מי שמע, מי ידע (פרט לעולים מברית המועצות ) על 900 הימים (כמעט 3 שנים) של המצור שעשו הגרמנים על לנינגרד (שנקראת היום בשמה המקורי סנקט פטרבורג) ?
המצור התחיל ב 8.9.1941 והסתיים 27.1.1944 ובו מתו, רק מרעב איום, בין 1-2 מיליון תושבים וחיילים. לפי השמועות, היטלר, יימח שמו וזכרו, נתן פקודה שלא לקבל כניעה של תושבי לנינגרד (כלומר – כל תושבי העיר דינם למיתה) ולכן, בתחילה, סטאלין מיעט לשלוח לעיר אוכל (שבקושי היה לו) כי חשב שחבל לבזבז אוכל על אנשים שבוודאי ימותו. לכן, בתחילת המצור תושבי העיר סבלו מחרפת רעב איומה ואנשים הגיעו למצב שנאלצו לאכול, לא עלינו, גויות אדם. אבל, הקב"ה חשב אחרת מסטלין, והעיר עמדה בגבורה כנגד הגרמנים בחודשי המצור הראשונים וההספקה לעיר חודשה בהדרגה.
את כל זה לא הייתי יודע עד היום אם לא הייתי קורא את הרומן הנפלא והארוך "פרש הברונזה" של הסופרת האמריקאית, שגרה בצעירותה בלנינגרד, פאולינה סיימונס.
הרומן מתחיל ביום הפלישה של הגרמנים לרוסיה, ביוני 1941 ומתאר את חיי הגיבורה הראשית טטיאנה מטאנובה שחיה בחדר אחד עם כל משפחתה – אחות (מבוגרת ממנה בשבע שנים וישנה איתה באותה מיטה), אח והורים בלנינגרד. הרעב, המצור, ההפגזות ותנאי החיים הקשים הורגים את כל בני המשפחה ורק היא, שבקושי חיה, ואחותה הגוססת מצליחים לצאת מהעיר בזכות קצין בצבא האדום, אלכסנדר.
קצין זה, היה חבר של האחות, ששמה היה דאשה, אבל התאהב אהבה אמיתית, במקרה, בגיבורת הסיפור. הוא היה חייב לשחק משחק כפול, כלפי חוץ, להישאר החבר של האחות, ומאידך, בסתר, להיפגש עם טטיאנה. עד שדאשה מתה בזמן שהתפנתה מהעיר ואז, אחרי מספר חודשים, הוא נפגש עם אהובתו האמיתית, רחוק מלנינגרד, למשך כחודש, והם נישאו וקיימו הרבה הרבה יחסי מין.
בהמשך, הקצין חוזר ללנינגרד למלחמה ואף אשתו חוזרת בלי ידיעתו לשם, והעניינים שם מתחילים להיות מורכבים מאד, מסוכנים ומפותלים.
לא אפרט עוד. אשאיר לכם את המתח.
אבל חייבים להזכיר מספר דברים.
גיבור הספר, אלכסנדר, הוא בן של זוג קומוניסטי אמריקאי שהיגר בשנות ה-30 לאמא רוסיה מתוך אידיאלים ומצא שם את מותו. איך בנם שרד והגיע לדרגת קצונה בצבא האדום ? תקראו בספר.
(הערה: באותם שנים היו גם קומוניסטים יהודים בישראל שהיגרו לאמא רוסיה ורובם חוסלו.)
המטרה הנסתרת והעיקרית של אלכסנדר וטטיאנה היא להגר מרוסיה לארה"ב – הארץ הטובה מאד לעומת רוסיה – הארץ הרעה מאד. טטיאנה, בסוף הספר, מצליחה להגיע לארה"ב ולהוליד שם, עם הגעתה, את ילדם המשותף. אלכסנדר נשאר ברוסיה עם סכנה של משפט על התחזות או אולי אפילו ריגול לארה"ב, שהעונש על כך הוא כמובן מוות. האם זה באמת מה שיקרה ? כנראה שלא – אבל על זה יסופר בשני ספרי ההמשך שנכתבו ל"פרש הברונזה". שטרם קראתי ואני אקרא בקרוב.
יש שמבקרים את הסופרת על אריכות הספר, לדוגמא: תיאורים ארוכים מאד ומיותרים של סקס. אולי זה נכון. אבל, מחוץ לזה, הספר מעורר עניין רב מאד, כתוב היטב, ומשך את הקורא (אותי) לקרוא אותו עד הסוף ולהמשיך ולקרוא את ספרי ההמשך.
לפני סיום. ברור לי שברוסיה ממש לא אוהבים את הספר, שלא עושה טוב לתושבי העיר וללוחמים הרוסיים בעיר, ולכן אין עליו בויקיפדיה הרוסית ואף אין על הסופרת. אבל, למה, בויקיפדיה העברית, נפקד מקומו של הספר והסופרת עד היום ? אינני יודע.
ועוד שאלה . בויקיפדיות השונות לא כתוב כלום על דתה של הסופרת – פאולינה סיימונס. אבל כן כתוב ששם משפחתה המקורי מרוסיה היה הנדלר שהוא שם משפחה יהודי מובהק. האם מישהו יודע האם הסופרת באה ממשפחה של יהודים ?
