דירוגים › הסדרה הקטנה

לאחר כשנה וחצי של "מחסום" קריאה חזרתי היום לספר אותו התחלתי והפסקתי לאחר הסיפור הראשון ולאור הזמן שחלף מאז קראתיו מהתחלה. הספר כולל 2 סיפורים, כאשר הראשון קצר מדי והשני, כשם הספר, נובלה שהיא גם הטובה לדעתי מבין השניים. הרקע בשני הסיפורים היא מלחמת

דפנה נולדה לאב פצוע מלחמה נכה ולאימא שהייתה אחות. האב מאוד דומיננטי בחייה ומגיל צעיר היא יודעת שהוא שונה מאבות אחרים. מהמותניים ומטה הוא לא מרגיש דבר, הוא יכול להניח על הרגליים ספר או אבטיח או קילו גחלים בוערות, זה לא משנה. הוא לא ירגיש לא את זה ו

יש לך הכל זה משפט בעל אמירה צרה שבאה מתוך נקודת מבט מאוד מצומצמת. לרוב הוא ייאמר בנימה ששזורה בה האשמה. והקנאה המתובלת בדוק של מרירות - גם אותן אפשר יהיה להרגיש. לא תמיד מה שאנחנו רואים - זה הדבר. אנחנו רואים מה שבחרו להראות לנו. את מה שנבחר להיות

שני סיפורים קצרים של צווייג. שניהם מאוד רלוונטיים לזמננו ואזורנו. בראשון ישנו חייל רוסי שנלחם בחזית הצרפתית במלחמת העולם הראשונה והצליח לברוח לשווייץ. הוא מתחנן בפני המקומיים שיעזרו לו לחזור לביתו אבל הם לא עושים דבר עבורו. בשני, הארוך יותר, ישנו אז

יום אחד, אביו של דני, אוריאל, עזב אותו. בלי שום התראה הוא עקר מביתו ומשפחתו אל הלא נודע. השמועות אומרת שנראה בלונדון, אך כל הניסיונות לאתרו, עלו בתוהו. שנים רבות אחר כך, דני מקבל שיחה מהיבשת הישנה, שאביו נמצא, אך שם קץ לחייו. רכוש מועט השאיר אחריו, א

יש לי חיבה עמוקה לתרבות היפנית ולספרות היפנית, ולמרות זאת יומן הריק הוא אחד הספרים המוזרים שיצא לי לקרוא, גם בז'אנר הזה של ספרות יפנית. הספר עוסק בעולם העבודה והתרבות הארגונית ביפן, והוא מתחיל ברגע כמעט אבסורדי. שיבטה, עובדת משרד בטוקיו שהיא האישה

ספר מצויין, היה בין החמישייה המועמדת לפרס אופיר השנה, ובצדק. ללא חשיפת העלילה, כקודמיי, אומר בקצרה: מרתק. לא הנחתי את הספר עד סיומו. העלילה מעניינת מאוד, אופי הסיפור, הכתיבה, שחלקה יומנו של האב, וחלקו סיפורו של הבן עשויה היטב. נתגלה לי סופר מצויין. מ

סיום מדומה הוא מושג הלקוח מעולם המוסיקה, ותמיד אהבתי אותו. זהו אותו רגע שבו היצירה נשמעת כאילו היא עומדת להסתיים, המתח נרגע, האוזן כבר מצפה לאקורד הסוגר — ואז, ממש בשנייה האחרונה, מגיע אקורד אחר. לא הסיום שציפינו לו. התחושה מתעכבת, היצירה ממשיכה ואנו

ספר שאינו קל לקריאה מצד אחד ומאידך יש בו קסם רב. עוד ספר שישאר בזיכרון מאחר והוא כל כך מיוחד. למעשה אין בספר עלילה במובן הרגיל העלילה היא המסלולים שעושה תחנת חלל מסביב לכדור הארץ עם נגיעות אישיות באסטרונאוטים המאיישים אותה. למעשה הגיבור הוא כדור הארץ

הרחק מעל לראשנו, בגובה ממוצע של 400 קילומטר, חגה תחנת החלל הבינלאומית ISS. מיזם בינלאומי שאפתני זה הוא מעבדת מחקר משוכללת, המאוישת ברציפות מאז נובמבר 2000. בתחנה שוהים שישה אסטרונאוטים בכל עת. שני קוסמונאוטים רוסים שוהים במודול הרוסי, וארבעה אסטרונאו

אוקיי אז לפי הביקורות נראה שביליתי מספר ימים במחיצתה של גדלות ספרותית ולגמרי לא שמתי לב. קראתי את הספר די במהירות אבל נראה שחלק מהעומק והסמליות עברו לידי. כן, הקיום היומיומי קשה, עשוי להיות די משעמם ולא פעם אנחנו רוצים לברוח לאיזו טירה דמיונית (אני מ

ספר קטן ממדים אבל גדול במסר. מומלץ ביותר. בכדי שלא לקלקל ולעשות ספוילר רק אומר שהסיפור מאד אישי מאד נוגע ללב וכתוב נפלא.

את רוצה לראות איך גבר משקר לעצמו כל כך טוב, עד שהוא מצליח להרוס את עצמו ואת כל מי שאוהב אותו? **החדר של ג'ובאני** – ג'יימס בולדווין בלבול זה לוקסוס שרק צעירים יכולים להנות ממנו. ואתה כבר לא כזה צעיר יותר. **עלילה:** גבר אמריקאי מנהל רומן עם מלצר א

פעם הראשונה (וכנראה גם אחרונה) שאני קורא את הספר של סביון ליברכט , הסיפור דווקא מתחיל טוב , מסקרן ומושך. אבל לקראת סופו באה האכזבה. הסיפור הופך למשעמם ומפותל. למרות שזהו ספרון כיס קטן , וסך 180 עמוד בערך. הוא נמרח ולא מתרומם .