היטלר מעורר רגשות עזים עד היום, מעל 70 שנה אחרי מותו. כמעט כתבתי "היעלמותו מהבמה" אבל הוא לא באמת נעלם מהבמה. הוא חי בזכרונות ובדימויים שהוא מעורר. רודנים רצחניים לא פחות - ואולי יותר - ממנו נאלצים להסתפק במקום השני. החוקים בגרמניה היום מנסים לתת מענה למצב בו מישהו ינסה לעשות כמוהו. אבל אמר כבר מי שאמר מה קורה לאלה הנלחמים את מלחמות העבר. יש המון דברים ש(כנראה) לא מדברים עליהם בגרמניה של היום, זו

שאלה: באיזה גז השתמש <mark>טימור ורמש</mark> על מנת לתקוף את קוראיו?
תשובה: בגז צחוק.



אם הספר הזה היה איכשהו מתגלגל לידיו של אדולף היטלר, אין ספק שכאשר היה מתחיל לקרוא אותו, או לפחות לעיין בו, הוא היה מיד מתהפך בקיברו (או בבונקר שלו, או איפה שלא יהיה).
ולמה? כי הוא מוצג כאן באור מגוחך, לועג, ואולי גם אפילו ביקורתי.
ואם כבר המילים "מתהפך בקיברו" נכתבו על ידי מיקלדתי, אז... מסתבר, לפחות על פי ספר זה, ש

היטלר חזר -מחשבה מצמררת.
רעיון מטורף והזוי בסגנון "היפהפיה הנמה" - בשנת 2011 היטלר מקיץ משנת עשרות שנים ושב לחיים. - הוא מנסה להבין מה קורה פה (בגרמניה) האחרת (כי היא אחרת). איפה האידיאולוגיה שהוא השליט (היא אמנם שם בחלקים או בקבוצות אך לא בכל מקום או לרוב לא על פני השטח).
לא מבין מה קרה לו. מה קרה לגרמניה שלו. מהי הקדמה הזו. מהי הגרמניה האחת, הגדולה, הדמוקרטית המתקדמת והליברלית הזו?
איפה החייל

איך בוחרים איזה ספר לקנות לעצמך?
אם תשאלו את רעייתי היא תסנן בבוז שאני קונה כל זבל שאפילו תולעת ספרים מזת רעב לא הייתה מוכנה לנקוב בה, והא רעיה שאין בספריי אף חור אחד. מה שהיה להוכיח.
אבל לאמיתו של דבר יש מדע שלם ועשרות שנות ניסוי וטעיה, הישגים מסחררים ובכי תמרורים שהביאוני לדרגת המקצוענות הדרושה על מנת לקנות כמעט תמיד את הספרים הפחות מוצלחים.
מסלול קבלת התואר בבחירת הספרים היה ארוך ומפותל. בי

במהלך הקריאה התברר לי למרבה האימה שהבדיחה היא בכלל לא על חשבון הציבור הגרמני המפונק של 2011, אלא על חשבוננו, הקוראים. ולקראת סוף הספר כבר נתקפתי בחרדה ובבחילה של ממש. התבוננתי בעצמי במראה, וקלטתי שמה דוסטוייבסקי עשה לנו ב'החטא ועונשו' בהתייחסותנו לגיבור-הרוצח רסקולניקוב, זה בדיוק מה ש<mark>טימור ורמש</mark> עושה לנו ב'הוא חזר' עם היטלר! הוא הופך את המשוקצת שבמפלצות לדמות ראשית, ואנחנו הקוראים הולכים ונלפתים בא

קראתי שני עמודים וקניתי את כל הספר בצומת ספרים ולא רק את השני עמודים כי מסתבר שאי אפשר, הייתם מאמינים? אז בכל זאת קניתי כי הייתי גרידית והכריכה כל כך חכמה ומקסימה אבל השני עמודים האלה היו כתובים ממש טוב והיתה להם את המנגינה המחוייכת הזאת שיש לספרים טובים ומקסימים שמחייכים מהם והם אפילו קצת מצחיקים אבל אז אחרי שקניתי את כל הספר נשארתי בקניון והזמנתי בקפה הלל שליד צומת ספרים כוס גדולה של אייס קפה וה

אתחיל בשורה התחתונה. מדובר בספר שהוא גימיק.
באפריל שנת 2011 מתעורר אדם בשדה פתוח בברלין. הוא לא זוכר כלום ממה שקרה אתמול למעט העובדה שישב ליד אווה. הוא לבוש כמו היטלר, נראה כמו היטלר ומדבר כמוהו. הוא (היטלר) חזר.
מכאן מתפתחת עלילה שהיתה יכולה להיכתב על כל אחד שנסע בזמן והגיע את תקופתנו : מחשבים, אינטרנט, עיתונות, טלוויזיה, פלאפונים. היטלר נפעם ומופתע מאוד לגלות את כל חידושי הטכנולוגיה.
היות

על הספר הזה שמעתי עוד כשהוא יצא לאור רק בגרמנית וברגע שראיתי אותו נמכר בעברית ישר לקחתי אותו. קשה לתאר מה עובר על אדם, לא משנה במי מדובר, שלוקחים אותו פתאום 60 שנה לעתיד. איך הוא יגיב להתקדמות החברה? איך אותה חברה עתידנית תקבל את הנוסע בזמן? האם יצליח להשתלב בעולם החדש או ירצה לחזור לתקופתו? לכאורה נסיעה בזמן הוא תחום שעליו נכתבו המון סיפורים ואינספור סרטים אך בגלל מגוון האפשרויות הלא נגמר תמיד יה

אוף. כשהספר יצא רציתי ישר לקרוא אותו. קניתי והוא ישב לי על המדף תקופה די ארוכה (שנה אם להיות מדויקת, ואם לדייק עוד יותר - זו לא תקופה כל כך ארוכה אצלי). וכל כך התאכזבתי. באמת, איזה שעמום.
כן, הרעיון נחמד ומעניין - היטלר חוזר לחיים? איך? למה? מה עושים איתו? אבל הביצוע הרבה פחות.
היטלר חוזר לשנת 2011. בהתחלה הוא לא מבין מה קרה לברלין שהוא מכיר ולמה הכל נראה כל כך טוב. עד פה הסיפור אמין (עד כמה שחז