הרבה זמן לא ביקרתי באתר במיוחד, בגלל חוסר יכולתי לראות ביקורות ישנות ולהתהלך בו.
את הספר של ריטה היה ברשימות הקניה/קריאה שלי. וכשהגיעו אלינו לעבודה מסיפר חוזר ישר לא חשבתי פעמיים ורכשתי אותו.
כמו שכתבתי לפני מאז 7 באוקטובר הקריאה שלי התמעטה, ורק עכשיו אני מתחילה לחזור לעצמי, יחסית.
את הספר הזה של ריטה לא יכולתי להניח מהידיים, מותח, ומילא לי את הדימיון ועפתי עם קורותיה של ריטה באירן ובימי ילדותה.
אהבתי את החלקים בו היא מספרת על הבתים שלה ושל חברותיה, ומזכיר לי את חיי בילדותי שבסוף כולנו היינו יחד רק הבדלי שפות ומנהגים,
מאוד ממליצה לכל אלו שלא קראו לקרוא את הספר.


















