מאוד הזכיר לי את "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם". בשני המקרים מדובר על זקנים תמהוניים, ובשני המקרים הספרים כתובים בצורה שגורמת לך לצחוק בקול רם. סיימתי את הספר תוך יומיים-שלושה, ונהניתי מכל רגע.
אחרי שסיימתי אותו הייתי חייבת לקחת יום הפסקה לפני שהתחלתי ספר אחר, כי הייתי צריכה קצת זמן לעכל אותו. ספר מעולה.














