כולנו דומים אחד לשני,רובינו עושים את אותם מסלולים בגילאי 20-40 מי יותר מי פחות..
גרים בדירות שכורות ברחביה או מקום אחר ,דירות שלא מצדיקות את שכ"ד הגבוה,אבל מחיר שמשלמים
כדי להיות סטודנט בדרך לעצמאות שאומר שלום "לסינר של אמא".
הקלות שבה אנחנו פוגשים ונפרדים מכמויות האנשים שעוברים לנו מול הפרצוף,או תופסים מטוס לקצה העולם
שורפים כסף וזמן בחיפוש משמעות ואהבה אמיתית.הקלות שבה אנו "מאבדים את הראש" בכמויות אלכוהול בגלל אהבה נכזבת..
כמה שטויות אנחנו עושים בשם הנעורים הנצחיים שהגבול בכלל מתחיל היכן שהשמים נגמרים..
מסטודנטים אידאליסטים חדורי אמונה לשנות את העולם עם חלומות בשמיים נופלים לאיזה "כוכב" בורגני
מתחתנים מחליפים את הפורד הקטנה,קונים בית הגון באיזור הגון עושים ילדים,ותוך כלום זמן גיל ה-40 מגרד את הכמה שערות
שנשארו וזכרונות בארגז שמזכירות לך מי היית פעם ומי אתה היום .
מה קורה לנו בעצם עם כל התהליך ורגעי האושר בין לבין..
זו עלילה שנמתחת והסיפור ,הרומן הנפלא בין אם לדקסטר שנפרש על 20 שנה,השינויים שהם עוברים בדרך הם השינויים
שכולנו עוברים במסלול דומה בחיים.
קליל ביותר,ספר לא עמוק אך גורם לך לחשוב מה אם..?
מה אם הייתי נשאר שם ולא חוזר?
מה אם הייתי פונה שמאלה ולא ימינה?
אין נכון ולא נכון..יש נכון לנו לאותו רגע .
כמו בסרט "דלתות מסתובבות" למי שראה..
















