ביקורת ספרותית על ילדי הורין מאת ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 בינואר, 2018
ע"י פַּפְּרִיקָה


ככה כותבים טרגדיה:
גורל ואשמה וכאב. אובדן ונשיכת שפתיים. קללה שרודפת אחריך בכל אשר תלך.
ככה כותבים טרגדיה: העולם אולי שונה וזר אבל הכאב האנושי אחד.
וטולקין הוא טרגיקן מבריק. הוא גרם לי לבכות ולהצטמרר ולייחל, ולדעת בוודאות חסרת רחמים - בכל תקופת ביניים של רגיעה - שהמכה תונחת בכל רגע.
הוא גרם לי לאהוב. כי טרגדיות זולות מביאות על הגיבור אובדן אחרי אובדן, אבל החלל מורגש רק במקום שהיתה בו פעם אהבה.
הוא גרם לי לחוש את מלוא כובדה של האשמה, של הידיעה שהרע אינו רק חיצוני לך. שידך שלך היתה באסונות האלה.
הוא גרם לי להיות טוּרִין טוּרַמְבָּר. לחוות את הייסורים והאימה שלו בעוצמה שכבר כמעט שכחתי. להזדהות איתו כל כך שזה כאב.

ויכולתי להקדיש פסקה לציורים היפהפיים המלווים את המהדורה הזאת.
ויכולתי לדון בבחירה המעניינת (והנכונה, בעינַי) לקרוא לספר נַרְן אִי כִין הוּרִין, יַלְדֵי הוּרִין, אף על פי שנְיֵנוֹר בת הוּרִין היא רק פרק איום נוסף בסיפורו של טורין אחיה.
ויכולתי לדבר על ההיסטוריה של העידן הראשון שנחשפת כאן, ועל יחסי האֵדַיִן והעלפים, ועל ראשיתו של סאורון.
אבל האמת היא שבכיתי. ומה צריך לומר יותר.

https://scontent.flhr5-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/13615213_826573617476277_643025290688461921_n.jpg?oh=9b2764bbb01d44230ed0ea018bd3278d&oe=5AF327EF
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פַּפְּרִיקָה (לפני 5 ימים)
רויטל, אכן, אבל רוב העבודה עוסקת באבחנות ספרותיות טהורות על ההבדל בין טולקין לבין הסופרים הפנטסטיים שקדמו לו. והביבילוגרפיה רובה ככולה ספרי קריאה, מיעוטה ניתוחי ספרות, ותזה אחת שדנה בתאריך הולדתה של הפנטזיה אבל הוגשה למחלקה לספרות מודרנית...

מומו, לא מאוחר :)

זשל"ב, העבודה כבר הוגשה ונבדקה והוחזרה לי עוד לפני פרסום הביקורת. אבל תודה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 6 ימים)
בהצלחה בעבודה, פפריקה. נשמע מעניין.
מוּמוּ (לפני שבוע)
הי, הסילמריליון. אני חושבת שיש לנו אותו בבית. אבא שלי טולקיניסט מושבע בזמן שאני אפילו את שר הטבעות לא קראתי.
ולעניין, ביקורת קצרה וקולעת :)
רויטל ק. (לפני שבוע)
טוב, יש אלמנט היסטורי בשאלת המחקר שלך:)
פַּפְּרִיקָה (לפני שבוע)
הדרכה מתודולוגית. אנחנו אמורים להתנסות בכתיבת עבודה סמינריונית על נושא היסטורי (ואני הייתי די בטוחה שהוא הולך לפסול לי את העבודה בטענה שהיא יותר ספרותית מהיסטורית. אני חושדת שהוא כנראה טולקיניסט בעצמו.)
האופה בתלתלים (לפני שבוע)
הו את נהדרתתת
אני בושה בכל פקפוק שאי פעם פקפקתי.
רויטל ק. (לפני שבוע)
באיזה קורס זה, פפריקה, אם מותר לשאול?
איזה כיף לקבל כזה פידבק.
(זה לא הקסם של טולקין, שיהיה לך ברור.
זה הקסם שלך).
פַּפְּרִיקָה (לפני שבוע)
"העבודות שלכם בהחלט הפתיעו אותי לטובה (הערת ביניים: ציפיות נמוכות? הוא: כן טוב המחזור של שנה שעברה לא היה משהו) אבל שמתי לב שעניין שאלת המחקר לא היה ברור לחלקכם, אני רוצה להדגים את המבנה הנכון עם אחת העבודות שהגשתם, העבודה דנה בשאלה למה טולקין מכונה אבי הפנטזיה, במה היתה הראשוניוּת שלו. הטענה כבר מכילה את התשובה, אתם רואים? לא דוחים את זה לסיכום. פסקה אחת, טענה ברורה ומנומקת, בסיס טוב לראשי הפרקים." (סטודנט אידיוט כלשהו, בלחישה קולנית, "מי זה טולקין?")

תודה, דידי וכרמליטה.
כרמליטה (לפני שבוע וחצי)
מקסים.
דידי (לפני שבוע וחצי)
כתוב יפה
האופה בתלתלים (לפני שבוע וחצי)
אעעע
פרטים
פַּפְּרִיקָה (לפני שבוע וחצי)
הוא ציטט את העבודה שלי בשיעור. הקסם של טולקין מקרין עלי.

דז'נייב - למעשה, הפאנדום לא כזה גדול; הרוב קוראים רק את ההוביט ושר הטבעות. רק טולקיניסטים שרופים קוראים את ילדי הורין והסילמריליון וההיסטוריה של הארץ התיכונה ובקיאים בתיאולוגיה הסבוכה של טולקין ומדברים קווניה או סינדארין עם טולקיניסטים שרופים אחרים.
הבאג הוא, כמובן, שיש לך פוטנציאל נהדר להצטרף לצד האפל.

קצר ולעניין, תודה רבה.

קצר ולעניין (לפני שבוע וחצי)
ככה כותבים טרגדיה וככה כותבים ביקורת.
נהדר.
כלב בן יפונה (לפני שבוע וחצי)
קראתי סתם ספר
דז'נייב האב (לפני שבוע וחצי)
נשמע מעניין, אם כי אני עדיין לא קראתי טולקין. אין לי זמן להכנס לזה כמו שצריך, זה פאנדום יותר מדי גדול.
האופה בתלתלים (לפני שבוע וחצי)
קולולו
וכתבת עבודה פחח





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