נחשפתי ליעל נאמן בספרה "היינו העתיד" על הבנים של הקיבוץ. כמי שחווה את המושג "ילדי השמש" (ראו סרטו של רן טל) וכעוזב קיבוץ, היא מאוד הרשימה אותי בספרה זה. הספר הנוכחי הנו אסופת סיפורים קצרים שבלטו בו לטעמי 2 סיפורים שהם תיעודיים יותר מאשר סיפורים - הסיפור על עצמה כעוזבת קיבוץ ו"השתלבותה" בעיר הגדולה (כמי שחווה זאת כמותה הזדהיתי) והסיפור החותם - סיפורה המדהים של אמא שלה וקורותיה כילדה שעוברת את תלאות מלחמת העולם השנייה.











