ספר מעולה על נושא מאוד קשה. ילדים הודים, שהוריהם נאלצים עקב עוניים הגדול למכור אותם לזנות.
הספר מספר על באטוק ילדה למשפחה כפרית עניה מאוד שמוכרת אותה לזנות בגיל 9 במומבאי.
הספר מספר עליה בגוף ראשון, בעצם היא מספרת על עצמה. מגלים שהיא ילדה מאוד חכמה שכיוון שחלתה בשחפת כשהייתה קטנה ואושפזה במיסיון למדה לקרוא תוך כ-3 חודשים.
היא מתחילה לכתוב כאשר לאחד מלקוחותיה נופלת מחברת ולמדאם נופל העיפרון. וכשהמחברת נגמרת היא עוברת לדפים.
היא מועברת יום אחד למשחק לאיש עסקים מליארדר שבנו סיים את בחינות הבגרות והוא בן 18.
מתברר שהבן לעומת האב הוא ילד סאדיסט כיוון שלעומת אביו שנראה חביב, למרות שהוא קשה, הוא "ללא עמוד שידרה".
היא כותבת מה קורה לה ב-24 השעות שנמצאת שם ובדיעבד איך הוא מנסה להרוג אותה בעזרת חבריו.
הסיפור מחריד מצבם של האנשים בהודו הוא נורא.
הסיפור נכתב ע"י רופא מערבי בבי"ח פילנטרופי, שראה יום אחד ילדה יושבת בכניסה ל"קן" שלה לפני שלקוחות מגיעים כותבת במחברת בצבע כחול. הדבר נתן לו את הרעיון לסיפור במיוחד שהוא טיפל בילדים שהועסקו בזנות.
אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר למרות הנושא. מירה
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
