כשאני שומע את השם "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול, מיד רץ לי במוח הסרט המקסים הזה שראיתי כשהייתי קטן, זה עם הילדה הקטנה והחמודה שיש בבעלות משפחתה חוות חיות, ושיום אחד החזרזיר הקטן והחמוד שבחווה שלה מחליט לברוח, והיא יוצאת יחד עם משפחתה בחיפושים אחריו. לסרט קראו "חוות הקסמים", ואני וחבר שלי מהיסודי הלכנו לראות אותו במסגרת הקרנה של 'סרט פיצה' ב- 20 ש"ח במתנ"ס השכונתי שבעיר מגוריי. בסוף הסרט, הילדה הקטנה והחמודה הצליחה למצוא את החזרזיר הקטן והחמוד שלה, וכשהגיע הרגע הזה שבו הפנים החמודות והקטנות של החזרזיר ריצדו על המסך, אני והחבר שלי פשוט לא יכולנו לעמוד בזה, והשתפכנו מרוב התרגשות. 'חוות הקסמים' היה סרט ילדים מקסים ומתקתק שמתאים לכל המשפחה, ולכל מי שאוהב חיות.
אבל 'חוות החיות' של ג'ורג' אורוול שונה מאוד מ'חוות הקסמים'. אכן, אמת לאמיתה, השמות שלהם מאוד דומים, ובשניהם יש גם הרבה חיות, אבל - וכאן מגיע האבל - 'חוות החיות' הוא לא ספר לילדים, הוא לא מתאים לכל המשפחה, והוא ממש אבל ממש לא מתקתק (אלא אם כן אלגוריה על המשטרים הטוטליטריים ועל מעמדו של היחיד וזכויותיו ויחסיו החברתיים בתוכם, עושה לכם תחושה מתקתקה בגוף וגורמת לכם לפרוץ בבכי בקריאות של: "איזה חמוד! איזה מקסים!").
זה ספר לא קל, בעיקר מבחינת המסר שהוא מנסה להעביר (אבל גם מבחינת התוכן) - למרות שהמעטה הזה של חיות מדברות וכתיבה קלילה, יכול אולי מעט לבלבל. אך אל נא תטעו, רבותיי: זה בסך הכל מעטה. מעטה, ותו ולא.
הספר מספר על בעלי החיים ועל הסבל והניצול שהם עוברים על ידי האדם, ועל כך שהם נותרים משוללי כל זכויות. החיות בחווה הן בעצם המשל לאזרחים הפשוטים, ובני האדם שעובדים בחווה הם בעצם המשל לשליטים העריצים ששולטים באכזריות וביד רמה על אותם אזרחים פשוטים ותמימים. בספר שוררת איבה גדולה מאוד בין שני הצדדים. הספר מסופר מנקודת מבטם של החיות, ודמותו של האדם בספר מצטיירת באופן הכי מכוער שיש.
והנה שיר סאטירי שחיברתי על הספר הסאטירי הזה:
למר ג'ונס הייתה חווה - אי אה אי אה הו!
ובחווה הייתה פרה שמנה - אי אה אי אה הו!
ובחווה היה גם חזיר זקן אחד ועוד כמה חזירונים קטנים - אי אה אי אה הו!
וגם שני סוסים וסוסה, חתולה שחורה, ברווזון מכוער, אווזי בר, עורבים שחורים ויוני בית היו בחווה - אי אה אי אה הו!
וכמובן שגם כלבים, תרנגולות, שוורים, עכברים, ועוד רבים אחרים - אי אה אי אה הו!
ויום אחד, החיות שבחווה כינסו אסיפה - אי אה אי אה הו!
שבסופה הוחלט כמעט פה אחד שהן יפתחו במרד בבני האדם על היחס המשפיל שלו הן זוכות - אי אה אי אה הו!
אז יחד, בשיתוף פעולה, החיות עושות מעשה - אי אה אי אה הו!
הן פוגעות, הן הורסות, הן שוברות, הן חותכות, הן נושכות, הן קורעות, הן מרסקות - אי אה אי אה הו!
הן צווחות, הן מיללות, הן נובחות, הן נוהמות, הן מקרקרות, הן מחרחרות, הן פועות, הן מגעגעות, הן שורקות, הן מצייצות, והן גם מדברות - אי אה אי אה הו!
ואכן, בזה הן בהחלט מצליחות - אי אה אי אה הו!
ואפילו את מר ג'ונס הרשע הן מעלימות ומדיחות מהשלטון הנצלני שלו - אי אה אי אה הו!
אבל, מה לעשות, שהן עדיין חיות בעולם שבו יש חיות ששוות יותר (אלה ההולכים על שתיים) וחיות ששוות פחות (אלו ההולכות על ארבע), ושמסתבר שאפילו בין החיות עצמן לא מתקיים שיוויון מלא ואמיתי - איי איי איי איי איי...
קריאה נעימה! (או שלא...)
***
נ.ב - ווהו, כמה שאני מתרגש לחזור! כולה חודש וחצי לא כתבתי כאן, אבל זה מרגיש לי עכשיו ממש כמו תקופה אחרת לגמרי! כאילו אני הלורד וולדמורט ואני חוזר עכשיו מהמתים.
פורים (בהחלט) שמח :)
![חוות החיות [1992]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers55/553082.jpg)

















