• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
החתונות שלנו

החתונות שלנו

מאת דורית רביניאן

הביקורת של רותם

תמונה של רותם
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
החתונות שלנו

החתונות שלנו

מאת דורית רביניאן

הביקורת של רותם

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של רותם
הוצאה לאור:עם עובד
שנת הוצאה:1999
סדרה:ספריה לעם #454
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
סקאוט
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 3 שנים

“"ביום שהסכימה להינשא לו הגיש סולי עזיזאן לאירן אליספור תיבת תכשיטים גדולה ועמוקה, עשויה עץ וירוקה כא”

2/10
ביקורות על החתונות שלנו
הבאה
בן כהן
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

ספר כה עצוב ונוגע ללב. ספר שמתאר משפחה שאבדה שמחתה.
הסופרת מתארת בכשרון רב את "התחלת המשפחה", האהבה בין ההורים, הילדים הקטנים שממלאים את הבית באושר וחום, ואת ההמשך - הילדים מתבגרים והצרות נופלות על המשפחה זו אחר זו.
אהבתי מאוד את הספר ואת סגנון כתיבתה של הסופרת.
הספר גרם לי לתהות האם בכל משפחה יש איזו אכזבה כאשר הילדים גדלים, ולא ממלאים אחר הציפיות של ההורים..
ממליצה בחום.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של חלבי
חלבי
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
תמונה של זיו
זיו
תמונה של חמדת
חמדת
ר
רחל
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של נתי ק.
נתי ק.
תמונה של מיס מאניפני
מיס מאניפני
8קוראים|גיל ממוצע61|88%נשים

על המבקרת

תמונה של רותם

רותם

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
170 ביקורות•1 נבחרות•695 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של רותם
רותם
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות170
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה695
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת87ספרות מקורית49מתח ריגול והרפתקאות15

דיון על הביקורת

2 תגובות
שין שין
שין שין•לפני 15 שנים

נכון, חמדת, גם אני תוהה לאן היא נעלמה.

חמדת
חמדת•לפני 15 שנים

חבל רק שהסופרת המוכשרת הזאת

נמצאת במצב שתיקת כתיבת המוזה מזה שנים רבות .
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של רותם

תרנגול פרסי - מהדורה מחודשת

תרנגול פרסי - מהדורה מחודשת

פרי סני

וואו איזה ספר מעולה!
כמה כיף להיתקל בספרים כאלה,
ופשוט לגמוע אותם בכל רגע פנוי.
איזה עושר של דמויות,
איזו עלילה מהממת!
רוצו לקרוא.

לפני שנתיים•
★★★★★
•רותם
תראי אותי

תראי אותי

ניקולס ספארקס

ספר רומנטי בחציו, ומהר מהר הופך לספר מתח.
אני לא מתחברת לכתיבתו של ספארקס,
אבל חברה ממש המליצה לי אז קראתי.
כמה פעמים גלגלתי עיניים בגלל משפטים רומנטיים הזויים...
אבל האמת אחלה ספר.
מבחן ההשאלה לאימי או חמותי- אין סיכוי
מבחן שמירה בספרייתי הביתית-אין סיכוי

לפני שנתיים•
★★★★★
•רותם
אם תשאל שוב

אם תשאל שוב

מרי בת' קין

סוחף, מעניין, פשוט ספר משובח!
הסיפור נפרש על פני שנים רבות,
טרגדיות, אהבות, כשלונות והצלחות.
והסוף.. כמה תקווה יש בסוף הספר.
פשוט ספר מעולה ומומלץ בחום!
יישמר בספרייה הביתית שלי? ודאי
אשאיל לאמי וחמותי? כמובן!!

