אני אתאיסטית גמורה ואדוקה. כופרת בכל, מאמינה במדע. למרות זאת, אני מכבדת את אמונתם של רבים מסובביי, ולא מנסה לשכנע אותם באמונתי שלי. מבחינתי, שכל אחד יעשה כרצונו, כל עוד הוא לא פוגע בחופש של האחר.
לא פעם אני מרגישה שאני צריכה להסתיר את עובדת היותי אתאיסטית - מפני סבתא שלא יודעת (אם כי אני בטוחה שהיא הבינה כבר), מפני חברים וידידים מאמינים שלא נעים להם לשמוע על אמונה כשלי, או אפילו מפני אנשים שהרגע הכרתי ופשוט אין לי כוח להיכנס לשאלת האמונה ולדיונים הנלווים אליה.
--
"האנוס" של מרקוס אגיניס מספר על פרנסיסקו מלדונדו דה סילבה, רופא ובן של אנוס שנאסר ועונה על ידי האינקוויזיציה. ברוב שנותיו הראשונות פרנסיסקו דובק בקתוליות, לומד אותה ומאמין בה, אבל כשהוא נוסע ללימה, כדי לפגוש את אביו וללמוד רפואה, הוא פוגש חברים ישנים של אביו שמספרים לו על היהדות ועל היותם יהודים בסתר. הספקות מתחילים לחלחל בפרנסיסקו, וכשהוא פוגש סוף סוף את אביו לאחר שנים ארוכות, הוא מבקש להיכנס בסוד העניין.
בסופו של דבר, גם פרנסיסקו נאסר על ידי האינקוויזיציה, אך בניגוד לאביו, שהתחרט וביקש לחזור לחיק הנצרות, פרנסיסקו עומד מול האינקוויזטורים ונלחם על אמונתו. מלחמה זו לא עוזרת לו כמובן, אך הוא נשאר נאמן לערכיו ולאמונתו שלו.
--
"האנוס" הוא ספר די טוב, ודי הופתעתי לראות שכל כך מעט אנשים קראו אותו. הוא אמנם מסורבל לקריאה, עם עודף של שמות דומים (ולכולם גם שמות אמצעיים ושני שמות משפחה!) ועודף של פרטים, התרגום מיושן למדי וההתחלה קצת מסובכת. אבל ברגע שנכנסים אליו, נשאבים לתוכו. הסוף הידוע מראש לא פוגם בהנאה ממנו, ואני יכולה רק לקוות שכל מי שיקרא אותו ייקח ממנו קצת סובלנות כלפי דעות שונות משלו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
