ספר חמוד בסך הכל "על ערכה של חברות ואנשים טובים".
מולי החדרנית מספרת לנו איך החיים שלה התהפכו ביום אחד. מה שחשוב לציין זה שמולי היא אישה מיוחדת, קצת קשה לה להבין את העולם (אספרגרית אולי? או משהו אחר על הספקטרום). היא לא באמת מבינה את הסיטואציה החברתית שהיא נמצאת בה: היא לא מבינה ציניות, כפל לשון והבעות פנים. כל המצב הזה מוביל אותה להסתבך בפלילים מבלי שהיא תבין בכלל את המצב שנקלעה אליו. הסיפור מסופר בצורה כזו שאנחנו כקוראים מבינים את הסיטואציה מתוך מה שמולי מתארת לנו וכל מה שהתחשק לי לעשות זה לתפוס אותה ולנער חזק חזק ולצעוק לה באוזן "לא! אל תכנסי!!!" (טוב לא בצורה כזאת אגרסיבית, אבל בכל זאת).
מה שפחות מצא חן בעיניי בספר זה שלקח לו הרבה זמן להתניע. המצב הזה שמולי מתארת ולא מבינה את הסיטואציה ואני, כקוראת, כן - חזר על עצמו שוב ושוב. אני מבינה שכל זה נועד כדי שנתוודע לדמות ולאופייה המיוחד- אבל חצי ספר?
לסיכום, ספר נחמד ביותר, אבל לא מהסוג שיישאר איתי הרבה זמן.

















