איזה ספר נחמד!
במה שהוא כן מתיימר להיות, מין יומן אישי של מי שגדל בעיירה נידחת איפשהו לפני אחת המלחמות - הוא מוצלח מאוד.
ספר קצרצר, קראתי אותו באוטובוס הלוך ובאוטובוס חזור מהלימודים, ונהנתי מאוד.
כושר התיאור המוצלח של רות בא פה לידי ביטוי, וגם התרגום (אני מאמין) מעביר את הכתוב בצורה לא רעה. הכל מרגיש חלק וקסום, גם בעוני ובשפלות הלא מפותחת של מי שגר בעיירה, במקום בו רות מתאר. אין איזו עלילה או משהו מפותל, ולכן גם הספר לא מצריך ריכוז שיא או איזה חיבור לדמות.
מעניין כי אחרי ספר אחר של רות שקראתי, חשבתי שהכתיבה של רות מוצלחת כזאת רק כאשר מדובר בספר עם עלילה מפותלת ורבת עמודים, כמו שקראתי במארש ראדעצקי. כאמור כבר נתקלתי בעוד איזה ספר קצרצר שלו עם קטעי יומנים וכאלה, והוא דווקא היה פחות מוצלח.
אבל מסתבר שלא, כי הנה פה, בספר הנחמד הזה, נמצאת הנאת קריאה קטנה.
אם לא תצפו למשהו שהספר הזה לא, אני חושב שגם אתם תהנו מה40-50 עמ' האלה.


















