ספר עצוב ביותר, סוחף במיוחד, לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו.
הסופר שכתב את הספר, הוא רופא, שבמהלך עבודתו חקר המון נושאים, אחד מהם היה בעת שהותו במומביי, הוא ראה ילדים קטנים שעוסקים בזנות, ילדה אחת קטנה שישבה בצד עם מחברת כחולה וכתבה, שבתה וסקרנה אותו, מכאן נוצר הסיפור הזה.
בעת הקריאה היה לי עצוב, הזדעזעתי כל כך, איך יכולים הורים למכור את ילדם עבור כסף?
האב שאהב במיוחד את בתו, היה מספר לה סיפורים, קשור אליה במיוחד, מחליט ביום אחד למכור אותה לעבוד בזנות, איזה מן אב זה? הורים מביאים ילדים לעולם בכדי לעטוף אותם באהבה, לדאוג להם, להגן עליהם, לתת להם את רוב מבוקשם, לתת להם אוזן קשבת, כתף תומכת, להיות לצידם בטוב וברע, לקרוא את הספר הזה ולדעת שבמקומות שונים בעולם, ילדים הם רק חפץ עבור הורים, זה כואב עד דמעות.
הסיפור מרתק, אך הסוף מאכזב, נותרתי עם המון סימני שאלה, לא הבנתי מדוע בחר הסופר לסיים כך את הספר, מה עלה בגורלה של הילדה? מה ההמשך מהמקום האחרון בו היא הייתה?
כל כך רציתי לדעת, הסיפור עצוב מתחילתו ועד סופו, חבל שכך הוא בחר לסיים את הספר.


















