• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
את עוד תתחרטי על זה

את עוד תתחרטי על זה

מאת נועה שלו

הביקורת של וויליאם מאני

תמונה של וויליאם מאני
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
את עוד תתחרטי על זה

את עוד תתחרטי על זה

מאת נועה שלו

הביקורת של וויליאם מאני

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של וויליאם מאני
הוצאה לאור:כנרת זמורה דביר
שנת הוצאה:2023
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
בר
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני שנה

“תמיד אמרתי שאם לא הייתי שחקנית הייתי רוצה לשרת במוסד, בשב"כ, במשהו סודי שיצריך ממני לצאת למבצעים מיו”

2/4
ביקורות על את עוד תתחרטי על זה
הבאה
Steph
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני שנתיים•1 דקות קריאה

רומן 'יחסינו לאן' חביב.

אבישג, לוחמת מוסד בצומת דרכים. קידום בעבודה או טיפולי הפרייה וילדים.. המתחרה איתה על התפקיד וייס, שהוא גם הצמד שלה בעבודה, בתסבוכות משלו. בין לבין מאבקי הכח, בתוך כל הקלחת הם גם אמורים לסכל טרור.

כתוב טוב, וזורם. סך הכל די נהנתי. בן 3.5 ל4.

חייב לציין שלא אהבתי את הכריכה ולא הייתי מרים את הספר אם לא הייתי רואה המלצות עליו לפני.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של רץ
רץ
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של דן סתיו
דן סתיו
תמונה של rea
rea
תמונה של גלית
גלית
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של yaelhar
yaelhar
9קוראים|גיל ממוצע58|67%נשים

על המבקר

תמונה של וויליאם מאני

וויליאם מאני

ותיק
חבר מזה 4 שנים
86 ביקורות•844 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות•צבא ובטחון
תמונה של וויליאם מאני
וויליאם מאני
ותיק
חבר באתר מזה 4 שנים
ביקורות86
לייקים שקיבל844
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית33מתח ריגול והרפתקאות23צבא ובטחון7

דיון על הביקורת

3 תגובות
וויליאם מאני
וויליאם מאני•לפני שנתיים
תודה דן, מבחינתי זה סגירה של מוצר. בעולם הויזואלי שלנו זה זלזול בקורא, גם לא מתכתב בכלל עם הזאנר. ולגבי רבי המכר של הניו יורק טיימס, לא סיימתי אף אחד כזה, גם זה מדד למה לא לחפש בספר...
דן סתיו
דן סתיו•לפני שנתיים

וויליאם

סקירה מעניינת. ובאשר לכריכה, כבר אמרו חכמינו "אל תסתכל בקנקן..." כריכה היא עניין שיווקי כמעט כמו רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס....
סייג'
סייג'•לפני שנתיים

תודה.

מחכה לרגע הנכון לקרוא אותו, בערך מאז שהוא יצא לאור.
3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של וויליאם מאני

השרשרת

השרשרת

אדריאן מקינטי

בשעה טובה סיימתי לראשונה רב־מכר של ה־New York Times.
תמצית העלילה: ילדה נחטפת בעבור חופן דולרים, שאותו אמה תשמח לשלם. אלא שכדי לשחרר את בתה, יהיה עליה לחטוף ילד אחר בתמורה לכופר. מכאן "השרשרת".
היא רק חוליה אחת בשרשרת החטיפות. כל סטייה מההוראות תוביל למות בתה, והיו כבר כאלה שניסו לשבור את השרשרת. משפחה שלמה נכחדה. ראי הוזהרת.
זהו מותחן קצבי ומטריד, בעיקר משום שנראה שמייסדי הפירמידה חשבו על כל פרט. אני, מהשזלונג הממוזג, מחפש לאורך כל הדרך את הפרצה. איך לעזאזל קוטעים את השרשרת הזאת ועדיין שומרים על המשפחה בחיים? ואיך האם, שהאלימות התדפקה לפתע על דלתה, תצליח תחת הלחץ להפוך את הקערה על פיה?
לאורך החלק הראשון, "השרשרת" באמת מרגיש כמו הפשע המושלם. אני לא הצלחתי למצוא אפילו חור אחד בתוכנית. ולאט־לאט מחלחלת גם לקורבן וגם לקורא ההבנה שהסחיטה הזאת לעולם לא תיגמר. בשלב הזה כבר ברור: מישהו חייב לקטוע את השרשרת, ויהי מה.
עד כאן, מבחינתי, מדובר ב־5 כוכבים. ואז מתחיל החלק השני, שבו הפתרונות כבר פחות עומדים ברף שהחלק הראשון מציב. ועדיין, הספר שומר על קצב טוב ומספק אחלה תמורה למחיר.