לפני שנתיים•רותם
הקפות ביער

הקפות ביער

דלין מתיה

האמת שחששתי להתחיל לקרוא בספר הזה,
שמעתי עליו הרבה, אבל הנושא- פילים..אפריקה.. מתיישבים..
ובאמת עד עמוד 80 בערך, לא הכי זרם.
לפתע פתאום כמו מניפה הספר "נפתח" בפניי. העלילה זרמה,
הדמות הראשית שאול מצאה חן בעיני,
קינאתי באומץ שלו וגם כעסתי עליו.
האדם הורס את הטבע עוד מימים ימימה,
כריתת עצים, הבהלה לזהב, חיטי פילים..
כמה לקחנו ואנו ממשיכים לקחת. מייאש.
ועדיין- ספר נפלא! אל תוותרו.

לפני שנתיים•רותם
סרט לבן על כיפה אדומה

סרט לבן על כיפה אדומה

לימור נחמיאס

הזוי, מופרע, משעשע ואפילו מותח לעיתים.
ברגעים מסוימים צחקתי בקול רם,
וזה הרבה לקבל מספר!
מה עבר לסופרת במח שכתבה ספר מטורלל ומעולה שכזה?!
רוצו לקרוא, תהנו מכל רגע.
מבחן ההשאלה לאמי ולחמותי- אין סיכוי. הן לא יבינו מה אני רוצה מהן.
מבחן שמירה בספרייה הביתית שלי - לא להגזים. נתרם בשמחה לספרייה הקהילתית.

לפני שנתיים•
★★★★★
•רותם
תאונות

תאונות

יעל הדיה

קראתי את הספר לפני המון שנים, כשיצא לאור.
כל כך אהבתי אותו אז, והנה פתאום הוא הציץ אלי מהספרייה הביתית שלי,
והתחשק לי לקרוא אותו שוב.
כמה נהנתי! נכון שהוא מלא בחפירות של חיבוטי נפש והרהורים,
אבל עדיין- הוא מעולה ואופטימי וממש מומלץ.
מבחן שמירה בספרייה הביתית - ברור שהוא יחזור למקומו בספריה.
מבחן השאלתו לאמי וחמותי- אין סיכוי. הן לא יעריכו את החפירות :)

לפני שנתיים•
★★★★★
•רותם
למאטיס יש את השמש בבטן

למאטיס יש את השמש בבטן

יהודית קציר

מהו ספר מושלם לדעתי?
בדיוק זה.
סיפור אהבה רע לתפארת ומדכא,
הנע בין תל אביב וחיפה של שנות ה 90
דמויות מרתקות, ועלילה שאי אפשר להפסיק לקרוא.
מבחן ההשאלה לאמי וחמותי- לא אשאיל להן, הן לא יעריכו את הספר כמוני.
מבחן שמירת הספר בספרייה הביתית שלי- כמובן!
(ואני שומרת רק ספרים בודדים שממש נגעו בי).
בקיצור מומלץ בחום.

לפני שנתיים•
★★★★★
•רותם
מחברת הציור מוונציה

מחברת הציור מוונציה

ריס בואן

פשוט ספר מושלם!
התענגתי על כל רגע שהיה לי לקרוא בו.
סיפור אהבה טרגי, שקורה בוונציה
ומסופר באופן הכי נפלא שיש.
אהבתי ממש, ממליצה בחום!

לפני שנתיים•
★★★★★
•רותם
אושר למין האנושי

אושר למין האנושי

פ"ז רייזין

ממתק של ספר!
גרם לי לצחוק בקול בעיקר לקראת סופו.
התקופה הזו כל כך לא פשוטה עם כל החדשות מסביב,
והספר הזה היה אסקפיזם מוחלט ונהדר!
מומלץ בחום.

