הסדק הוא מותחן מודיעיני קריא מאוד, אבל מתחת לקצב העלילתי שלו יש רובד עמוק יותר שמעניין במיוחד את מי שמכיר את עולמות הצללים. <mark>יריב ענבר</mark> כותב על גואל בן עטר, אדם שנע בין שליחות, זהות, עבר אישי ומשימה מסוכנת, ובונה סיפור שבו המבצע החיצוני הוא גם מסע פנימי. לפי תקציר הספר, גואל יוזם מבצע מודיעיני פרטי הכולל חדירה לשטח עוין וחשיפת אוצר בעל משמעות לאומית, והמשימה מסתבכת עד סכנת חיים.

כמי שבא מרקע של מוד

כבר כמעט 20 שנה, בערך מאז "משוואה עם נעלם" שכתב אורי אדלמן, שז'אנר מותחני הריגול בישראל פורח, והאמת שבצדק. כשמביאים בחשבון את החשיפה התמידית (שמגלה טפח אך מסתירה טפחיים) לה נתונה קהילת המודיעין הישראלית ואת מעמדה הלוקאלי והבינלאומי, זה נראה הגיוני מאוד. הספר "המטרה מקדשת" (הוצאת ידיעות ספרים, 2016) מאת <mark>יריב ענבר</mark>, שזהותו האמיתית נאסרה לפרסום בידי הצנזורה וועדת השרים למתן היתר פרסומים, הוא חוליה נוס

"תשעים אחוז מהזמן אתה תמתין: תמתין לפגישה, תמתין לתשובה, תמתין שהאדם שאתה מדבר איתו יאמר מה שאתה רוצה לשמוע. פשוט תמתין. אם אין לך סבלנות אתה במקצוע הלא נכון" (עמוד 14).

הספר "הסדק" (הוצאת ידיעות ספרים, 2018), הוא ספרו השני של <mark>יריב ענבר</mark> (שם בדוי), בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה ששירת כעשור וחצי בקהילת המודיעין הישראלית. בראיון שפורסם ב"מעריב" הדגיש ענבר כי שירת "לא כלוחם, אלא במעטפת". כיום הוא עוסק

איכשהו נכנסתי לתקופה של רצף ספרי ריגול ומוסד (יחד עם כמה סדרות כמו פאודה, המדרשה, שתולים ובני ערובה) ואני מתחיל להרגיש כבר מומחה בתחום.
הספר הזה מאת <mark>יריב ענבר</mark> (שם בדוי עקב הצנזורה) נראה לי מעין מיקס של תחנה סופית אלג’יר ושל הסדרות המדרשה ופאודה.
כתוב מעניין, עם הרבה ידע מקצועי בתחום. אבל היו קטעים שלדעתי נמרחו יותר מדי וקטעים נוספים שנותרו קצת חסרי הסבר או מוקצנים.
סך הכל ספר מתח טוב, אבל אה

עולמו של גואל בן-עטר, לוחם מוסד לשעבר שהודח מתפקידו בשל טעות מבצעית סוגר עליו. הלום ומיוסר הוא מוצא את עצמו במסע חיפוש ארכיאולוגי אחרי שרידים מבית המקדש בעקבות מחקר שסבו הארכאולוג לא הספיק להשלים. כל זאת כדי לנסות להחזיר לעצמו את תחושת המסוגלות ואת הטעם לחיים.
הוא חודר בזהות בדויה לבית חולים פסיכיאטרי בבית לחם כמתנדב מוסלמי מצרפת שם הוא משתמש ביכולות אותן רכש בתור סוכן ביון ולפני זה כלוחם בדובדבן.

לא ברמת 'הסדק' ממנו נהניתי.
פקס מתקבל בלשכת ראש הממשלה עם אולטימטום- להסכים לעסקת שחרור אסירים מול חמאס בתמורה לחייל חטוף עד מועד נתון וָלא- ייחשף סוכן בכיר במדינה ערבית הפועל למען ישראל.
השעון מתקתק (הפרקים בנויים כספירה לאחור לפי השעות שנותרו לפקיעת האולטימטום) וצריך לקבל החלטה- מה עושים? האם להסכים ולמעשה להיכנע לאיום ולעוד עסקת שבויים (נרמזת בבירור עסקת שליט) בנוסח 'ושבו בנים לגבולם' וזכייה

ספר מעניין ומרתק החושף טפח מעולמם של לוחמי הצללים העלומים הפועלים מתחת לרדאר למען המדינה, חשופים לסכנות בצד שאיפותיהם וחולשותיהם כבני אנוש.
גואל בן עטר הינו צעיר יהודי אידיאליסט יליד צרפת שסבו אליו היה קשור מאד חיפש באדיקות כלי קודש עתיקים מבית המקדש. הוא עולה לישראל מתחושת שייכות עמוקה אליה ולא לצרפת בה סבל מאנטישמיות, רדוף זיכרון קשה כילד שהוריו הותקפו לעיניו. אחרי שירות ביחידה מובחרת והכשר

מותחן ריגול. אירית, סוכנת מוסד שאמונה בדר"כ על הצד הטכני של הטמנת אמצעים, מוצאת את עצמה בפוזיציה שזרה לה, בה היא היחידה שיכולה להפעיל סוכנת, אשתו של יעד מבוקש. בין השתיים נרקמת מערכת יחסים מעבר למפעיל - מופעל והעניינים מסתבכים להנהתנו.

הספר קריא מאוד וזורם, לא הטוב ביותר בסוגו אך שווה קריאה לאוהבי הז'אנר. שלבי ההפעלה מעניינים ופותחים צוהר לעולם מעניין וכן הנגיעות של התמודדות עם טראומות ילדות.

זהו ספר שעורר את יצר הסקרנות שבי, מחבר אשר אסור לחשוף את שמו האמיתי. התאים לנישה של בין לבין, משהו לא כבד, דהיינו קליל. הפעם ציפיותיי היו נמוכות. בקשתי רק הנאה ושלא יעורר בי שעמום.
לספר האזנתי בגרסה קולית. אורי משתייך לקהילת המודיעין, נשוי ליפעת. לגבי האושר יש מקום לשיפור. אב לשני ילדים גדולים בן ובת. מבלה שעות רבות בעבודה. בסיפור ניכר הרקע המודיעיני של הסופר. העלילה תזזיתית, קיימים ניתוקים בעליל