• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

מאת פיליפ קלודל

הביקורת של שמרית

תמונה של שמרית
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

מאת פיליפ קלודל

הביקורת של שמרית

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של שמרית
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2012
סדרה:מודן - סדרה לספרות יפה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
lmh@rt
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 11 שנים

“אוי! איזה ספר! או, וואו! איזה ספר! קשה להחליט. נכון ש "עוצר נשימה" הוא אחד הביטויים השגורים”

28/55
ביקורות על הנכדה של מר לין
הבאה
יסמין
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

את הספר הזה סיימתי לקרוא לפני שבועיים, אבל עד היום אני לא מרגישה שאני כבר פנויה לספר הבא.
ספר מרגש ועצוב כל כך, אמנם הספר קטן עם טקסט ועלילה מינימאליסטים, אבל מה שכתוב בין השורות יכול למלא ספר עב כרס.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ר ו נ י ת
ר ו נ י ת
א
אלי
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
תמונה של עלמה
עלמה
תמונה של נוריקוסאן
נוריקוסאן
תמונה של yaelhar
yaelhar
6קוראים|גיל ממוצע60|83%נשים

על המבקרת

תמונה של שמרית

שמרית

חברה מזה 15 שנים
20 ביקורות•113 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•שואה
תמונה של שמרית
שמרית
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות20
לייקים שקיבלה113
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת15ספרות מקורית3שואה1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של שמרית

העופר

העופר

מגדה סאבו

מצד אחד - לכתוב ביקורת על הספר בלי לקלקל את חויית הקריאה לאלה שעוד לא קראו היא בלתי אפשרית,
מצד שני - לא לכתוב ביקורת זה כמו התעלמות שזה בכלל, בכלל, בכלל לא בא בחשבון.
רק אומר בקצרה שמדובר בספר מהטובים ביותר שקראתי (ואת זה אני כותבת רק כדי לא להישמע סתם מתלהבת, כי האמת היא שזה אכן הספר הכי טוב שקראתי).

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שמרית
חזיונות שווא

חזיונות שווא

ברנלף

ספר רגיש ונוגע ללב המלווה תהליך של התדרדרות הזיכרון ושקיעה אל תוך שיטיון (דמנציה), הספר הוא למעשה תיאור המציאות כפי שהיא משתקפת מעיניו של מארטן, החולה.
בתחילת הספר, כשהשיטיון עדיין "קל", מארטן מצליח להיאחז בעובדות מתוך המציאות ומנסה להתיישר לפיהן, זה יוצר סיטואציות שהן אפילו משעשעות (למשל - מארטן מצפה לקפה של הבוקר ולהפתעתו אישתו מגישה לו דווקא תה, בשיגרה של מארטן ואישתו, תה מוגש רק אחר הצהריים והוא מתקן את הלו"ז שלו ע"פ העובדה הזאת), אבל מהר מאוד האחיזה במציאות נשמטת מידיו והוא מתדרדר, והקורא ביחד איתו, אל תוך השיטיון.
דרך עיניו של מארטן, הקורא חווה את ה"היגיון" שמאחורי הבלבול ומצליח להבין אותו ולעומתו האנשים בסביבתו הקרובה, ובראש ובראשונה אישתו, מנסים מאוד, אבל מתקשים להבין ולהתמודד. הפער הזה, בין המציאות השטיונית וההווה האמיתי שבו חיה אישתו האוהבת והנאהבת, מתסכל מאוד ויוצר עצבות שהולכת ומשתלטת על הקורא עד לסוף הספר ומלווה עוד זמן רב אחר כך.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שמרית
כתובת אש

כתובת אש

יעל נאמן

אפשר לכתוב כל כך הרבה שבחים על סגנון הכתיבה, על הישירות, על הכנות ועוד,
אבל הסיכום האישי שלי לספר הנפלא הזה הוא שיעל נאמן פשוט - "killing me softly".

