חד גדיא - כגורל יהודי וישראלי
המלחמות שלנו, מתקיימות לרוב במעגליות של טעויות ואסונות מדממים, המייצגים איוולת. מלחמת לבנון היא אחת מהן.
גם השנה נשב סביב לשולחן הפסח, ונקרא שיר עתיק יומין, חד גדיא, המבטא מעגליות אלימה כמיתוס יהודי, לאסון המתחיל בדבר פעוט יחסית, היוצא משליטה, הפוגע והורג את המעורבים. האם ניתן לפרש את מעגלי הדמים של לבנון בעזרת השיר חד גדיא, כפי ששואלת בשירה חוה אלברשטיין?
הלילה הזה יש לי עוד שאלה
עד מתי יימשך מעגל האימה
רודף הוא נרדף מכה הוא מוכה
מתי ייגמר הטירוף הזה
את מלחמת לבנון, כאפקט חד גדיא, אני מנסה לנסח ולפרש בעזרת ספרו של מתי פרידמן, דלעת, מוצב אחד בלבנון, סיפור האמור להעניק תובנה למה שהייתה המלחמה ההיא, נשכחת ומודחקת. ביטוי למעגליות ישראלית מדממת, שלעת עתה לקחה פסק זמן.
מתי פרידמן, היום עיתונאי, אז חייל בעורב נח"ל, צעיר שעלה מקנדה, מספר בקול אישי, על שירותו במוצב דלעת, בקצה המסוכן של רצועת הביטחון. בסיפור של פרידמן אין פאתוס, אלא סיפור אנושי מינורי ונוגע של מי שהיו שם ועדיין מחפשים להבין את מה שהיה. במקביל לזיכרון האישי, פרידמן בודק במבט לאחור את התובנות הקולקטיביות שהיו לגבי רצועת הביטחון, בנושאים כמו שלום, ביטחון, ימין ושמאל והשפעתם על הלוחמים והשיח הציבורי, ואת מחאת ארבע אימהות, שבקשה נסיגה מרצועת הביטחון.
דלעת היה אחד ממוצבי צה"ל בקצה רצועת הביטחון, שהיה לו שם רע בגלל מספר תקריות חמורות שהתרחשו בו. אחת מהן הצבת דגל החיזבאללה במוצב. דלעת מייצג כמיקרוקוסמוס את התפיסה שראתה ברצועה הביטחון מגוננת על הגליל, שהתחפרה יותר ויותר, כבת יענה הטומנת את ראשה בחול. החיילים האחרונים ששרתו בדלעת, כלל לא עמדו בעמדות, מפחד הטילים שנורו למוצב. הם השתמשו במצלמות טלוויזיה. הצורך למנוע פגיעת חיילים הפך לאבסורד.
פרידמן מספר את סיפורם של לוחמים נוספים שהיו בדלעת, חלקם נפלו, נפצעו, או הפכו להלומים. הוא נוגע בצורה מרגשת באישיותם, בדברים שהם אהבו, או חלמו, אחד מהם הוא אבי, "הוא היה טיפוס מהסוג שפוגשים לעתים נדירות". הוא ניסה לשרוד על ידי שילוב של אנרכיסטיות ותמימות, מי שאהב את הרומן עפיפונים של רומן גארי, שגיבורו מגלם תמימות הגוברת על הרוע האנושי. בהמשך אבי כתב ביומנו, " אני בן 21 עוד מעט, וידעתי כבר כל כך הרבה אלימות ואכזריות עיוורת, וחלומות מנופצים וחיים שנקטעו פתאום ..."
ברקע סיפור דלעת, כבתיאטרון אבסורד, מערכת הסאונד משמיעה משפטים פומפוזיים, על מזרח תיכון חדש, והבטחה לשלום, כתמימות קולקטיבית, או כפנטזיה מסוכנת כפי שסברו אחרים.
