הזמן כידוע לכולנו רץ מהר. חודש מרץ כבר עומד בפתח ולא נספיק לזוז נמצא את עצמנו בעונת האביב. אביב פרושו עבורי גם פריחת הדובדבן ביפן ולפני הנסיעה השנתית ליפן אני נוהג לקרוא משהו הקשור ליפן. הפעם חזרתי אל ספריו של פרופסור בן עמי שילוני וניתן להתייחס לביקורת שלי כאן כאל ביקורת המתייחסת לכל שלושת הספרים.
פרופסור שילוני הוא האורים והתומים לכל מה שקשור ליפן. 3 ספרים כתב שילוני: יפן המסורתית, יפן המודרנית ויפן במבט אישי. שלושתם מרתקים וכל אחד מהם עוסק בתחומים אחרים אך כל מי שדבק בו החיידק היפני (כמוני למשל), ימצא בהם ענין רב למרות שלא מדובר בספרים עלילתיים.
יפן, מדינה מדהימה עם מסורת עתיקת יומין מצד אחד ומונדרניזציה מסחררת מצד שני. פרופסור שילוני מסביר בספריו כיצד משתלבים שני אלו האחד בשני. הוא כותב על ההיסטוריה של יפן, על הבודהיזם, על השינטו, על תורתו של קונפוציוס, על הקיסרים, השוגונים, הסמוראים, גיישות, נינג'ות, קימונו, אוריגמי, על התהליך בו נפתחה יפן למערב, על שלושת ערי הבירה – נארה, קיוטו וטוקיו, על תאטרון הנו ועל הקבוקי, השפעתה של סין על יפן, על מלחמות סין ויפן ועל מלחמות רוסיה ויפן, על מלחמת העולם השנייה, על טייסי הקאמיקזה, האם באמת היה צורך להטיל שתי פצצות אטום על יפן, כמובן על תקופת הפריחה וחשיבותה בעייני היפנים, על מוסר העבודה ביפן, על מעמד האישה ביפן, על האמנות היפנית, בונסאי ואיקיבנה, מה זה שירי הייקו, על יפן והיהודים, האם היפנים אנטישמים, האם ישו ומשה קבורים ביפן ועוד כהנה וכהנה.
כמו שאומרים מבקרי הקולנוע "מומלץ לחובבי הז'אנר". ואם כבר קולנוע, אז כמובן גם הסרט "הסמוראי האחרון" אשר עוסק בתקופה בה נפתחה יפן למערב.











![העולם של אתמול [מהדורת 2012]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers101/1015541.jpg)



