איזה שם ספר הזוי , מה זו השטות הזאת אמרתי לעצמי כשראיתי את שם הספר והחזרתי למדף. איך אפשר לעמוד בתור כשהולכים לערוף לך את הראש שאלתי את עצמי ? היו שם על המדף עוד כמה ספרים קטנטנים עם כריכות רכות כמו שאני אוהבת עם שמות סופרים ששמם הולך לפניהם.
אבל על ריקרדו סטרפאסה הארגנטינאי שזה ספרו הראשון לא שמעתי מעודי.
עמדתי 15 דקות מול המדף לבסוף בחרתי כמה ספרים קטנטנים, אך הסיני והגרדום לא נתן לי מנוח עד שהוספתי אותו לערמה בסקרנות גדולה. ( אולי זהו טריק טוב למשוך קוראים) וגם אם הספר יהיה רע חשבתי לעצמי אז הלכו 29 ₪ ולפחות הסקרנות לא נשארה בלתי ממומשת.
התברר שהעלילה כל כך בלתי צפויה, כל כך בועטת בגלל הדיבור המחוצף. כאילו מישהו עושה פה ניסוי חדש על הקוראים וקורא תיגר על קודים ספרותיים חדשים.
הניסוי הצליח כי זו הייתה חווית קריאה לא דומה לשום ספר שקראתי! לאורך כל הספר הרגשתי כמו מישהו שבודה לי סיפור תלוש מהמציאות, כמו בדיחה גרועה שמנסים להנשים ולהגשים אותה במציאות. מי שראה את הסרט "הדיקטטור" עם סשה ברון כהן, הזוי כזה. כי גם שם הסרט היה בדיחה אחת גדולה לאוהבי הסאטירות.
***********************************************
על מה הספר שמתיימר להיות מהפכני?, מהפכני כי אין לו תכלית מסויימת או אופק נעדר עלילה כפי שאנו הקוראים מכירים.
העלילה מתמקדת בדיאלוג בין סופר שכתב ספר ראשון שלא פורסם, לבחורה יפיפייה שסובבה לו את הראש. הם מפלרטטים בזמן שהיא מצווה עליו להזמין לה בירות אחד אחרי השני. היא הייתה חולמנית, ממציאנית, הומוריסטית, חוצפנית ודיברה אליו בזלזול כשהחליטה "לסבן " אותו באיזה סיפור שהמציאה בן רגע. בדתה סיפור על מאהב סיני , על פוליטיקה מחתרתית בין סינים, ופרוגוואים, סוכנים סמויים וכו'. והוא כל כך רצה אותה שאמר כן ואמן על כל מילה שיצאה ממנה. ועל הסיפור שלה הוא בנה הנחות משלו. על ההנחות בנה פירמידה של מחשבות עצמוניות משלו . זה היה מפחיד באיזה שהוא שלב איך סיפור מבודח שמסופר לאוזן מסויימת יצמיח רגליים וידיים. כמו מפלצת שאתה משחרר מבקבוק שבנויה על בדיה. היות והבדיה חיה במציאות ולא בין ספרים בדיונים היא גם התממשה. עכשיו השאלה איך עוצרים בדיה שסופרה בבדיחות דעת של נערה מופרעת לחלוטין?
הסיפור ממשיך להסתבך עם רציחות ואונס וסופר שהטמטום וההתאהבות בבחורה העבירו אותו את הדעת. והסיני שקרא עיתון בדרך לגרדום הוא היה פשוט אדם חכם .
בסוף הספר יש הסבר על מה כל המהומה, איך ההמצאה לריאליזם מתניעה את כל העלילה סצנה אחר סצנה עד לגרדום המתבקש.
נכון שזה ספר קטנטן והזוי אך אי אפשר להוציא אותו מהראש.
אולי אם תרצו סוג של גאונות.
















