגדים בהם). הקושרים שולחים אחריהם רוצחים אכזריים. במהלך מסע רב אתגרים ותהפוכות, הממזרים מגלים שרק אם יצליחו להזהיר את מכשפי המלך בזמן יוכלו למנוע מלחמת אזרחים שתשַסע את הממלכה לגזרים (המלחמה עדין תיקרה פשוט הם בגדו בצד שלהם) , אם בכלל ישרדו... (בטח כמו בכול ספר נעור מהסגנון הזה מישהו ימות בסוף, למה אף אחד מהגיבורים לא מת באמצע אף פעם??)

'שולחן הממזרים' בונה עלילה אנרגטית וסוחפת בעולם עשיר של פנטסיה בעל חוקים משלו, יחד עם רומנטיקה ואף משולש אהבה (האהבתי שכתבו ואף כאילו זה מיוחד ולא כאילו תעוקים את זה בכול ספר נעור קיים- אני שאונת משולשי אהבה זה כול כך פטתי).

כאשר קראתי את הספר הרגשתי שהוא מחולק לשני חלקים צמד הספרים הם אגדות האבנים (עלית בני הכלאים שזה גם חיקוי של ג'נאר בסגנון נפילת הממלכות עד כדי העתקה) ומלכה אדומה (הבוגד מאוהב בה עד עמק נשימתו במידה חולנית היא רוצחת את אמו בסוף הספר ואח שלה מת באמת?
כמה מקורי)
הדבר שהכי הפריעה לי בספר זה שהיא כול הזמן ניצחה לוחמים מרגע יצאתם מהרחם כשהיא מתאמנת רק כמהה שבעות, אבל זה הגיוני היא כוכבת הסיפור. ואני מצטט" ... ידו התעופפה ממותניו קדימה ובלה בלה זרק עליה סכין הטלה .. ידי נשלחה מעלה באינסטינקט תפסה את הידית הסכין במעופה ועצרה אותה במרחק סנטימטרים מהפנים שלי(מה הסיכוי ???). בלה בלה בלה .... ואז בלי לחשוב הטלתי את הסכין בחזרה לעברו , בלה בלהב בלה ופגעה בגרון שלו ( בתור מישהי שלמדה במשך שבעות הגנה העצמי בלבד ופגעה בלוחם מוחנן שהוא עצמו פסיפס אותה, נניח אבל פגעה בגרונו??? הייתי מסתפקת בבתן לא הייתי מתלוננת אבל הגרון כול כך קטן) "


הספר הוא מסוג הספרים שגומרים בשעתיים בשביל לנקות את הראש אז נתתי 3 כוכבים

הספר מדבר על האהבה נכזבת עם זה בין אייברי (הגיבורה) לבן אמה או בין אייברי לסבתה במהלך הספר נוצרות האבהות\תשוקות נכזבות. ניתן לומר תשוקה כי זה מה שהגיבורה מרגישה לגבי הכוח היא משתוקקת אליו אבל נגזר עליה לצפות מנגד בכוח האשר בכרוב יעזוב את סבתא ואת הסיכוי האחרון שלה ללמוד אותו. אייברי מרגישה כבובה בידי אמה המנסה להגשים את כול החלומות שהיו לה ונצרו לה במלך השנים החלומות עוללו כוללים הלבשתה כבובה הובלתה לקונצרטים והחשוב בניהם החלום הנגזז שאייברי לא תהייה מכשפה. בעיני אייברי עדין נוטרת טינה על זה שמה נטשה אותה ואת סבתה ופתאום גוזזת מאלה את כול התקוות שנעברו והעכשיו כלא היו. אני נהניתי מהספר בסך הכול למרות שהתקציר מבטיח יותר מהיכולת של הספר לתת .

המשחק של אנדר היה הספר מדע בדיוני הראשון שלי! ספר מספר על ילד גאון הרבה יותר חכם מהרבה אנשים אחרים מבוגרים מסתירים מימנו מידע ועם זאת מנצלים אותו. הספר כתוב יפה ונחמד ממש האהבתי וממליצה.
יש גם ספר שתיים צילו של אנדר

השנאה שנתתם זה ספר שמדבר על הדחקה הדמות הראשית-סטאר מכחידה את המוות-אפשר להגיד גם רצח אבל לבסוף שני הדברים מסתמיים במוות בסוף להזדמנות שלא יספיקה כמעט לאתחל. של חבר ותיק ברגעים הצצים שבהם חושבת על המוות היא מתבוננת בו כמו עלים שנושרים ביום סתיו. לא הוגן להגיד שהיא מצדיקה את המוות או שאינה מרגישה כאב כי זה לא נכון. אבל בעיני הספר מתאר בצל כול שכבה מתקרבת לגרעין בכול שכבה יש התמודדויות שונה. יש אנשים שאומרים שיש מספר שלבים שונה להתמודדות אבל בעיני כול יום הוא שלב והתמודדות שלא תגמר. קימת גם החברה שלה-נטשה שמתה בלי הזדמנו שני מיקרי המוות שונים ועם זאת דומים בשתי מקרי המוות הופיעה אקדח באחד פושע ירה ובשני שוטר אחד בן והשני בת אחת ילדה צעירה קטנה בת 10 ובשני ילד שעל כתפו עולם של מבוגר משפחה אימא חולה (נפשית) לא ילד ולא מבוגר דמות אחת תמימה ודמות אחת פחות וסטאר היא הגשר בן שתי הדמויות חצייה לא יעודת מה להרגיש מה להגיד מתי למי ואיפה חייה בפחד מתגובה צבועה משתנה ועם זאת נערה שסבלה שמכחישה שמתבגרת ועל כתפיה מעמסה על זה מסופר על נסיבות ותאוצת על סבל ואושר על עצרות ומשיכות על הדחקה ועל קבלה.

טרי טרי סופרת מדהימה כבר כתבתי את זה אבל (תמיד יש אצלה אבל) התפרצות#1 הוא אחד הגרועים שלה ספוילר - הדמות אחת מראשיות מתה ואין לה סיכוי היא גם מגעילה ומעצבנת העכשיו רק דמות ראשית אחת יכולה לדבר אייתה שהיא גם ספוילר - אחותה למחצה והדמות המתה גרמה ספוילר- למחלה.
בלי הדמות המתה ספר מושלם

טרי טרי היא הכותבת מספר אחת בעולם.
אבל אף פעם אין מושלם, בספר האחרון בלהתחיל מחדש (ספוילר) היא הורגת את כולם תהליך שתחילה בסוף הספר השני,
אין על מה לתוכך הכי טובים הם 1 ו2 עד שתי הפרקים האחרונים וחלקים מ3.
לא לקרוא את 3 העצוב מדי בשבילי הסוף . אבל שווה את זה.

לא יכולתי לגמור פחדת מהסוף
אבל עד שפחדתי ספר עוצמתי ויפה ממליצה בחום
ספר נחמד בסך הכול.