הספר מגולל את סיפורה של אלכסנדרה בתחנות חיים ברחבי העולם.

את אלכסנדרה אנחנו פוגשים בנאפולי ב-2010 אוכלת פיצה להנאתה בפיצרייה "בן הנשיא". כבר בשיחה עם ג'יגי (בעל הפיצרייה) אנחנו מבינים שמדובר באישה מורכבת מחלקים רבים של פאזל. ממש כמו מרכיביה המגוונים של הפיצה קפריצו'זה אותה היא הזמינה.

הפרק הראשון מפגיש את הקורא עם אלכסנדרה בצ'ליאבינסבק ב-1979. ילדה בת שבע. גדלה בבית מעל הממוצע המוכר ברוסיה

השאלה שהספר מעלה היא כיצד לשרוד במנגנון דיקטטורי ש"מתפרנס" מהלשנות, הפחדה בשיטות שונות, ותקיפת יצר ההשרדות הטבעי של האדם.
המקום: רוסיה הסובייטית עם מנגנוניה ה"משוכללים" בצורת העלמה של יחיד או קבוצה, זריעת אי אמון בין ה"אזרחים", ובעיקר ניצול הכוח להטבות אישיות.

על הקרבן להחליט אם ל"שתף" פעולה, ולקבל מטריית הגנה, או להצמד לעקרונותיו ולקבל את העונש המתאים.

כך היא סופיה שאביה נעלם ביום אחד, ומש