לכן אני מדרג: 4/5 בסולם מאני.

לפני חודש•
★★★★★
•וויליאם מאני
הצייד

הצייד

יזהר דוד

מסמך כנה ומרתק לתוך נפשו של רכז שב"כ מיוסר. אין פה פילטרים. הוא לא מרחם עלינו או על עצמו ולא נותן לנו גרסת גיבור מצונזרת וקלה לבליעה. שומרי הסף שעל דלת הגיהנום הם לא גיבורים לבנים לובשי גלימות צחורות, אלא אנשים אפלים שבכדי לשמור עלינו צריכים להיות לעיתים אכזריים יותר מהאויב.
הם משלמים מחירים כבדים מנשוא כדי לחצוץ ביננו לאכזריות העולם.
אנסה לתאר את חווית הקריאה במשל.
תארו לכם ובערב החג הביוב בביתכם עולה על גדותיו. האורחים צריכים להגיע, הצחנה ממלאת את הבית ותחושת הקבס והמצוקה ממשיים.
האינסטלטור שהזמנתם, פותח את מכסה הביוב ובידיים חשופות מכניס את ידיו לצנטרום של הגועל שיצרנו, בכדי להציל אותנו מלטבוע בצואה. אנחנו מעקמים את פרצופנו בסלידה, שמחים לשלם כל מחיר העיקר לא לשכשך בחרא.
עכשיו דמינו שהאינסטלטור הזה מסב איתכם בבגדי העבודה לשולחן החג.
יזהר דוד, בדומה לאנשי כח 100. גיבורים שחורים, לעבודות שחורות.
גיבור אמיתי, לא מפולטר שאינו קל לעיכול.
מחשבות קשות בלב איש, מעייף להיות יזהר דוד. סיימתי את הספר ב5 שעות, תשוש נפש.

⅘ בסולם מאני

מי שאהב יהנה גם מ: 'עמוק בעזה', 'אל נקמות', 'לכתוב על המים', 'כי בתחבולות'.

לפני חודשיים•
★★★★★
•וויליאם מאני
אני אהרוס אותך

אני אהרוס אותך

לינווד ברקלי

ריצ'רד בויל, מורה לספרות בתיכון אמריקאי טיפוסי, מבחין באדם חשוד בעיצומו של דיון כיתתי על הספר 'הדרך' של קורמק מקארתי. כל מדינה והחרדות המובנות שלה: אם כאן הפחד הוא מפיגוע, בארצות הברית החשש המיידי הוא מנערים חמושים, יורים שלוחי רסן נוסח 'באולינג לקולומביין'.
ברגע אחד הגיבור הופך לגיבור.
אלא שהתהילה קצרה, ובילי פינסטר, תלמידו לשעבר של בויל, מזהה את פניו על מסך הטלוויזיה ומריח הזדמנות לסחיטה. עברו של הגיבור מעלה תהיות, והשאלה האם הוא מפוקפק דיו כדי לשמש מנוף לסחיטה מרחפת מעל העלילה כולה.

בניתוח הדרך של מקארתי מתעכב הסופר על העובדה שאנשים מגיעים לקניבליזם כדי לשרוד עולם אפוקליפטי. ספרו של ברקלי מתכתב עם התמה הזו לכל אורכו: גם כאן, בעולם לכאורה נורמטיבי ומסודר, אנשים “אוכלים” זה את זה כדי לשרוד. עולה השאלה האם הסופר מבקש לרמוז שאנחנו כבר חיים בעולם אפוקליפטי – פשוט קרובים מדי אליו מכדי להבחין בכך.

