אולי כותרת המשנה של ספר זה צריכה להיות :"כוחו של הרטרו ".
כיום אנחנו על המסלול המהיר או באנגלית "The fast lane".
כל דמות שמופיעה בסיפור חייבת להיות מוגדרת בשורה השלישית, ובעיקר להיות מסווגת לפי הקריטריון הנצחי:"הלנו את או לצרינו". יותר מכך, הדמות, כמו מרבית החפצים שלנו היום, נזרקת לפח הזיכרון המעומעם עם סיום תפקידה.
מוטיב העלילה והסיפור הוא :"הישארו איתנו, נחזור מיד לאחר הפרסומות..".
והנה ספר בלשי, חברתי, שאינו מתיימר להיות " מוסרי", אלא להביא תיאור של מקום ותקופה. ובתוך כך, להביא מתח, שכמו שקורה בחיים, לא הכל ברור ברגע הראשון, אין בהירות מי הטוב ומי הרע ובעיקר זרימה של דמויות ומתח מובנה ביניהם.
קצת על העלילה.
בחוף הריווירה בצרפת, כמה שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה זמן ומקום שפצעי המלחמה עדיין לא נשכחו, מסתובבים אנשים אמתיים ומתחזים שכל מטרתם לחיות.
ועל רקע המקום הקסום הזה הם משחקים את משחק חייהם.
איני יכול לפרט יותר כי כל מילה תפגום בהנאה שבקריאת הספר הדק הזה. אוסיף רק דבר אחד, התחושה שלי בזמן הקריאה היתה:" בעצם לא אכפת לי מי הזוכה, כל עוד ההנאה נמשכת".
פשוט אני ממליץ לקרוא אותו.
![ימי ראשון של אוגוסט [מהדורת 2014]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers97/974078.jpg)

















