“אזהרה: אם תתחילו לקרוא את הספר הזה – לא תוכלו להניח אותו מהיד.
הכתיבה של לינווד ברקלי סוחפת, מותחת, מסקרנת ודינמית, וגורמת לקורא להיות דבוק לדפים עד הסוף.
ריצ'רד בויל, מורה לספרות בתיכון, מביט באקראי מהחלון במהלך שיעור, ורואה דמות חמושה חודרת לתחומי בית הספר. בלי לחשוב פעמיים, הוא קם ממקומו, נותן הוראות לתלמידים לנעול את הדלת ולהזעיק עזרה, ורץ לעבר הסכנה.
הוא מצליח להרחיק את המפגע – אך זה נגמר בפציעה קטלנית של החשוד.
האירוע הדרמטי הופך את ריצ'רד לגיבור הרגע, לאיש חדשות ולסלב מקומי.
אבל מה שריצ'רד לא יודע, זה שהמעשה האמיץ שלו עתיד להכניס אותו ואת משפחתו למערבולת מסוכנת.
מאותו רגע, חייו מתהפכים. הוא מוצא את עצמו מטרה לסחיטה אפלה, ובניסיון להגן על משפחתו – הוא מתחיל לפעול לבדו…
במקביל להתמודדותו עם הסחיטה, האיומים והתביעה מצד הוריו של התלמיד שנהרג בפיצוץ – הסיפור מסתבך. דמויות נוספות נכנסות לעלילה, רמזים חדשים מתגלים, והקשרים בין האירועים הופכים צפופים ומסובכים.
שקר אחד מוביל לשני, ועוד אחד אחריו – עד שנוצרת שרשרת של הסתרות והטעיות. ריצ'רד, שזכה לתואר "הגיבור", נשאב עמוק לתוך מערבולת מסוכנת. השאלה הנשאלת היא: האם הוא יצליח לצוף ממנה – או ייטרף בתוכה?
הספר שזור ברגעים מותחים, פשעים, רצח, סמים, הטרדות מיניות, סודות אפלים ועוד – כל מה שמאפיין את הצדדים האפלים של החברה.
קוראים שמכירים את הסגנון של לינווד ברקלי אולי יזהו חלק מהטוויסטים – אבל זה לא פוגם במתח ובסקרנות.
העלילה נפתחת בקצב מהיר וסוחף, שוככת מעט באמצע – ואז מתפרצת מחדש, כמו בלמים שהשתחררו – עד לסיום המפתיע.
אני נהניתי מאוד מהכתיבה של ברקלי, מהקצב ומהדרך שבה הוא יודע למשוך את הקורא לתוך העלילה.
לסיכום: ספר מתח מעולה, עם מסר חשוב, שמומלץ במיוחד לאוהבי הז'אנר.

בשורה התחתונה: מותחן חכם, קצבי, חד ומלא תהפוכות.
קריאה נעימה, לי יניני
הוצאת מודן, תרגום: מיכל כהן, מתח, 367 עמודים,2025”

“אחרי שקראתי את "תקתוק בקומה למטה" של לינווד ברקלי, הייתי נרגשת מאוד להתחיל ספר חדש שלו. כל כך התלהבתי מהספר הקודם שלו שקראתי שהיו לי צפיות בשמיים. ובכן, אתם יודעים מה אומרים, כגודל הציפייה גודל האכזבה.

ריצ'ארד בויל הוא מורה בבית ספר תיכון. יום אחד מגיע לפתחו של בית הספר תלמיד עבר המחובר לדינמיט ומאיים לפוצץ את עצמו ביחד עם אנשים נוספים. לאחר האירוע הזה יצטרך ריצ'ארד להתמודד עם שלל אירועים נוספים המסבכים אותו ולא נותנים לו מנוח.

אין לי באמת הרבה מה לומר על הספר הזה, הוא די סתמי. מצאתי שהוא לעיתים קרובות מלא במלל מיותר שפשוט מסיט מכל עניין או מתח. לפעמים מרוב מילים מיותרות על הדף הרגשתי ממש שהקולות בתוך ראשי מקריאים לי "בלה בלה בלה". כל כך ציפיתי למשהו אחר גם בגלל העובדה שלספר "תקתוק בקומה למטה" היה אלמנט ממש אימתי. הוא סחף ונתן תחושת פחד קלה בעת הקריאה, מה שציפיתי שאולי יקרה לי גם עם "להרוס אותך" אבל היה רחוק מזה.

לטעמי, הספר בהחלט ארוך מידי ויכול היה להתקצר בלא מעט עמודים. המתח האמיתי מתחיל רק בסופו כשכבר חשתי מותשת ורציתי לסיים את הקריאה. הדמויות משעממות בלשון המעטה ולא הצלחתי להתחבר לאף אחד מהן.”

“ריצ'רד בויל, מורה לספרות בתיכון אמריקאי טיפוסי, מבחין באדם חשוד בעיצומו של דיון כיתתי על הספר 'הדרך' של קורמק מקארתי. כל מדינה והחרדות המובנות שלה: אם כאן הפחד הוא מפיגוע, בארצות הברית החשש המיידי הוא מנערים חמושים, יורים שלוחי רסן נוסח 'באולינג לקולומביין'.
ברגע אחד הגיבור הופך לגיבור.
אלא שהתהילה קצרה, ובילי פינסטר, תלמידו לשעבר של בויל, מזהה את פניו על מסך הטלוויזיה ומריח הזדמנות לסחיטה. עברו של הגיבור מעלה תהיות, והשאלה האם הוא מפוקפק דיו כדי לשמש מנוף לסחיטה מרחפת מעל העלילה כולה.

בניתוח הדרך של מקארתי מתעכב הסופר על העובדה שאנשים מגיעים לקניבליזם כדי לשרוד עולם אפוקליפטי. ספרו של ברקלי מתכתב עם התמה הזו לכל אורכו: גם כאן, בעולם לכאורה נורמטיבי ומסודר, אנשים “אוכלים” זה את זה כדי לשרוד. עולה השאלה האם הסופר מבקש לרמוז שאנחנו כבר חיים בעולם אפוקליפטי – פשוט קרובים מדי אליו מכדי להבחין בכך.

זהו ספר מתח חביב וקצבי. באיזשהו שלב הוא מאבד מעט מומנטום, אך לקראת הסיום ממריא מחדש ומגביר קצב. זהו הספר הראשון של ברקלי שאני קורא, ובהחלט אחפש נוספים שלו.

⅘ בסולם מאני
מומלץ בחום.”