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שמרית
לילה אחד, מרקוביץ'

לילה אחד, מרקוביץ'

איילת גונדר-גושן

נגיד שהייתם בחנות ספרים ואת העין שלכם הייתה תופסת כריכת ספר כתומה ונהדרת עם צילום תקריב של תפוזים על העץ, ולספר היה שם מדליק כזה וחברמני,
ואיזה יופי, יש גם חותמת כסופה שמציינת שהספר זכה בפרס ספיר!
אז ברור שכבר הרמתי את הספר וגם הפכתי אותו כדי לקרוא את התקציר מאחורה, והתקציר... טוב, גם ככה כבר נדלקתי על הספר, התקציר היה רק בשביל לאשר את מה שכבר החלטתי.
אבל זה שוב היכה בי, הכריכה היא רק כריכה. היא יכולה להבטיח כל כך הרבה דברים שהתוכן פשוט לא מקיים.
ספר עמוס בפרטים ועלילות, חלקן זניחות לגמרי ולא ברור ההקשר שלהן והתרומה שלהן לעלילה המרכזית, למרות שבעצם גם לא באמת ברור לי מה הייתה העלילה המרכזית. ומי בעצם גיבור הספר? יעקב מרקוביץ? הרי על שמו קרוי הספר, וכגיבור הוא גם הדמות הפותחת את הספר והדמות המסיימת, אבל יחד איתו יש עוד גיבורים שזוכים ל"זמן מסך" שווה, הן בכמות המלל והן בחלוקת נטל העלילה.
גיבורי הספר כולם, בנויים לכאורה כקריקטורה, אבל הקריקטורה לא מצחיקה, לא מוצדקת ולא מעבירה שום מסר.
ברור שקראתי עד הסוף, כי ככה זה אצלי, אבל קראתי והתבאסתי.
זה לא סתם שתליתי תקוות בספר, הכותבת חזקה בתחום הקופירייטינג, שם הספר פשוט מבריק בעייני, כמו גם הנושא שלו, ויש גם הרבה רעיונות מקוריים שהיו יכולים להתפתח למשהו באמת טוב אילו גם התוכן היה מטופל באותו הכישרון.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•שמרית
אור בין האוקיינוסים

אור בין האוקיינוסים

מ.ל. סטדמן

קיבלתי המלצה על הספר ממוכרת הספרים החביבה עלי ולקחתי אותו איתי לחופשה, איזו טעות.
הכל כל כך מלא פוטנציאל: העלילה שמתוארת בגב הספר נראית מרתקת ובנוסף אורח חיים רחוק זר ומסקרן,
אבל בפועל הספר משעמם, הסופרת לא הצליחה לסחוף אותי לשום סערת רגשות, לא בתיאורי זכרונות המלחמה של טום, לא בסיפור "האהבה" בין טום לאליזבט ומעל לכול לא בסיפור ההתקשרות לתינוקת.
את הפרידה מהתינוקת, אם היתה, כבר לא קראתי, פרשתי בשליש האחרון (שגם אליו הגעתי כי לא היה לי ספר חלופי...).

לפני 13 שנים•
★★★★★
•שמרית
המרוץ של פלאנגן

המרוץ של פלאנגן

טום מקנב

לא יודעת להסביר איך ספר שכתוב כל כך גרוע הצליח כל כך לרתק אותי...
הספר מלווה מירוץ לא יאומן שנערך בתחילת המאה הקודמת מלוס אנג'לס לניו יורק, למעלה מ 3000 מייל (כ 5000 ק"מ!), המרוץ חולק למקטעים יומיים של כ 80 ק"מ, מרחק בלתי נתפס ממש, מדובר בריצת מרתון כפולה כל יום במשך שלושה חודשים! מה שעושה את הספר למדהים זה שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, התמונה שעל כריכת הספר היא תמונתו של המנצח של המרוץ האמיתי, מה שמעצים את תחושת ההזדהות עם חוויית הספר.
הסופר לקח את הסיפור האמיתי ושינה את הפרטים (תאריך שונה, דמויות דמיוניות וכו'), כנראה כדי לתת לעצמו חירות ספרותית כדי להפוך את הדיווח על המירוץ לעלילתי יותר. חבל, כי דווקא את הדיווח האינפורמטיבי והמיקצועי של המירוץ ושל התקופה הוא עשה מצויין, אבל העבודה הספרותית חלשה ביותר, בניית דמויות שטחית, דרמות אנושיות מאולצות שמבחינתי רק הפריעו להשתלשלות העיניינים ולמתח של המרוץ האמיתי.
אבל השורה התחתונה - כדאי מאוד לקרוא ולהיות סבלניים וסלחניים בקטעי הברברת. אפשר אולי להשוות את חוויית הקריאה לשידורי האולימפידה בערוץ הראשון - כדי לקבל את המתח וההתרגשות צריך לקבל בסלחנות גם את כל הקשקשת המתלווה אליהם...

