גיבורת הספר- נינה שמה, רוכבת על אופניה ברחובות תל-אביב. וכמו הרכיבה על האופניים שהיא לרוב קצרה ותכליתית- כך גם הספר הזה. יחסית קצר, הקורא נמצא בתנועה יחד עם נינה המדוושת לה ברחובות העיר: רחוב הקונגרס, קורדוברו, הר ציון, צ'לנוב, ועוד. כיף להכיר ולראות מול העיניים את מקום ההתרחשות. אני אוהבת את זה. זה דבר שמחבר אותי במיידית לסיפור.
וטל ניצן כל כך יודעת לכתוב סיפור! הדמויות עגולות, בעלות אופי ונוכחות.
נינה היא בחורה צעירה שמאחוריה עבר רווי וגדוש של בליינות לילית הרסנית המלווה בהרבה אלכוהול, גראס, וסקס מזדמן. היא משאירה את כל זה מאחוריה, מוצאת עבודה כשליחה על אופניים,כשבתיקה תמיד נמצא הספר של אתי הילסום שנותן לה השראה יומיומית.
תוך כדי עבודתה תפגוש נינה טיפוסים שונים ומשונים, חלקם בהצטלבויות מקריות, אבל כאלו שיכנסו לחייה וישנו אותם.
טל ניצן ממקדת בסיפור עכשווי אבל כן שתלה בו הבזקים לעבר, דבר שנותן לקורא להכיר את נינה לפני ולפנים ולרצות לעלות יחד איתה על האופניים, לחבק את מותניה, ולרכב איתה ולא לעזוב. כי אם מנפצים את הבועה שהקימה נינה סביבה, ובתוכה התכנסה- פוגשים בבחורה שנושאת בפנים צלקות של דחייה, חיפוש חום שנעדר ממנה, והרבה בדידות.
טל ניצן שהיא גם משוררת - ואת העובדה הזו הקורא מקבל כבונוס בסיפור יפהפה שכתוב ברגישות ומרגישים את האהבה בה יצרה ניצן את דמויותיה.
כמו נסיעה על האופניים, כך הספר הזה. אתה לוקח אותו ליד, ומדווש- הופך דפים, עד שאתה רואה בפליאה כי הגעת אל היעד.
אהבתי מאוד את ספרה הראשון (את כל הילדים בעולם) ושמחתי לראות שההבטחה שהתקיימה בספרה הראשון נשתמרה גם בשני.
מומלץ!

