לפני שנתיים•
★★★★★
•רותם

ביקורות נוספות על "החתונות שלנו"

החתונות שלנו

החתונות שלנו

דורית רביניאן

"ביום שהסכימה להינשא לו הגיש סולי עזיזאן לאירן אליספור תיבת תכשיטים גדולה ועמוקה, עשויה עץ וירוקה כארטישוק. הוא הניח בקרקיעתה טבעת כסף דקה ופשוטה, והבטיח לאירן שיום יבוא והוא ימלא אותה בעדיים עד לגדותיה. "

נערה צעירה בראשית דרכה. היא רוקמת חלומות במסרגותיה תוך שהיא מתבוננת בעיניים אוהבות אל בעלה. בעלה קרב אליה ונושק לה בעורפה.
הוא מושיט יד ללטף את בטנה, בה מסתתר פרי אהבתם, שצומח ומאריך איברים ויום יבוא ויגדל להיות לילד, לנער ולאיש. איש שטמונים בו כל ההתחלות התקוות אך גם פקפוקים והיסוסים.
דבר בתמונה הנורמטיבית הזאת לא מעיד על העתיד לקרות. הזוג עדיין יחזיק אך התהפוכות שיעברו עם ילדיהם הן נוגעות ללב ועצובות.

סולי ואירן הם עולים מפרס. הם הכירו בארץ כאשר אירן התהלכה בשעת ערב מאוחרת על חוף הים ודמותה צדה את עיניו של סולי ולא נמחתה מהם לעולם. הוא עדיין זוכר אותה, גם ברבות השנים, כאותה נערה עם מחלפות השיער הארוכות, אותה נערה שכישפה אותו בקסמיה.
לזוג המאושר נולד בן בכור, מוריס שמו. מוריס נולד בעייתי. ליבו מצוי בצד ימין של הגוף ולא צדו השמאלי. לידתו הבעייתית של מוריס היא כעין צל שחור על עתידה של המשפחה שהתחילה מאושרת ונמקה במרירות המהולה במעט מתיקות.

לזוג נולדות עוד שלוש בנות. שלוש שהן כמו אחת. כאשר הן מתבגרות הן מתלכדות עוד יותר במקשה אחת, כמעין עיסה דביקה ובלתי חדירה.
לאחריהן נולדים תאומים, כלומר, נולדת מתי ואחיה המת מוני אך מוני כה נוכח בחייה, גם אם באופן מדומיין, שהוא דמות נוכחת-נפקדת.
אותה מתי היא ילדה אנרגטית, היפרקטבית ועם בעיות התנהגות וכמובן בעיות קשב וריכוז. הרטלין עוזר לה להירגע.

דורית רביניאן חושפת אותנו בכשרונה הספרותי והתיאורי לאובדנה של משפחה. לא אובדן מוחשי אלא אחד מטאפורי. כל אחד מהילדים מצוי בבעיותיו וניסיונות ההורים לשלוט עליהם ולהנחות אותם בתלם הן עקרות מיסודן. ההורה הדומננטי בסיפור הזה זו אירן שכן בעלה הדייג נעדר שעות רבות מן הבית ועל כן היא גם הנוגעת ביותר.
ליבי נכמר על אהבתה הנואשת לילדיה אך גם נשבר על העצב שחשה על ההבנה שכשלה כאם. כישלונה של האם חיבר אותי ישירות אל הביקורת של חני שעסקה בדיוק בזה: באשמות ההורים את עצמם כלפי הילדים. כמה שלא יעשו למען ילדיהם תמיד ירגישו חובה תמידית כלפיהם.
כמה שאירן לא ניסתה היא לא הצליחה ותאמינו לי שהיא ניסתה. היא כל כך ניסתה שהיא שקעה בתוך עצמה, בתוך הנרות הדולקים לישועת ילדיה מכשלונותיהם עד שהיא הפכה לצל חיוור של עצמה. גם הבית לובש את דמותה האפרורית, חסרת השמחה, וכל מקום רועש ושמח מתמלא אבק ותחושת דומייה.

אירן היא דמות קלאסית של הורה שמנסה בכל כוחו אך לא מצליח. אירן מעוררת את השדים הפנימיים של כל הורה ושל כל הורה לעתיד. אפילו אצלי, שאיני אם, היא הצליחה לעורר פחדים סמויים לקראת העתיד, בבוא היום שהרצון להיות אם יתממש.

