#
נדיר מאד להרגיש קירבה לחיים זרים לחלוטין. להרגיש געגועים למצב בו לא הייתם מעולם. ביכולת ספרותית נדירה מצליח <mark>ארלי</mark> לחבר את הקוראת למה שהוא מספר, נושאים ותיאורי חיים הזרים לה באופן מוחלט.

ג'ים הוא ילד שחי בקרוליינה הצפונית והסיפור מתאר את החיים בחווה בתקופת השפל הגדול בארצות הברית. בתחילת הסיפור הראשון ג'ים הולך לישון בן תשע ומתעורר בבוקר בן עשר. יומו הגדול מביא אותו משיא (עוגת יומולדת בלתי צפ

ספר אדיר,אני לא חושב שיתכן חובב קריאה שלא יתאהב בסיפור הזה עד כלות.סיפור התבגרות מחמם לב בדרום העמוק של ארה"ב של שנות השלושים והארבעים.
<mark>טוני ארלי</mark> מפסל במילים דמויות שאי אפשר לעמוד בפניהם.חלק אולי יגידו ספר קריאה לטיסה,יתכן, אך אם כן כדאי לקחת אותו לטיסה ארוכה מספיק כי אי אפשר להניח אותו.
ספר ההמשך Blue Star גם כן מעולה אך לא תורגם לעברית עדיין.מי ששולט באנגלית ברמה סבירה, אסור להחמיץ.

הזמנים הם שנות ה-30 של המאה העשרים, ימי השפל הגדול, וג'ים, ילד טוב צפון קרוליינה, מתעורר בבוקר יום הולדתו העשירי, גבר קטן המוכן לצאת אל העולם, ליום עבודה בשדה התירס, יחד עם שלושת דודיו. כילד השואף להיות כמו דודיו, שגידלו אותו יחד עם אמו, לאחר שאביו נפטר טרם הולדתו, ג'ים מאוד קשוב אליהם והם מהווים מודל חיקוי בעבורו. ג'ים חי חיים מאוד מוגנים ומאושרים, חיים של ילד אשר חווה את העולם מעיניים תמימות של

טוב לי. יש כמה אנשים שחשבו שזה לא הולם את מצבי ושלחו אותי לבדוק אם אני לא סתם מספרת לעצמי סיפורים שאין להם קשר למציאות, אבל לא, אשכרה טוב לי. זה לא שאני חווה איזה שינוי מפעים או שראיתי את האור, ממש לא, העניין הוא שאני מרגישה ממש טוב, הרבה יותר מבדרך כלל, כלומר, אפילו המיגרנות הפסיקו, אין לי שום תופעות לוואי מאלה שהבטיחו בברושור, בעבודה לא מאד משעמם ויש כמה אנשים חדשים שאחד מהם אני אפילו ממש מחבבת,

מבין כל ספרי האסונות והמשפחות הלא-מאושרות המציפים אותנו , צץ לו ספר אחר, רווי תום וקסם.

זה לא שהספר אינו נפתח בטרגדיה, ובהמשכו, שקופץ ישירות עשר שנים קדימה, נמצא גם כאב. אבל מעלתו הגדולה של הספר היא הנורמליות הבריאה שהוא משדר. נורמליות שמקורה דווקא בחיים הפשוטים ובחוכמת הלב.

ג'ים הילד נולד בחווה בעיירה קטנה בצפון קרוליינה בדרום ארה"ב, זמן קצר אחרי מות אביו הצעיר. הוא גם נקרא על שם האב.

בעולם הבודהיסטי ישנו תרגול פחות מוכר, הנקרא מטה. בבסיסו הוא למעשה עבודה עם דמיון מודרך, במטרה לפתח בהדרגה חמלה ואהבה, כלפי עצמך וכלפי הזולת. באחת ההנחיות, שעל פי המשוער מגיעה מהבודהה עצמו, מתבקש המתרגל להביט על עצמו כמו הורים הצופים בתינוק הישן בעריסה.

נזכרתי בדימוי הזה בזמן הקריאה בג'ים הילד, ספר שכולו ספוג באהבה וחמלה, ומתאר שנה בחייו של ילד באזור כפרי בצפון קרוליינה בשנות ה-30 של המאה שעברה

לילדים בני עשר ראיית עולם משלהם.
והיום ג'ים גלאס בן עשר, נרגש. אמש בן תשע ולראשונה גילו הוא מספר עגול של יותר מסִפרה אחת.
הוא, משפחתו וחבריו גרים בעיירה אליסוויל, צפון קרוליינה. שנות העשרים של המאה שעברה. אביו מת ממש לפני שנולד והתינוק שגדל להיות ג'ים הילד נקרא על שמו.
בגיל הזה אירועים קטנים הם המון ולא משנה היכן ומתי.
כשהוא מתחרה עם חבריו בטיפוס מאומץ על עמוד מכוסה שרף ומצליח לתפוס את שטר ה

הכל מסתובב סביב הקידומת החדשה בגיל של ג'ים,הוא בן עשר. וכל המשפחה, האם סיס - קיצור של ססיליה, ושלושת הדודים עומדים לרשות ג'ים, באהבה ובתקיפות, כשהטבו העיקרי הוא "אל תשקר", מותר לטעות ולהיכשל, אבל חובה לשמור על ישרתך.
המקום הוא מרכז ארה"ב בעיירה אליסוויל, שתהליך בחירת השם מלווה בסיפור נוגע ללב. בתקופה זאת מתחדשת העיירה בחשמל, בתחנת רכבת ובית ספר חדש.
הספר מתאר אירועים מהיום יום בחן ורגישות שוב