בעורף כמו בדרמה יוונית, ארבע נשים כמקהלה, חברו יחד למחאת ארבעת האימהות. אחת מהן הייתה אורנה, קיבוצניקית מאשדות יעקוב בעמק הירדן, שבנה נפל במוצב ריחן, ונקבר ליד חברו הטוב אלתר שנפל במוצב דלעת. אורנה הפכה את היציאה מלבנון למשימת חייה. מקהלת הנשים שהשתמשה בסלוגן הילדים של כולנו, צדקה וניצחה בקרב הזה, שהיה האחרון בו בני הקיבוצים נטלו חלק במחאה משמעותית הקשורה לשמאל. הנסיגה מלבנון, ואחריה פיגועי הטרור הפלסטיני היו קו שבר בחברה הישראלית, טוען פרידמן טענה מעניינת.
עופר מאשדות יעקוב, בנה של ברוריה, אחת מארבע אימהות, אם שכולה לאלתר, אמר בגלוי לב, שבעת מארב דמים הוא לא הסתער, מה שהיה מביא למותו הוודאי, אלא המשיך להשיב אש מעמדה בטוחה. דוד הקצין שקרא לעזרה, היה תושב ההתנחלות עפרה. רבים טענו שעופר לא קם ממניעים פוליטיים, והיה מי שפנה לבית המשפט העליון בתביעה להעמיד את עופר לדין באשמת בגידה, אירוע המציין קו שבר ההולך ונפער בחברה הישראלית
לפרידמן כתיבה מעניינת המביאה לביטוי מצד אחד חוויות אישיות, ומצד שני יכולת עיתונאית לספר את הסיפור הגדול של התקופה, בצורה רהוטה וקולחת. הספר הזה למרות שהוא תיעודי, יש בו אווירת מתח תמידית, והמחשת אווירת פחד השהות במוצבים. הוא מטלטל, ומעורר למחשבה. ספר חובה שראוי להילמד בבה"ד -1, כדוגמה למצבים אנושיים ודילמות אותם חוו מפקדים וחיילים במלחמה מורכבת, שבספו של דבר נתפסנו בה כנסוגים. מלחמה שהותירה כאב, שכחה ותודעה חדשה על המלחמה הבאה, כנראה שלא ננצח יותר, טוען פרידמן, רק נשרוד.
לאחר שסיימתי את הספר, סימסתי ל- א. שעובד איתי, והיה בסיירת הנח"ל, האם דניאל מפקד צוות בסיירת שנהרג בשכם, מספר שנים לאחר פינוי לבנון, היה מפקדו? האם הוא אחיו הצעיר של יונה לוחם שריון מדלעת, חבר ילדות של פרידמן מחבר הספר?
כן השיב א. שניהם פרידמן ודניאל מטורונטו - "אביב עוד לא היגיע ", ממשיכה חוה את השיר, ואנחנו נמשיך לשיר גם בפסח הזה, חד גדיא, כשיר המייצג גורל יהודי וישראלי.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
https://youtu.be/xResWVCd4B8
חד- גדיא ( חלקו האחרון של השיר)
מילים: חוה אלברשטיין
דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא חד גדיא
ומה פתאום את שרה חד גדיא?
אביב עוד לא הגיע ופסח לא בא.
ומה השתנה לך מה השתנה?
אני השתניתי לי השנה
ובכל הלילות בכל הלילות
שאלתי רק ארבע קושיות
הלילה הזה יש לי עוד שאלה
עד מתי יימשך מעגל האימה
רודף הוא נרדף מכה הוא מוכה
מתי ייגמר הטירוף הזה
ומה השתנה לך מה השתנה?
אני השתניתי לי השנה
הייתי פעם כבש וגדי שליו
היום אני נמר וזאב טורף
הייתי כבר יונה והייתי צבי
היום איני יודעת מי אני
דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא חד גדיא
קנה אבינו גדי בשני זוזים
ושוב מתחילים מהתחלה











![האיצחקיה [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1026434.jpg?v=1772888315070)