את כל זה דורית מתבלת בשפה ייחודית, עשירה ומתעתעת. למרות הסיפור הטרגי והעצוב ולעיתים המעט קיצוני [ מיניותה המופרזת של ליזי תעיד על כך] היא מצליחה לגרום לקורא להימשך אל הכתוב, להשתוקק אליו, לחמול עליו.
ההתחלה מקסימה ואפילו משעשעת, קריצות הומור ואירוניה, אך לתוך זה היא יוצקת הרבה כאב, תסכול, בדידות ובעיקר עצב. כאשר מנת האושר מתובלת בתבלין של כאב זה הכי בועט ונחרט.

" בשק אחד, חשבה, נצררנו כולנו. ברחם של אמא, וכשהיינו ילדות קטנות, הדם שקלח בעורקינו קשר אותנו זו לזו. וכשגדלנו, זיעה אחת הדביקה אותנו ליריעת העור הגדולה שממנה נגזרנו. קמח, מים ומלח. ועכשיו, חשבה כשהחזירה את מבטה אל הסרט הטורקי והאור הכחול של הטלויזיה הבהב בשטפי הדם הכחולים, עכשיו, הדבק הסמיך של הדמעות עושה אותנו שוב משפחה אחת."

הביקורת מוקדשת לאמי היקרה. אני מאחלת לה החלמה מהירה והלוואי שאצליח לגרום לה להיות מאושרת ושתמצא נחת בחייה.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•סקאוט
החתונות שלנו

החתונות שלנו

דורית רביניאן

״התחונות שלנו״ של דורית רביניאן הוא בהחלט אחד הספרים הכי טובים שקראתי בחיי ואני ממליץ עליו בחום.
רביניאן היא סופרת מוכרשת מאין כמותה ויודעת לרקום עלילות שמתנגשות ונפגשות בדרך מפתיעה ביותר. יש לה מבט ממש מיוחד על העולם וקשה להאמין שעוד לא מלאו לה 25 כשהיא הוציאה את הספר הזה. כדוגמה:
״ההריון לא עשה לה טוב. בת חמש-עשרה היתה כשכלאו אותה באגרטל הנישואים.״
השפה העשירה של רביניאן עושה את הספר אנין ומענג, וממש נהניתי בקריאה.
הדמויות מורקבות והעלילה העצובה נגלתה לאט לאט וגורם לקוראים לרצות עוד ועוד.

כמו שאמרתי, חובה לקרוא! נא להוסיף לספרייה האישית.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•בן כהן
החתונות שלנו

החתונות שלנו

דורית רביניאן

"היא לא ידעה לעשות כלום, רק להיות אמא שלהם. אז היא רוקנה לכבודם את חדרי לבה הגבוהים כאולם שמחות, הפכה את מרתפיו הרחבים למחסנים, ומילאה אותו בכל הצער שלהם. וכשלב של אשה דחוס וחשוך כל כך, היא בוכה כל הזמן, והולכת לחפש תקנה אצל אלוהים".

הספר גרם לי לחשוב על האכזבות הבלתי נמנעות שאנחנו מסבים להורים שלנו - מי יותר מי פחות, זה לא משנה. כמה כואבת האכזבה שבניפוץ האשליה שילדיך יהיו מאושרים תמיד. כמה כואב הגילוי שבפער הבין-דורי. ולמרות זאת האהבה שתמיד קיימת, גם אם מדי פעם ואולי עם הגיל ועם השנים ואולי זה בכלל עניין של אופי, צריך לפזר את האבק מעליה כמו ספר ישן, על מנת להיזכר שהיא תמיד שם, לנצח.


קשה להאמין שדורית רביניאן הייתה סה"כ בת 27 כשכתבה את הספר הזה. ברגישות אין קץ ואינטימיות מרגשת היא מספרת את קורותיה של משפחת עזיזיאן המגיעה מפרס. היה במיוחד נעים לקרוא מאחר ואני עצמי מגיעה ממשפחה שבמקורה מפרס - התיאורים של האוכל, השפה, ההתנהגות ועוד היו לי אותנטיים ואישיים.