לפני 13 שנים•שמרית
הכול מואר

הכול מואר

ג'ונתן ספרן פויר

אחרי תקופה די ארוכה של בחירות ספרים לא ממש מוצלחות, סוף, סוף ספר שכבש אותי בסערה...
אהבתי מאוד את סגנון הכתיבה הייחודי שמשלב כביכול שני סופרים, כל אחד בסגנונו הייחודי (מאוד!), את שלושת התקופות השונות שבהן מתרחש הסיפור שעל אף שהן מרוחקות בזמן הן שלובות זו בזו בצורה הדוקה לכל אורך הספר וכמובן את העלילה הנוגעת ללב והמרגשת, אם כי כאן אני מתכוונת בעיקר לעלילה שמתרחשת בהווה ובעבר הקרוב ואני מוכרחה להודות שעלילת הסיפור הקדומה בתרחימברוד לא תמיד היתה מובנת לי וקצת הלכתי שם לאיבוד.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•שמרית
המתים והחיים מאוד

המתים והחיים מאוד

תמר גלבץ

קניתי את הספר בגלל העטיפה וזה לא שלא ידעתי מראש שאסור לעשות דברים כאלה, אבל הגרפיקה הבטיחה ואני נורא רציתי להאמין.
מדובר בספר ללא עלילה, עם צורת כתיבה ייחודית שמשחקת במילים ובמשפטים לפי חוקים משלה, זה מסקרן בהתחלה אבל הופך לטרחני עד משעמם ככל שהספר מתארך. על השליש האחרון כבר עברתי בדילוגים (לא מסוגלת באמת לעזוב ספר באמצע, בעיה שלי...).

לפני 14 שנים•
★★★★★
•שמרית
ניאבק בצללים

ניאבק בצללים

לידיה ז'ורז'

נתקעתי עם הספר הזה למעלה מחודשיים, הכתיבה כ"כ מייגעת... איך לא שמתי לב שעל פי עטיפת הספר, מי שנתן את הפרס לספר הזה הוא "איגוד הפסיכואנליטיקאים", מה לי ולהם????
אבל בכל זאת, במקום לוותר ולעזוב המשכתי (כנראה מתוך רספקט ללידיה ז'ורז), וכך קרה שאחריי שבילינו כל כך הרבה זמן ביחד נעשנו סוג של אחוקים, אושוולדו קאמפוש, מאריה לונדון, ואני... :-) וקצת קשה לי להיפרד.
העלילה מרתקת, הדמויות בנויות טוב, אבל את כל זה עוטף יותר מידי טקסט שכדי להעריך אותו צריך יכולת ריכוז גבוהה או לחילופיו להיות פסיכואנליטיקאי...

לפני 14 שנים•שמרית

ביקורות נוספות על "הנכדה של מר לין"

הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

קראתם את 'סטונר'? כי אני לא.
ורציתי, בעיקר בגלל סימניה למען האמת, הניגוד הגדול הזה של כוכב אחד עם חמישה מאוד סיקרן אותי. זה שלא יצא לי לקרוא אותו עדיין זה עוד עניין, אבל מתישהו אצטרך למרות שאולי מצד עצמו הוא לא היה מסקרן אותי.
אז את הספר הנוכחי, שגם מצד עצמו לא היה מסקרן אותי, מצאתי בתוך ערמה מוזרה והכריכה (והעובי) משכה אותי מספיק כדי שאעשה גוגל קצר על הספר ואבין שגם עליו יש איזה ניגודיות מוזרה שנעה בין ספר מדהים למיותר ואקרא אותו כדי להבין משהו.

