“צבאו של היטלר יוצא מנקודת ההנחה שהוורמכט היה צבאו הפרטי של היטלר ועיקר הספר בנוי כך כדי להוכיח את ההנחה היסודית הזאת.
כדי לעשות זאת ברטוב עוסק בשלושה בסיסים עיקריים שכל אחד מהם מהווה נקודת מוצא לשני וממנו לשלישי.
הראשון. השינוי באופיו הבסיסי של היחידה העיקרית- פלוגת הקרב, אשר עוברת שינוי עמוק ביחסים הקרובים בין אנשיה אשר היו מאז ימי מלחמת העולם הראשונה , בני אותו מקום כך שיחס היניהם התבסס על מוצא
משותף, היסטוריה , שפה ודת אחידה.קראו לזה בשפה המקצועית הקבוצה הראשונית.
ברטוב מוכיח שאכן בתחילת המלחמה בספטמבר 1939 עד הפלישה הגרמנית לברית המועצות, מבצע ברברוסה, אכן הקבוצות הראשונית אכן התקיימה בוורמכט באוגדות הקרב, אולם , ככל שהתקדמה המלחמה ברוסיה וכוחות הוורמכט ניכתשו, הצבא הגרמני נאלץ יותר ויותר למלאת את החוסרים בחיילים שנלקחו מהרזרווה ולהם ולאנשי הקבוצה הראשונית לא היה בסיס משותף כמו זה שהתקיים בראשית המלחמה.
עובדה זאת שאותה מוכיח ברטוב בעזרת מספר האבדות ביחידות השונות לעומת מצבת כח האדם בראשית המלחמה ברוסיה.
עובדה שניה היא השחיקה בטכנולוגיה המודרנית ( טנקים לדוגמה), ודה- מודרניזציה של הצבא הגרמני שיחקה לידיו של הצבא האדום, שבשלבים מתקדמים של המלחמה היה בעל עדיפות בכיילים המודרניים, גם בכמותם וגם באיכותם לדוגמה, הטי 34 הרוסי לעומת הפנצר 4 או 5 של הגרמנים שהיה נחות מהטנק הרוסי.
עובדה נוספת שחיזרה את היתרון הטכנולוגי של הצבא האדום היה הסיוע האמריקני שהגיע בשיירות היישר מארצות הברית וכלל טנקים ומשאיות ענק אמריקניות.
רק לשם השוואה האמריקנים הוציאו מהמפעלים שלהם יותר טנקים מאשר הוציאו הרוסים, הגרמנים והבריטים גם יחד. הרוסים הוציאו 30000 טנקים
בריטניה ייצרה 36,720 וארצות הברית 88,410. גם ייצור המטוסים עלה פלאים למרות העליה הפלאית של ייצור המטוסים בגרמניה ל40,993 ב1944 , ארה״ב ייצרה קצת פחות מ 100,000 מטוסי ירוט ויותר מ90,000 מפציצים כאשר יותר ממחציתם בעלי 4 מנועים וארוכי טווח. היתרון ביצור ובכמויות היה אחד הגרמנים לכתישת כוחם של הגרמנים בעיקר בחזית המזרחית אך גם בחזית המערבית לאחר הפלישה לצרפת.
הגרמנים שכתיבת האמצעים הטכנולוגיים שלהם היתה אחת הסיבות לתהליך ארוך של חזרה לעבר, הסתמכות על מרכבות וסוסים, ומעבר למלחמת חפירות כמו במלחמת העולם הראשונה.
הריסת ושחיקת הצבא הטכנולוגי גרם לשתי תוצאות חשובות עוות עקרון המשמעת של חטיבות הקרביות כאשר יחידות לא עומדות בלחץ התקיפות הסובייטיות ומתפזרות בבהלה. החל ממלחמת החורף של 1942-43 סופג הוורמכט יותר ויותר אבדות והלחץ הסובייטי גורם לגרמנים לבצע יותר ויותר פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות כמשקל נגד לעליונות הרוסית שהגיע בשיאה לאחר תבוסת הארמיה השישית ב סטלינגרד .

בשלב זה הצבא הגרמני שם את כל יהבו על הפירהרר ועל גאונותו וכושר מנהיגותו. ממכתבים שנשלחו לגרמניה יש אחדות דעים כמעט מוחלטת בין החיילים לתקוות שהם תולים בהיטלר ובהסכמה הכמעט מוחלטת שרק הפירהרר יכול להוציא את צבא המזרח מהסיוט שאליו נכנס.
מעניין שאין שום שלב של התערערות האמונה ביכולת המנהיגות של היטלר וכמעט הסכמה כוללת בכך שהוא הוא האיש הנבחר, כמעט עילוי רוחני שאצבע אלוהים עצמה נגעה בו.
הקשר הבלתי יאומן הזה יכול להתנתק רק עם מותו של היטלר ויש אף עדויות לכך שהוא נמשך גם לאחר מותו.
השלב השלישי והאחרון הוא אחדות האידיאולוגיה בין הצבא וחייליו למנהיג ואנשיו אחדות המטרה ואחדות הדיעה בין הנאציונל סוציאליזם למטרות המלחמה, דבר שגורם לכך שהחיילים הגרמנים לא חשו כל נקיפות מצפון על. מעשיהם ועל הפשעים שהם עשו לאויבי האנושות על פי האידיאולוגיה הנאצית.
כמה הערות כלליות.
א) בר טוב לא נוגע כלל החופן אס אס שהיה כוח חשוב ומרכזי הן בלחימה והן בביצוע פשעי המלחמה ופשעים נגד האנושות.
ההשוואה בין שני הגופים האלה חשובה להבנת ההידרדרות של הוורמכט ולנפילתו לעומק הברבריות ולעומק מעשי הפשע שעל פיהם יש להחשיבם כפושעי מלחמה .
שני גופים נוספים חיל האוויר הגרמני וחיל הים הגרמני שביצעו מצידם פשעי מלחמה הן נגד האזרחים ( כגון הפצצות על כפרים אזרחיים בפצצות נאפלם והפצצת ערים ימיות על ידי אוניות חיל הים הגרמני חוץ מהטבעות על ידי הצוללות וירי והרג הניצולים לאחר מכן).
ב) הספר שפורסם ב1998 חסר מקורות רבים שניתן היה להוסיפם לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי כן ממקורות רוסיים והן ממקורות של גרמניה המזרחית
מקורות אלה יכלו. לסתום את פיותיהם של ההיסטוריונים החדשים שממשיכים להפיץ את השקרים בנוגע לצבא המזרח ולעובדה שהם היו נאצים לא פחות טובים
מיחידות האס אס שלגביהן יש הסכמה כוללת לגבי מעשיהם.
לסיכום ,
ספר טוב אשר מבהיר את ההתמוטטות האנושית והידרדרות הצבא במזרח לשפל של אנושיות שלא זכור לפניכן.

טוביה”