לכל אורך הקריאה לא יכולתי שלא להשוות את הספר כגרסתו העברית של אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, הלא הוא "מאה שנים של בדידות" האלמותי והנהדר של גבריאל גרסיה מארקס.

יפהיפה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•עינתי
החתונות שלנו

החתונות שלנו

דורית רביניאן

זהו ספרה השני של דורית רביניאן שאני קוראת (הראשון היה "גדר חיה"), ומודה שהיה לי קצת קשה עם הספר בהתחלה. בעיקר עם התרבות והמנהגים.
רגע התיאורים נראים לי מוגזמים, ולרגע אני מתפלאת איך הסופרת הצליחה לדייק כל כך.

הספר מלא במוטיביים קומיים שמאוד מצאו חן בעיניי
- מרסל, כפעוטה וגם כמבוגרת, שישנה שעתיים ביממה
- סופיה לעומתה, שגבהה 30 ס"מ בחודשיים "כי ישנה יותר מדי"
- התמימות (של סופיה אבל הוצגה גם בהקשרים אחרים), כשנענתה להצעת הנישואין - "היא לא ידעה אם היא רוצה אותו או לא רוצה אותו כי מעולם לא ידעה מה היא רוצה או לא רוצה.. אז היא הסכימה"
- התינוק, ששמו לא ידוע לקורא, ולאורך כל הסיפור מתחייסים אליו כאל "התינוק הכחול של סופיה" כאילו אין לו שם
- והאחרון שזכרתי, אך יתכן שהיה המצחיק ביותר, "חצאיתה היתה כה קצרה, שאמר לה שאם תבוא רוח יראו לה את התינוק"

למרות שהספר קומי לגמרי, הוא מתאר קורותיה של משפחה, שבסופו של דבר, נהיית מאוד אומללה מהבחירות של הילדים, וכל אחת מהדמויות מרגישה טראגית יותר מהאחרת. ואולי זהו גורלם.
במקום להציג את האומללות של הדמויות, היא מציגה את האומללות של הוריהן, מה שלא יכול שלא לגרום לך להשתומם, ולי אישית לחשוב מה עשיתי בחיי לא בסדר, שאולי גרם להוריי צער.

הסופרת ממשיכה לסקרן אותי. הולכת לקרוא מהר את "סמטת השקדיות" !

לפני 10 שנים•
★★★★★
•לנה
החתונות שלנו

החתונות שלנו

דורית רביניאן

סיפור עצוב, נוגע ללב, כתוב כל כך יפה,בשפה מרשימה ומעט זרה למי שלא צאצא מפרס.
מפריח ריחות של תבלינים ומאכלים , והמון אהבה, למרות זאת החיים מתרסקים לרסיסים.
פשוט אהבתי ממליצה בחום.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מימי
החתונות שלנו

החתונות שלנו

דורית רביניאן

ספר יפה, זורם ומעניין.
הכניס אותי לחלוטין לחיי המשפחה ולאווירה בבית.
כתיבה מדהימה של דורית רביניאן.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•meitalb
החתונות שלנו

החתונות שלנו

דורית רביניאן

ספר מעניין- ההתחלה קצת קשה- בהמשך כבר יותר זורם. לטעמי הספר פחות טוב מ"סמטת השקדיות", אך עדיין מרתק.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•הפילה
החתונות שלנו

החתונות שלנו

דורית רביניאן

ספר מקסים ושונה מהקודם (סימטת השקדיות)אך דורית ממשיכה לסקרן ולעניין. אהבתי מאד.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•יפה
החתונות שלנו

החתונות שלנו

דורית רביניאן

התחלתי ולא הצלחתי להמשיך

לפני 11 שנים•רות
דירוג
5.0
לפני 9 שנים

“״התחונות שלנו״ של דורית רביניאן הוא בהחלט אחד הספרים הכי טובים שקראתי בחיי ואני ממליץ עליו בחום. רב”