“יש בעבודת התרגום הנפלאה הזו שלוש יצירות. שתיים מהן הקונצנזוס המחקרי מייחס לאותו המשורר - הסיודוס - ולזמן קדום יחסית (סביב ימי הומרוס), ואת היצירה האחרונה ("מגן הרקלס") מייחסים לאיחוי מאוחר בכמה מאות שנים של טקסטים נפרדים, מהם 55 השורות הראשונות לקוחות מיצירה אבודה של הסיודוס בשם "קטלוג הנשים".
את "מעשים וימים" קראתי בעיקר בתרגום שבתאי המאוחר יותר, והתייחסתי ליצירה בדף של תרגום שבתאי, רק אציין כאן בקצרה שזו היצירה האהובה עליי של הסיודוס והתרגום של שפאן לה יפה יותר מזה של שבתאי אבל גם תובעני יותר ולפעמים פחות מובן.
בכלל, התרגום של שפאן הוא מהתרגומים הישנים האלו, שהולכים בדרכו של טשרניחובסקי. הוא קצת יותר נגיש מטשרניחובסקי, ועוזרות לכך ההערות הרבות והמפורטות בספר הזה, אבל עדיין מדובר ביצירה שנמצאת במקום לשוני שכבר לא נפוץ במחוזותינו, גם בספרות.
את "תאוגוניה" קראתי מהספר הזה, ובו זמנית פה ושם הצצתי בתרגום של שמעון בוזגלו מסקרנות מורבידית. התרגום של בוזגלו כצפוי מרדד את היצירה, לא ממליץ עליו חוץ מלאנשים שמעוניינים בטעימה שטחית מהמיתוסים שנמצאים בשירה הזו.
בכל מקרה, לעניינה של התאוגוניה עצמה: יחסית ליצירה שמתארת אלים, מיתוס בריאה וכו'.. וואו, זה טקסט משעמם לאללה ברובו.
יש כאן רשימה של למעלה מ50 שמות של בנות אלים זוטרות. ודי מהר אחרי זה רשימה של 40 שמות בנות אלים זוטרות. כן, זה סוג הספר שאתם נכנסים אליו.
תחשבו על "לוח העמים" של "בראשית" וכל קשקושי הגנאלוגיה של "דברי הימים" עם כמה סיפורים מעניינים בין לבין. כן, יצירה מאוד מעורבת באיכות שלה..
הצעתי היא לרפרף על "ואז האל הזה הוליד את האל הזה" ולקרוא רק את מה שמסקרן אתכם. לא תהיה בחינה אח"כ על השם של הנראידה העשרים ושמונה, אל תדאגו.
לגבי מגן הרקלס:
מדהים עד כמה הדבר הזה דומה לfanfics מודרניים. היצירה הזו פשוט מרגישה כאילו איזה נער קרא את "האיליאדה" ואמר לעצמו "כן, אני גם יכול לעשות כזה".
באיליאדה יש קטע של סביבות 200 שורות של תיאור מגן אכילס. לא מהקטעים הכי אהובים עליי באיליאדה אבל חביב סה"כ, בעיקר כי הציורים על המגן דווקא מציגים בעיקר חיי שלום ושלווה, וזה בא להראות את כל מה שאכילס מוותר עליו, כי הוא החליט למות בטרויה ולא לחזור לחיי נחת (ספוילר לאיליאדה..?). סצנה די נוגעת ללב ומלמדת על התרבות של התקופה.
אז המשורר של "מגן הרקלס" פשוט לקח מהסצנה הזו את הקטע של "לחפור על פרטים במגן" בלי להבין שהחפירה על המגן באיליאדה הייתה חזקה בגלל הקונטקסט והמשמעות של האימג'ים עליו.
"מגן הרקלס" היא יצירה בת 480 שורות שסביבות החצי מהן מוקדשות למגן. סביבן יש את ההקדמה שלקוחה מהסיודוס שהיא פשוט קצת רקע על ההורים של הרקלס ועל ההריון של אמו, וגם קרב קצר של הרקלס מול איזה בחור ואל המלחמה ארס.
אין כאן שום תשתית לאיזו מכה רגשית שמתקרבת לויתור של אכילס על חייו באיליאדה, זו הליכה דרך התנועות בלי להבין מה הפך אותן לנהדרות. כמו לחקות את הקול של מייקל ג'קסון עם AI ולשים לו במלל ג'יבריש מוחלט.
גם הכתיבה של הקרב מאוד מזכירה את "האיליאדה", עם מלא סימילות נוסח "האיליאדה", אבל בלי המקוריות והיצירתיות של הסימילות הבאמת אייקוניות.
3 \ 10. אם הייתי מכליל גם את "מעשים וימים" בדירוג זה היה מקבל 5\10. השיר האהוב עליי של הסיודוס וכו'..
נב: שפאן תרגם גם את כל המזמורים ההומריים (חוץ ממנו גם שבתאי תרגם חלק מהם ושם כנספחים לחלק מתרגומי המחזות שלו). אני כל כך הולך למצוא את התרגום שלו ולקרוא אותו..”
