אני ימני, אבל לא מאלה שמבחינתם "כזה ראה וקדש". אני חייב/רוצה לדעת מאין דברים באים, לאן הם הולכים ולמה.
מבחינתי, אין כספר שלפני מוצלח יותר, מרתק יותר, בהיר ונהיר יותר. מי שמבקש להבין מה קורה בפיסת אדמה לא שקטה זו, הקרויה המזרח התיכון, מי שמבקש פתרון שיתאים לתחושת האין תקווה, מי שרוצה להבין מאין הצרות שלנו, הרי בא על מבוקשו.
עוד לא מלאו מאה שנים (עת נכתבה סקירה זו) וכבר אפשר להצביע על האשמים. להצב

לפני כמה שנים חבר אמריקאי ביקר אותי, ונסענו יחד לבקר חבר שלישי בתקוע.
ישבנו ככה על המרפסת, והאמריקאי שלא כל כך מתעסק ומתעניין בגאו-פוליטיקה
של האזור הסתכל סביבו, התאפס על המפה, הגדלים והשטח ואמר: "אתם מטורפים,
אם אתם יוצאים מפה ונותנים לאויבים שלכם את כל זה, זה יהיה הסוף שלכם".

וככה, אדם בלי טיפת אפוליגטיקה יהודית (כי הוא לא), היגיון בריא ואפס ניסיון ב-"תהליך שלום"
נתן לנו הרצאה, שהיה לה

טוב, אז חלף זמן רב מאז הפעם האחרונה שמצאתי את עצמי יושב וכותב ביקורת לספר כלשהו שקראתי. למען האמת עלי לציין שבדרך כלל הספרים שאני קורא, גם אם מרתקים, אין את המשהו הזה שיגרום לי להשחיז מילים כדי לשכנע את כל העולם ואשתו ש"זהו הספר שישנה את חייכם" או ש"אם - הייתם - יכולים - לקחת - ספר - אחד - לאי- בודד - אז - זה -זה". המשהו הזה, שמוביל לדברים הנ"ל אינו קשור דווקא לצורת כתיבה, ניסוח וכו', המשהו הזה ע