זהו ספר מתח חביב וקצבי. באיזשהו שלב הוא מאבד מעט מומנטום, אך לקראת הסיום ממריא מחדש ומגביר קצב. זהו הספר הראשון של ברקלי שאני קורא, ובהחלט אחפש נוספים שלו.

⅘ בסולם מאני
מומלץ בחום.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
הסדק

הסדק

יריב ענבר

עולמו של גואל בן-עטר, לוחם מוסד לשעבר שהודח מתפקידו בשל טעות מבצעית סוגר עליו. הלום ומיוסר הוא מוצא את עצמו במסע חיפוש ארכיאולוגי אחרי שרידים מבית המקדש בעקבות מחקר שסבו הארכאולוג לא הספיק להשלים. כל זאת כדי לנסות להחזיר לעצמו את תחושת המסוגלות ואת הטעם לחיים.
הוא חודר בזהות בדויה לבית חולים פסיכיאטרי בבית לחם כמתנדב מוסלמי מצרפת שם הוא משתמש ביכולות אותן רכש בתור סוכן ביון ולפני זה כלוחם בדובדבן.
מתח ישראלי טוב.
5/5 בסולם מאני.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
חבר קרוב

חבר קרוב

שי אספריל

שירלי יורשת מאביה לא רק את מראה המצודד וחריפות המוח, אלא גם את החיבה לריגוש שבבגידה.
גם המקצוע שבחרה – יועצת אסטרטגית – נע במרחב מוסרי אפור. תפקידה להושיע בהסחה שקר ורמיה אנשים רמי דרג שהסתבכו.
היא פוגשת את אסף, בן גילה, ופגום מוסרית כמוהה, שמסרב להיכנע לציפיות החברתיות ולממש את הפוטנציאל הטמון בו, הן בתחום המקצועי והן בזוגיות. הוא מסתפק במועט, ובוחר “לחיות לצד החיים” ולא להצטרף למרוץ העכברים.

בערב חורפי אחד, חטא רגעי גורר עונש מיידי, וסוחף את גיבורי הסיפור אל תוך מערבולת טראגית, שמאלצת אותם להתמודד לא רק עם עצמם, אלא גם עם האנשים הקרובים אליהם ועם יצר ההישרדות והאנוכיות האנושית.

הרומן כתוב היטב, מעורר מחשבה, ומשאיר את הקורא מהורהר זמן רב אחרי הסיום.

מומלץ בחום.
5/5 בסולם מאני.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
פינטו שם פרטי

פינטו שם פרטי

אורטל חזות

רומן מזרחי עדין ומעורר מחשבה. אופיר, קצין צנחנים משוחרר בקלון, מוצא את עצמו נאלץ לעזוב את עולמו המוכר ולנסות להשתלב בעיר הגדולה בתקווה לפרוץ את תקרת הזכוכית של ירוחם . בין סמטאות תל אביב הוא נאבק לא רק על קיום אלא גם על זהות בין הרצון להיטמע לבין הפחד להיעלם.
הקונפליקט בין המרכז לפריפריה, בין מזרח למערב, נוכח לאורך כל הדרך ומעובד כאן ברגישות וביושר. הדמויות אמינות, אנושיות ומעוררות הזדהות, והמפגש ביניהן מעלה שאלות כואבות אך אמיתיות על שייכות, גאווה ומקום.
שמחתי להיתקל ברומן שמאיר פן אחר של החברה הישראלית.