אז כן, הוא נקרא די מהר, ואולי המקום שלו באמצע הזה שכל אחד מושך למדהים או מיותר, דווקא לא כזה מחמיא לו. אני יכול להבין את שני הצדדים, כי כן התרגשתי - אבל מכלום, מקליפה. זאת לא התרגשות טובה כמו זאת של מוסיקת המקרה של פול אוסטר או כל ספר טוב אחר, אבל זה גם לא סתם סיפור שכתוב על נושא מרגש או כואב בשביל להוזיל דמעה בכוח כדי להלך רגש בכוח אצל הקורא, אז שם אני חושב שהספר נמצא. יש שימשכו אותו למעלה רק על הרגש החם שהתעורר אצלם למראה הפליט המסכן ויש שימשכו למטה כשהם אולי יחשבו שמנסים להוליך אותם שולל עם דמויות ריקות וסיפור כואב.
ואני? אני בסדר, אצלי הוא עדיין באמצע ואין בי שום משיכה לשום צד, וזאת גם כן הסיבה שמעמידה אותו בשלושה כוכבים אמצעיים ולא ברורים שבטח אשכח עוד כמה ימים.

לפני שנה•
★★★★★
•oziko
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

נקלעתי לבצורה קריאה מסיבות מבורכות, ירח דבש בניו-זילנד, שקוצר קמעה בשל הגעגוע והשלכות המלחמה על ארצנו. נושא שהוא אינטגרלי גם ביצירה זו.

מר לין איבד את הכול, את משפחתו, את אדמתו ואת שורשיו. רק דבר אחד נותר לו, הדבר היקר לו מכול, נכדתו עליה הוא שומר בכל מאודו. הוא נזרק לארץ זרה, שם הוא פוגש אלמן שמדבר את שפתו – שפת האובדן.

במידה מסוימת מר לין נחשף למנהגי הארץ החדשה ככמו שנכדתו הפעוטה נחשפת לעולם. קלודל מדגיש את ההמון הדוהר לו בלי די, כדי לסמל את אדישות הסביבה לצער האינדיבידואל.

אני מודה שלא צפיתי את התפנית בעלילה, ובמבט לאחור היא בנויה היטב. סוף הסיפור מכמיר לב.

שלושה וחצי כוכבים.

לפני שנתיים•אור שהם
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

סיפור על על פליט אלמן ממזרח אסיה שמגיע למדינה מערבית כשאיתו תינוקת של בנו שנהרג (גם כלתו נהרגה) אמור להיות סיפור מרגש, נכון?
הבעיה שקל מאוד לסופר לסחוט את בלוטת הדמעות של הקורא במסחטת רגשנות.
כאן בא לעזרתי גב הספר, שם כתוב "תיאור מעודן, מאופק וחף מכל סנטימנטליות".
נשמע טוב, נכון?
אז זהו, שלא.

מה אהבתי בספר?
1. את העטיפה. גם זה משהו.
2. הספר קצר מאוד. כולה מאה ומשהו עמודים מרווחים מאוד.
3. את השם. מר לין נשמע לי כמו שם יהודי, לא ככה?

מה לא אהבתי בספר?
1. טוב, הוא באמת "מאופק וחף מכל סנטימנטליות" כפי שכתוב בעטיפה האחורית.
אבל אתם יודעים מה? אולי דווקא זו הבעייתיות שלו. הוא פשוט לא מצליח לעורר אמפתיה בקורא.
אני לא אומר שספר צריך להיות אמוציונלי באופן מוגזם, אבל הוא כן צריך לרגש את הקורא.
הספר הזה לא ריגש אותי. הוא שיעמם אותי.
2. את המחיר שלו. 88 ש"ח עלה לי השיעמומון הזה - אותו קניתי בגלל המלצה של חבר.
אין שום הצדקה שכזה קטנצ'יק (110 עמודים), גם הוא היה מעולה, יעלה כמעט כמו עב כרס בן 500 עמודים.
הספר הזה הוא אולי לא מסחטת דמעות, אבל הוא בטוח מסחטת כסף.

