הביקורת האהובה של סתיו

בשבילה גיבורים עפים

את הספר הזה קיבלתי כמתנת פרידה מכמה חברים לצוות בצבא. השתחררתי ב-2018. שמונה שנים הוא ישב אצלי בארון מבלי שקראתי אותו. במהלכן חוויתי הרבה, התבגרתי במובנים מסוימים ובאחרים נותרתי ילדה. בכל מקרה, בדיעבד, אני שמחה שקראתי את הספר רק עכשיו. כי זה ספר מקיף המון תחושות וחוויות, יותר מדי להבנתה של ילדה לתחושתי. הספר עוקב אחרי אריק וחבריו לשיכון (שיכון פועלים בחיפה) מהיותם בני עשר בזמן מלחמת ששת הימים ועד לרצח רבין. הספר מראה איך החיים מובילים את חבורת הנערים לכיוון שונה, מרחיקים ביניהם, מקרבים, ובכל מקרה משנים אותם. זהו סיפור על התבגרות, על חברות, על חיים בצל המלחמות-מבצעים-פיגועים-נעלמים-נרצחים. אהבתי את השפה של הספר - גוף ראשון מפי הגיבור שמספר בדיעבד, בהיותו מבוגר ככל הנראה בשנות הארבעים לחייו, את סיפור חייו. שפה פשוטה, לא יומרנית, מלאה בדיאלוגים ובצבעוניות העדתית שליוותה את המדינה הצעירה: הורים פולניים, שכנים עיראקיים ועוד שכנים שמורכבים משתי חמולות יריבות טורקית ויוונית. אהבתי את הישראליות שבו. למעשה זה הדבר שהכי מורגש בספר. כל דמות שם כל כך ישראלית: יורם היזם הכושל, מיכל עם נעלי הפלדיום הנצחיות , גדעון עם ה"כמו המופיליה" וה-"זה יכול לקרות לכל אחד - אבל זה קורה רק לך", אריק שמסרב להתבגר. למעשה, אני חושבת שאם מישהו - אמריקאי או אחר - היה מבקש ממני ספר שמתאר את תמצית הישראליות, הייתי אומרת לו, "הנה קח, קרא." חלק יגידו שהספר עמוס בקלישאות לאומיות, והקשר האישי ללאומי מאולץ ולא אותנטי, אבל אני הרגשתי שהספר לא מתיימר ליצור מלודרמה מהלאומי, אלא פשוט מציג פיסות מחיי הגיבורים, ולא ניתן להתעלם מהמאורעות של התקופה. בייחוד שאלו השפיעו על הדמויות באופן ישיר (כמו מוות של חברים לשיכון) או באופן עקיף (כמו היעלמותן של נערות כמו רחל הילר או נאוה אלימלך). בקיצור, הספר כתוב טוב והדמויות בו מרגישות מוכרות להחריד. ממליצה. לצערי, לא מצאתי לספר תרגום לאנגלית, אבל עד הרגע שגם יתר האנשים בעולם יוכלו ליהנות מספר זה, ממליצה לכל ישראלי שאוהב רומן חניכה-התבגרות רחב יריעה (רומן אפי) עם ניחוח היסטורי וצבע ישראלי-חיפאי, מי שאוהב שפה פשוטה אך יפה ומדויקת, ממליצה לו לקרוא ספר זה.

16 אהבו