⅘ בסולם מאני

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
מה שלא הורג

מה שלא הורג

דייוויד גוגינס

This is Sparta!
דייויד גוגינס, איש 'אריות הים' קשוח לוקח אותנו לסיבוב.
מילדות קשה וחיים שמנמנים ובינוניים הוא מצליח להביא את עצמו לשבירת שיאים פיזיים ונפשיים וצליחת שבעת מדורי גיהינום. ביניהם 3 מחזורים של 'שבוע הגיהינום' במיונים של אריות הים, בית הספר לרינג'רים וגיבוש לכוח דלתא. מרתונים ואולטרה מרתונים והשתתפות בתחרויות הספורט הקשות בעולם. הוא רץ עם שברים ברגליים אותם הוא עוטף באיזולירבנד חבלה ומתעלם מהכאב בדרך לפסגות המטורפות שהוא כובש.
גוגינס הוא הדבר הספק אנושי הקרוב ביותר לסופרמן.
המנטרה 'מה שלא הורג מחשל' מלווה אותו לאורך כל הספר, עד שהאמת הפשוטה ש'מה שלא הורג לעיתים יכול לעשות נזק בלתי הפיך' באה גם היא לידי ביטוי.
הספר די ילדותי ומתעלם מהנזקים שעולל לעצמו בדרך, אבל הוא מדרבן ונותן השראה.
Viewer discretion is advised
סך הכל חביב.
⅗ בסולם מאני.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
המיליון הראשון הכי כואב

המיליון הראשון הכי כואב

אריק צ'רניאק

רומן מתח חדש של אריק צ'רניאק, מחבר אחת הדיסטופיות הישראלית המצויינות לטעמי, 'גיבור'.
בז'אנר שונה לחלוטין מספרו הראשון, צ'רניאק מוביל אותנו ברכבת ההרים של עולם הסטארטאפ הישראלי. ביד בוטחת טווה עלילה מרתקת שפתחה לי צוהר לעולם לא מוכר.
בחיקו של תום סילבר - יזם לא תמים, שירד מנכסיו עד לפת לחם, נופלת הזדמנות לעלות על הסוס בדמות של סטארט אפ חדש ומבטיח המבוסס על המוח החריף של סופי, גאונת קוואנטים חריפה תמימה ונאה. עילוי אקדמי עם אפס ניסיון בנבכי עולם הסטארטאפ/ עסקים הנכלולי. מחול השדים שבו מעורבים כסף, אהבה, תככים ומזימות יוצר ספר קיצבי וסוחף לקריאה.
שמות הפרקים לקוחים מעולם שאין לי מושג בו, ובאנגלית. בהתחלה עוד ניסיתי לתרגם. אולי עוד אחזור לזה, זה קצת כמו קורס מזורז בסטארטאפ ושוק ההון, ברגע שהסיפור התחיל לתפוס תאוצה ירדתי מ'הקורא מחפש משמעות' כדי לא לפגוע ברצף הקריאה. (זה קרה בערך בפרק השלישי).
הספר גורם לך לחשוב, על החור השחור, הריגוש במרדף אחרי הכסף, על רעב שלא יודע שובע, על צרות של עשירים. על מרוץ העכברים. ולי הוא גרם לחשוב על מעמד העבדים ומתנת ההסתפקות במועט.
צ'רניאק לא מקל על הגיבורים הוא מביא דילמות אמיתיות שנושאות בקרבן מחירים כבדים ויוצרות עניין ומתח.
כשהאידיאולוגיות פוגשות חזיתית במציאות ועל כפות המאזניים עומד כסף רב. קונפליקטים מרגשים נוצרים, שיוצרים קצב טוב.

5/5 בסולם מאני.
מומלץ בחום.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני
נקמה

