אני נוטה להאמין כי רבים לפני נפלו בקסמו של הספר המקסים הזה, גם אני כמו רבים הולכת אחרי העדר לפעמים כשזה נוגע לחוות דעת כה אוהבות לספרים.
קשה להתעלם מכל הערות המרשימות וכל הפרסום הסובב סביב ספר מסויים ולא לבדוק אותו כדי להבין על מה לעזאזל כולם מדברים כל הזמן.
ואכן אני חייבת לומר שהתרשמתי לטובה,
יותר מזה (כיוון שהמשפט הזה נשמע מעט פלצני ולא מעריך):
הוקסמתי מהספר בצורה בלתי מורגשת, לאט לאט ובכל הכוח.
בהיותי אחת שמתאהבת בדמויות מהר ונשאבת אל תוך מציאות ספרותית כמו מים באסלה, ידעתי שעלי לנהוג בזהירות עם דמויות מסוג זה אשר בנויות כדי שתתמכר אליהן.
חוששני כי זה לא עזר, לא לקח יותר מדי זמן עד שעיני הוצמדו אל הדפים וכוח המשיכה הופעל במלוא עוצמתו על מנת שלא אפרד מהספר.
אני לא אוהבת את כל המתיקות המוגזת שיש בדרך כלל בספרים, אני לא אוהבת אהבה מושלמת וחוסר בפגמים.
אני אוהבת לראות את כל האמת של בן אדם פרוסה על הדפים בשצף מילים טובות, אני אוהבת להכינס לתוך התת מודע של אנשים ולהבין את נקודת המבט הכה מסקרנת שלהם.
והספר "ללכת בדרכך" הוא בהחלט ספר שאפשר להישאב אליו בקלות, האמיתיות האגביות בה הוא כתוב כל כך משעשעת ומסקרנת שעד העמוד האחרון אתה מרגיש כחלק בלתי נפרד מהספר.
אני לא חושבת שאפשר לבקש יותר.
לכן מומלץ בחום לקרוא אפילו רק את העמוד הראשון (כמו שאני התכוונתי לעשות) ולבחון את העמידות שלכם במוח טהור.
מחשבה נקייה של אדם אחר, מלאה בכל הסטיות המוזרות והמופרכות שלו, בכל המבוכות והמגושמות.
כל כך טהור נקי ומשעשע, שאתה פשוט לא יכול להתנגד.
ממליצה בחום. :)
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
