הזמן- המאה ה19
המקום- אפוא שהוא באירופה (בעיקר איטליה וצרפת)
הגיבור- יצור נאלח
האווירה- מלאה גואל וסיאוב בצורה אמנותית
כן כן, אובמרטו אקו הצליח לקחת את מיטב החסרונות האנושיים (שנאה, דעות קדומות תאוות שונות) וליצור מהם תמונת מצב מפורטת של אירופה האנטישמית שתי מאות לפני. אומנם התמונה אינה בדיוק משובבת, אבל מי אמר שאי אפשר להיות אומן שמתחה בציור רפש? גיבור הסיפור, סימונה סימונני התחיל את דרכו כאחד הטיפוסים המתועבים שיכולים להיות, כילד המטופל ע"י סבו שהיה נוצרי אדוק, ואנטישמי קיצוני. הילד (שאביו מת במהלך מלחמת האזרחים שפקדה את איטליה) הלך בעקבות סבו הן באנטישמיות והן בתאוות האכילה ההזויה שלו (שמתוארת בספר בצורה חולנית באופן מושלם). אך לא רק אל היהודים מפנה סימונני את שנאתו. גם הבונים החופשיים וקבוצות מיעוטים שונות סבלו מנחת זרועו (או עטו ליתר דיוק) כאשר הוא בוחר לעסוק לפרנסתו בזיוף מסמכים אשר מטרתם הרס חייהם של אחרים, לעתים רק לשם השעשוע. המצב רק מסתבך כאשר אל דמותו החולנית מצטרף פיצול אישיות של כומר אדוק ומתחסד.
נשמע פשוט? ממש לא. כמה שהרעיון המרכזי פשוט (עוד גוי שטוען "היהודים הם הבעיה של העולם, רוצחי חזירים, אוכלי ילדים וכו' וכו') אוברטו אקו נחוש לסבך לנו את החיים כאשר הוא מלעיט אותנו בפרטים הסטורים שונים ורבים (ממולץ להריץ בגוגל לפני את גריבלדי, נפוליאון, ובונים חופשיים. גם מחקר מקדים על הקומונה הצרפתית, ועל הישועים לא יזיקו) ומסבך אותנו עם דמויות שונות ושמות רבים עד שבסוף הקורא המסכן מנסה נואשות להבין מי הדמות הראשית ומי הפיצול ומי זה לעזעזל דלה פיקולה?
למרות האמור לעיל, הספר הוא מרתק, ומהווה חוויה לכל חובבי ההיסטוריה (ובתוכם אני) אומנם לעתים קצת קשה לעקוב, אבל מי אמר שספר טוב צריך להבין עד הסוף?
