נקמה

שרה אנג'ל

דפנה בג'רנו, פרח השכונות, מעבירה את גיל ההתבגרות בבת ים הקשוחה. ההורמונים מציפים וכל האידיאולוגיות הנכונות מתנפצות אל מול דמותו המסוקסת של אבנר - עבריין יפה תואר ופסיכופט לא קטן עם פטיש חקלאי של 'לגדל' את דפנה התמה שתהיה לו לאשה ראויה וחסודה.
פעמוני האזהרה שמהדהדים בעוצמה באוזנייה המאוהבות מקבלים פרוש של פעמוני חתונה בראשה המעורפל בזכות זריקת הטשטוש שקיבלה מקופידון.
אנג'ל מתארת זוגיות רעילה ועיוורון במיומנות, דמויות העבריינים אמינות והמשחק במינעד השפה העבריינית לבין שפה גבוהה יוצר תמהיל מרתק.
הפסיכופט חושד שבגדה בו ועף לו כל הסכך הוא 'מחנך' אותה בסצנה קשה במיוחד דבר ששולח אותה לאשפוז באברבנל ותכנוני נקמה מפורטים.
דפנה לא בוחלת באמצעים כדי להגיע לנקמתה שמוגשת קרה מאוד לטווח של 14 שנים בהן היא רוכשת השכלה והופכת לעו"ד פלילית מוכרת. הדרך לנקמה רצופה שחרור אסירים עם דם על הידיים ויצירת קורבנות נוספים חפים מפשע.
הנקמה בנויה היטב ומרתקת אם כי לוקה בחסר. בגלל שהספר ישן אני מרשה לעצמי לספיילר, אני חשתי כי היא לא מושלמת. אנס אחד נשאר מחוץ למעגל הנקמה ועונשם של קריסטי וחן היה חיוור לטעמי.
שרה אנג'ל אחת מהסופרות האהובות עלי. בגיל 23 ניהלה עם בעלה שמעיה אנג'ל אימפריית פשע, ישבה כמה שנים בכלא, ואחר כך עזבה את עולם הפשע ונסקה להיות סופרת רבי מכר ואורחת מבוקשת באולפני הטלוויזיה. הכרותה עם העולם מביאה חוויה אותנטית ומסעירה לקוראים. לטעמי ספרה זה מהווה אבן דרך בספרות המתח והרומן הישראלי ואם אני לא טועה נראה שסדרת 'הלביאה הלוחמת' שאבה מ'נקמה' השראה במידה רבה.
קראתי את הספר לפני כ-25 שנים והוא עדיין עובר את מבחן הזמן.
מומלץ!

5/5 בסולם מאני.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•וויליאם מאני

ביקורות נוספות על "את עוד תתחרטי על זה"

את עוד תתחרטי על זה

את עוד תתחרטי על זה

נועה שלו

תמיד אמרתי שאם לא הייתי שחקנית הייתי רוצה לשרת במוסד, בשב"כ, במשהו סודי שיצריך ממני לצאת למבצעים מיוחדים. אולי זו הסכנה שאני צריכה להרגיש, אולי היציאה מהשגרה, אולי הלחיות על הקצה הזה שמגרה את כל החושים שלי, מרגש אותי וגורם לי להרגיש חיה.

בסוף בחרתי במקצוע אחר, שמגרה את החושים לא פחות. שמציב אותי בעמדה של העמדת פנים, בלהיות מישהו שאתה לא אבל בו זמנית מישהו שאתה ממש כן.

לכן מצאתי את עצמי מתאהבת מיד בדמות של אבישג פישמן, סוכנת בשירותי הביטחון שיוצאת למשימות חשאיות ומורכבות בחו"ל. במשרד שכולו מלא בגברים היא מנסה במודע, או שלא במודע להוכיח את עצמה בתור אישה חזקה, טובה וראויה. אבישג מכורה לעבודה (מזכיר לי מישהי)... ומשתדלת לשלב את החיים האישיים שלה בתוך העולם המורכב בו היא חיה. משימה שאינה פשוטה כשלעצמה. וכשדברים מתחילים לצוף בבית ובזוגיות, אבישג מגלה בדרך הקשה שאי אפשר להתעלם מהם לנצח.

הכתיבה של נועה שלו קולחת, יפה, מעצימה וגם מרגשת. היא מצליחה להעביר דווקא בפשטות את המורכבות שבחיים ולייצר תחושת הזדהות עם כל דמות והקושי שלה. אבישג נמצאת בשיאו של גיל 32, גיל שבו החברה מצפה ממנה לקחת כמה החלטות הרות גורל. היא נקרעת בין הרצון שלה לחיות חיים "רגילים" ומצופים, לבין ללכת אחר רחשי הלב ולעשות באמת את מה שהיא אוהבת. ובכלל, כל דמות בסיפור הזה ניצבת בפני מבחן, בפני החלטה. האומץ של הדמויות מעורר השראה ובסופו של דבר מעצים את התחושה שעמוק בתוכנו אנחנו יודעים, שתמיד צריך ללכת עם האמת.