בשורה התחתונה: מר לין השאיר אצלי תחושה מרה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•קצר ולעניין
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

קראתי מספר ספרים של קלודל. הנכדה של מר לין הוא המרגש ביניהם. שאר הספרים הרבה יותר קודרים. בספר הזה יש הרבה יופי, בתמימות והאהבה של גיבור הספר, והקשר בין שני גברים שמבינים אחד את השני, ללא צורך במילים. הרבה פעמים מבקשים ממני המלצה על ספר לקרוא, והנכדה של מר לין הוא תמיד "הימור בטוח". ספר קצר, מרגש מאד, וכמובן ההפתעה שבסוף, והסוף הפתוח. מומלץ מאד

לפני שנה•
★★★★★
•איל.ל
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

אני אוהבת לרקוד, אבל מעולם לא רקדתי עם ספר. עכשיו זה קרה. תמיד יש פעם ראשונה, גם בגילי המופלג.

רקדנו ריקוד זוגי. הוא עמד מולי, צנום מאד, מניע את מילותיו וסיפורו. אני חוללתי את אשר חולל הוא בנפשי.
לא היה זה ריקוד חושני כמו טנגו, גם לא ריקוד קצבי וסוער כמו רוקנרול ואפילו לא ריקוד איטי, צמוד ומחבק כמו סלואו.

הריקוד היה מאופק. פעמים מעטות תנועותיו התעצמו ועוררו את נפשי להתקרב, להושיט לעברו את ידיי, לאחוז בדף או בשניים שהצליחו לגעת בנשמתי, להרגיש את חומם ולהחזיר להם חיבוק של תודה. לעיתים חשתי שהנה זה מגיע... רקדתי פסיעות ראשונות לעברו, ידיי כבר יוצאות אליו, והוא - לפתע משהו השתנה בו ובחר להרחיק אותי ממנו, אולי נבהל וחשש מהאינטימיות המתקרבת. פעמים אחדות ניסה לתעתע בי בתנועותיו המפותלות, אך אלו היו גמלוניות דיין כדי שלא אאבד את המרכז הפנימי שלי. ברגעים רבים בהם רקדנו יחד היינו מרוחקים זה מזו, מכונסים כל אחד בריקודו הוא. תנועותיו היו קצרות וחסרות הבעה, מבטו לא מצליח לחדור את עיני.

ספר כמעט נוגע, לא נוגע ומעט נוגע, שסגנונו המינימליסטי בעוכריו.
הסופר מנסה להציף נושאים חשובים רבים, אך מרפרף מבעדם ונוגע ברובם רק בקצות אצבעותיו. לכן התקשה לגעת עמוק בלבי.
גם סגירת הסיפור שאמורה היתה להפתיע לא היתה הפתעה גמורה עבורי. לאורך כל הקריאה תהיתי על מהותה של ה"דמות", וייחסתי לה מאפיינים דומים לאלה שהתגלו בסיומו של הספר.

חבל! יש בסיפור יסודות נהדרים ופוטנציאל. לו טופלו בדרך אחרת היה זה אך מועיל.
בכל זאת חסתי עליו מעט ואת השניים וחצי כוכבים שלי עיגלתי לשלושה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•כרמלה
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

את הספרון הזה שמספר על פליט אסיאתי זקן שמגיע למדינה מערבית כשאיתו תינוקת של בן שנהרג חשבתי שאסיים במהירות. זה לא קרה. כשהגעתי לעמוד 105, עשרה עמודים לפני הסוף, פשוט נשבר לי. הלכתי לד', שכנה, חברה וזאת שסיפרה לי כמה הספר הזה יפה, להתלונן. על הדרך גם לשתות קפה קר כי אצלה תמיד יש קרח במקרר. מצאתי אותה שותלת פרחים בערוגות החדשות שהיא עדרה במהלך ימי האבטלה הארוכים שיש לה עכשיו. אצל ד' זה ככה. בכל שנה שנתיים, כשהיא מובטלת מעבודה שיש בצידה שכר, מתווסף עוד אלמנט לבית שלה, תוצר של עבודה קשה לא פחות. פרגולה, ארון, תמונות, עכשיו, בנוסף לחפירות שהיא עושה היא אפילו התחילה לתפור.

מיד כשראיתי אותה סיפרתי מה אני מאחלת לאותו מר לין, כי באמת לא היה לי אכפת מה יקרה לו. מהחיוך שלה הבנתי שאני בכיוון, אבל ד' אמרה לי להמשיך לקרוא ואני סומכת עליה. המשכתי.

