כנראה שציפיתי לסיפור אחר. הספר מספר זיכרונות מפורטים של משפחה מטרנסילבניה בזמן השואה ובמקביל הבת אימה ודודתה שורדות השואה חיות בתל אביב.
מכין שנאמר שזה ספר על דור שני ציפיתי הרבה יותר סיפור על מערכת היחסים הבין דורית על הצפיות של האם ובתה על הצפיות של האם מהבת וההפך. על הילדות בצל זכרונות האם.
במקום זה מצאתי יומן המתעד עובדות.

סיפור משפחת מוסינזון מענין כתוב היטב ונראה שגם בת המשפחה ירשה את כישרון הכתיבה מהסב.
אמנם זה סיפור משפחתי פרטי אבל נושא בתוכו תובנות על החיים של חלוצי העליה השניה. אנחנו מיפים ומהדרים את הדור החלוצי הזה אבל המציאות היתה מאד אפורה קשה ומלאה מאבקים פוליטיים. בתוך האוכלוסיה הזעירה שהיתה פה היה מאבק בין הותיקים לחדשים בין אנשי העיר לאנשי המושבות בין הסוחרים לחקלאים שבקושי התפרנסו. מסתבר ששיוויון אף פעם לא היה פה.

ספר המתאר את חיי משפחה בפרבר של סיאטל. האב עובד בכיר במיקרוסופט האם עקרת בית ולהם בת בתיכון. הסיפור מתאר באופן מאד ראלי את בעיות המשפחה החיה בקהילה מאד תחרותית שחבריה קשורים למיקרוסופט. הרכילות הקינאה השינאה שמלוה אותם.
כתוב בצורת חלופת מכתבים סגנון קצת מבלבל לעיתים

ספר מענין על ידידות ואכזבה בין שתי נערות על רקע התרבות והמצב הפוליטי המשתנה בפרס. הסיפור מתרחש לאורך תקופת ילדותן עד היותן נשים בוגרות. מושפע מהמצב הפוליטי והדתי של תושבי טהרן. הרבה תאורי ארועים תרבותיים, אוכל, שוקים הכל אפוף בריחות ותאורי טעמים מאד מוחשי לחך.

סיפור חיי אישה בשם קולומטה בברצלונה. העליות והירידות. לפני ובזמן מלחמת האזרחים בספרד. אישה צעירה מהמעמד הבינוני נמוך, נישאת לגבר לא יציב קנאי בתחילת דרכו הוא עובד כנגר ועושה רושם של חרוץ ועם הזמן נוטש את מקצועו ומתחיל לגדל בבית יונים. קולומטה נאלצת לשרוד בכדי להגן על ילדיה. היא עושה את כל הויתורים מתאימה עצמה לשגיונות בעלה, עובדת מאד קשה בעבודות נקיון ובקושי חיה. בעלה יוצא למלחמה והיא נשארת לרעוב עם שני ילדיה. הספר מדגיש את ההבדל בין המעמדות ,החזקים שורדים העניים מתים.
הסיפור מסופר בשפה מאד פשוטה ושטחית, הכל מסופר בזמן הוה על אף שחלקו הוא בעברה. הרגשת הקורא היא שהוא שומע את הסיפור מפיה.
מזכיר מאד את "זוליכה פוקחת עיניים" אמנם זמן אחר מקום אחר אבל הסיפור של האם העושה הכל ומותרת על חייה בכדי להציל את ילדיה מהמלחמה מהרעב מהמצוקה בכדי לנסות לתת להם עתיד טוב יותר, משותף לשני הספרים .

הפסקתי באמצע. דבר מאד נדיר אצלי. הספר גרוע בעיני לא אוסיף עוד.

ספר כתוב בצורה מוזרה. מאד מפוזר ולפעמים קשה למצוא את הקשר. אולי משקף את נפשו המבולבלת של הגיבור.
אדם צעיר הבעלים של מספרה,אותה ירש מסבו, ובן לאם יחידנית מחפש את עצמו, את אביו ואת מיניותו. חי חיים מאד מונוטוניים באמסטרדם, כאשר ברקע סיפור העלמותו של אביו עוד בהיות אימו בהריון. הסיפור של אבין מתחיל להטריד אותו רק בהיותו אדם מבוגר ולמרות נסיונותיו לדובב את אימו ואת סבו הם תמיד חוזרים לאותו סיפור, שאביו נהרג בתאונת מטוס, ואינם יודעים מדוע עלה על הטיסה בהיות גם הוא ספר במספרה של אביו.
המון שאלות עולות לו ומכיון שהגיע עידן האינטרנט הוא מוצא חומרים שמעולם לא נחשף להם והשאלות רק הולכות ומתרבות.

לספר שלושה סיפורים. הראשון מענין כתוב בצורה יחודית ויוצר צפיות להמשך שלא מתממשות. לא הבנתי את הקשר בין הסיפורים (אם יש קשר) השניים האחרים כנראה משקפים את הביאוגרפיה של הסופרת.
בקיצור לא אהבתי את הספר, היו לי ציפיות אחרי גדר חיה אבל התאכזבתי.

לסיפור יש פוטנציאל מדהים שלא מומש בספר הזה. מסופר בצורה שטוחה לא מענינת, מי שלא בקיא בסיפור ההתישבות בכנרת, בדגניה, בחוות הבנות, אינו מבין את השתלשלות הארועים. הסיפור האישי של יערה משתלב באופן מאולץ בסיפור. היותה בת לאם יחידנית המחפשת את אביה אינו מתקשר לסיפור מצד שני ארועים רבים מסתיימים בפיתאומיות.