בשבוע שעבר חגגתי יומולדת 30. הספר הזה הגיע אליי בזמן מדויק. זמן כזה של חשבון נפש. מה יש לי, מה אין לי, מה השגתי ומה אני עוד שואפת להשיג. זמן כזה שאחרים כבר מתחילים להתערב לך בחיים ולהגיד לך מה את צריכה לעשות ואיך את עוד יכולה לשפר.

ואני, נשארת נאמנה לעצמי, למרכז שלי, למה שאני חולמת ושואפת. ויודעת בתוכי שעוד אגיע למה שאני רוצה. ספר שהגיע בול בזמן והשאיר אותי בתחושות מחוזקות לקראת תקופה חדשה וטובה.

לפני שנה•
★★★★★
•בר
את עוד תתחרטי על זה

את עוד תתחרטי על זה

נועה שלו

וואו. בדרך כלל לוקח לי יום או במקסימום יומיים לקרוא ספר, אבל מתחתי את קריאת הספר הזה במשך שבועיים לפחות.
מדובר בסיפור בעל פוטנציאל אדיר, וסופרת מקסימה שכותבת מתוך ניסיון אישי.
הספר עוקב אחר שני סוכנים, אבישג וגל, המתחרים על תפקיד גבוה. אבישג מתמודדת עם טיפולי הפרייה ובן זוג ספק אוהב ספק רעיל, וגל מתמודד עם עבר קשה שרודף אותו ומאיים להרוס את כל הקריירה שלו. כאילו שזה לא מספיק, עליהם למנוע יחדיו פעולה של כוחות עויינים באירופה, כשמעל ראשם פצצה מתקתקת.
הספר מלא בסערת רגשות, ריגול, מין, והרבה, אבל הרבה בלבול ותהייה.
קל להזדהות עם הדמויות, ואף להתאהב בחלקן (פינטו, מישהו? אשכרה יש לבחור במשרד פוסטר של הצנחנים בכותל).
אבישג בחורה מופרעת, הורמונלית ומעורערת. גל הוא גבר גבר שחייב להוכיח לכולם כמה שהוא גבר גבר(ובמיוחד לאבא האפתי שלו).
הכתיבה חודרת, מעציבה, משעשעת, ובעיקר מאוד ישראלית.
אני אישית קיוויתי לסוף טוב, וכאשר סיימתי לקרוא את הספר, הייתי מאוכזבת.
לא היה לי קתרזיס, ובעיקר הרגשתי שבזבזתי זמן בקריאת סצינות אירוטיות לשווא(סליחה, אני לא אוהבת).
כפי שכתבתי, היה לסיפור הזה פוטנציאל, והרגשתי שהוא התפספס קצת...הכל היה צפוי מדי, והיה יותר מדי מין בעיניי.
אז כן, זה רומן ריגול קלאסי, ואף אחד לא יגיד לי אחרת.
נחמד פלוס, אבל לא נראה לי שאחזור אליו...בנימה זו, יש למישהו המלצה על ספר בלי יותר מדי סצנות מיותרות וסוף טוב? עייפתי מסופים מייאשים וטראגיים.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•Steph
את עוד תתחרטי על זה

את עוד תתחרטי על זה

נועה שלו

ספר נהדר שנקרא בכיף. מצד אחד קליל ומצד שני נוגע בנושאים כואבים כמו נשיות בסביבת עבודה גברית, טיפולי הפריה ועוד

לפני שנתיים•אמה
דירוג
3.0
לפני 3 שנים

“וואו. בדרך כלל לוקח לי יום או במקסימום יומיים לקרוא ספר, אבל מתחתי את קריאת הספר הזה במשך שבועיים לפ”