"דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו"( משלי כה, טז).
ובעיקרון, גוון, אל תחזור על רעיון או טריק או תכה על אותו נושא פעם אחר פעם ובאותה טכניקה, כי זה ימאס וישעמם.
יש בספר קובץ סיפורים הכתובים בהומור טוב,אשר מעלים על המוקד שכבות "צודקות ובוטחות", כמו אצולה , סוציאליסטים/ קומוניסטים באנגליה, תוך שימוש בניגוד בין שבעות הרצון שלהם והמעטפת שהם מצויים בה, לאוכלוסיה אחרת.
כך, יש מפגש בין אומנת מתחזה, לזוג אצילים שמזעזעת באמירותיה את אושיות ה"סדר הטוב" שלהם,או,אצילה סוציאליסטית שמארחת רוזן סורי.., והעובדים עושים שביתה כי שף החביתות שהוזמן במיוחד הוא שובר שביתות, כאשר היא מפטרת אותו שובתים הטבחים כי.. הם מאיגוד אחר והפיטורין נעשו שלא על דעתם.
ועוד ועוד עקיצות מהסוג הזה.
נחמד ומקסים לקרוא את הסיפור הראשון שמייצג מפגש של שני נוכלים ועוד ועוד.
אבל, הטריקים והנושאים חוזרים, והדבר משעמם עד מציק.
המלצתי היא : לקרוא את הספר לסרוגין עם ספרים אחרים. או לעיין בכמה סיפורים ולהפסיק כדי לא לקלקל את הטעם הטוב.


















