Robert Louise Stevenson - South sea stories
בשבוע שעבר סיימתי את אחד מטיולי המסעות היפים שערכתי בחיי. המסע חולק למעשה ל-2 ואת חלקו הראשון עשיתי שנה שעברה. הטיול היה חוצה ישראל בקיאק לאורך החופים של ים תיכון. בשנה שעברה חתרתי מראש הנקרה עד נתניה והשנה, בשל צפי לרוחות דרומיות, במשך חמישה ימים חתרתי מחוף זיקים הגובל עם רצועת עזה עד נתניה. אני באמת יכול להעיד היום שאין חוף במדינת ישראל לאורך ים תיכון שלא ראיתי (וזה כולל את החופים שהצריכו תיאומים בטחוניים כדי לחצותם). מעבר למסע עצמו שהיה מדהים בצורה יוצאת מן הכלל, אם מבחינת משטר רוחות, תנאי הים שהיה ללא גלים וצלול, חברת האנשים המושלמת, החוויות הנצברות והשינה בכל יום על חוף אחר (שבדרך כלל היה פראי), המסע הזה מסיים גם את המסעות בארץ שמצריכים מעבר ליום אחד של חתירה כדי לסיימם. עשיתי בעבר את סובב כינרת (4 ימים), ואת חלקו הצפוני של ים המלח (יומיים) שהיה אחד הטיולים הלוגיסטים והמאתגרים שיצא לי לעשות אי פעם (את הטיול הזה עשיתי פעמיים בגלל שבפעם האשונה לא הצלחתי לסיימו). בכל אופן המסע הזה היווה שחרור וחופש מוחלט עבורי. אקסטזה והתעלות גופנית ורוחנית אשר מעבר למסע החיצוני חותרת למסע פנימי.
למה אני מספר לכם את כל זה? מכיוון שלפני הטיול הייתי צריך ספר שילווה אותי במסע הזה. לא שיש יותר מידי זמן פנוי לקריאה, כי במהלך היום חותרים ועורכים הפסקות על חופים שונים. לפרק תיק עמיד מים שמקובע בקשרי חבלים לקיאק כדי להוציא ספר לא נמצא במכלול האופציות. אבל כששכבתי בערב בתוך האוהל על מזרון טיולים איכותי, מכורבל בתוך שק שינה ומאחורי יום חתירה מתיש, ארוחת ערב טבעונית ועשירה, שיחות שרק מסע יכול להפיק ומספר לא מבוטל של כוסיות ווסקי, ספר הוא תבלין נהדר לפני השינה שמסיים יום שכזה בנשיקת לילה טוב. יצא שכרגע אני בעיצומו של פרוייקט קריאת כל המחזות של אוריפדס (אחד משלושת הטרגיקונים הגדולים של יוון העתיקה). עד עכשיו קראתי את 'מדיאה', 'הקיקלופ' (מחזה סטירים עליו גם כתבתי ביקורת), 'הרקלס' ו'מבקשות החסד'. הנושאים הכבדים והזוועות הטרגיות לא התאימו לי לטיול. הייתי צריך הפסקה למשהו אחר. והנה אני מסתובב בספרייה, מחפש ספר קליל (גם מבחינת משקל ונפח שהיוו אתגר בפני עצמו לכל הקשור לציוד שאמור להינשא עימי בקיאק במשך השבוע), והנה נחו עיניי על ספר מאת רוברט לואי סטיבנסון, סופר ההרפתקאות המפורסם. יוצר 'אי המטמון', 'דוקטור ג'קל ומיסטר הייד' וגם זכור לי מסיפור בשם 'היהלום של הראג'ה' שהיה מעולה ובעל תבנית סיפורית מאוד מעניינת, ואם זה לא מספיק השם היפנט אותי, קרא לי, 'סיפורים מים הדרום'. והרי הטיול היה לסיים את חלקו הדרומי של חוצה ישראל בקיאק. נראה כאילו המוֹירות (אלות הגורל) בכבודן ובעצמן שלחו לי את הספר לידיים. אחרי הכל, מה הסיכוי שדבר כזה יקרה? לא, אני לא הופך למיסטיקן, אבל כיף לי להשתעשע במחשבה הזו.
הספר עצמו היה בדיוק מה שרציתי. ללא פילוסופיה עמוקה, פשוט סיפורים טובים, מלאי דמיון וכישרון כתיבה. תענוג. הספר ללא ספק סיפק את נשיקת הלילה טוב שייחלתי לה.
אני לא מרבה לשתף בביקורת שאני כותב תכנים מחיי האישיים (עשיתי זאת פעם או פעמיים), אלא יותר מתמקד בספרות עליה אני כותב. עכשיו, כגילוי נאות של תחושה בסוף השורות הללו, אני שמח שעשיתי כן בביקורת זו. זו הייתה הביקורת שהכי נהנתי לכתוב ולספר על חוויותי.













![שמשון [מהדורה מחודשת 2007]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers6/63296.jpg)
![מדינת היהודים [מהדורת ידיעות אחרונות]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers60/601214.jpg)
![כל כתבי שאול טשרניחובסקי: מחזות [כרך ח']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/41877.jpg)


![כל כתבי שאול טשרניחובסקי: שירות [כרך ז']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers97/977272.jpg)