אז נכון, הסוף מפתיע. אם הייתי מרצה לספרות והייתי צריכה להדגים לסטודנטים שלי תהפוכות נארטיביות הייתי אולי משתמשת בו. אבל זה פחות או יותר הכל. כי טכניקה זה יופי וכתיבה יפה זה גם יופי אבל כשנדמה שהם הופכים להיות העיקר וסיפור שיש בו לכאורה כאב גדול עובר לידי בלי להזיז בכלל זה מרגיש כמו הפירסומות האלה שיש בהן אחלה סרטון רק שאני לא בדיוק זוכרת מה זה המוצר שהן מפרסמות.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•סוריקטה
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

ספר מהפך קרביים. במיוחד בימי מלחמה אלה. כתוב ניפלא ברגישות רבה ובהבנה לגודל האסון.
מר לין מגיע בספינת פליטים למדינה לא מוכרת, לשפה לא ידועה, למנהגים שונים משלו, לנוף אחר ולריח אחר.
בידיו הוא נושא את נכדתו שהיא מושא כל דאגתו ונושאת איתה את כל הזכרונות של כפר הולדתו.
מר לין חולם ללא הרף על מדינתו ומשפחתו שנהרגה וכפרו שנשרף ויודע שאין לו דרך חזרה.
בטיוליו מחוץ למגורי הפליטים הוא מתידד עם אדם שונה ממנו לחלוטין. אין להם שפה משותפת אבל שניהם חולקים אסון ובדידות.
הידידות הזו מחזיקה את שניהם ומחזקת אותם.
הסיפור קורע לב ורק בסופו מתבהרות שאלות רבות שעולות לאורך הקריאה.
ההשקה לימינו אלה פשוט לא תאומן.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אסתר
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

זהירות ספוילרים:

ספר קצר ונחמד.
בסביבות מחצית הספר הבנתי את הסיפור של הכנדה של מר לין, וחזרתי אחורה לדפים הראשונים בהם מתואר בקצרה כי מר לין מוצא את בנו וכלתו מתים מהפצצות, ואת הצעצוע של נכדתו עם רסיס בראש, ואז מבינים, וההבנה מעציבה עוד יותר- ומחדדת את הטראומה של המלחמה והבדידות.
לפעמים טראומה מתעתעת בחושים, ולפעמים דווקא התעתוע הוא מה שמאפשר להמשיך לקחת עוד נשימה ועוד אחת...
עצוב...
אבל יש שביב תקווה בדמותו של מר בארק, שכנראה גם הוא בודד וזקוק ליד מנחמת ולעיניים טובות שיביטו בו בחום וחיבה.
מקווה שבסוף הלא כתוב של הספר, מר לין ומר בארק יתגוררו יחד ויעבירו את ימיהם בשמש, על ספסל ברחוב, בטיולים על חוף הים, יחד- דואגים לנכדה של מר לין עד שיגיע הזמן לעבור הלאה.

לפני 3 שנים•פלפל ירוק
הנכדה של מר לין

הנכדה של מר לין

פיליפ קלודל

שוב היגעתי לספר מההמלצות של חבריי בסמניה.
אדם קשיש עוזב את הכפר שלו עם "נכדתו",ומפליג לעיר הגדולה.
לאחר שמצא את בנו וכלתו בשדה האורז מתים מהמלחמה.
ספר דק,אבל כל מילה ומשפט נותן לקורא לבהות ולחשוב,כמה החיים אכזריים,ומשונים.
לאחר שסיימתי את הספר,היה לי המון חומר למחשבה.
והיגעתי למסקנה כשהאדם מגיע לגיל מבוגר,ואפילו אם אינו צלול,הוא נאחז בקש זעיר,על מנת לשרוד בחיים.
הספר השאיר לי טעם של מרירות ועצב בלב.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
דירוג
4.0
לפני 10 שנים

“שאלתי את הספר מהספרייה בזכות ההמלצות הטובות שקראתי עליו כאן, באתר. בתחילת הקריאה לא ממש הבנתי מה ההת”