• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מען לא ידוע

מען לא ידוע

מאת קרסמן טיילור

הביקורת של סוקר על גלגלים

תמונה של סוקר על גלגלים
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
מען לא ידוע

מען לא ידוע

מאת קרסמן טיילור

הביקורת של סוקר על גלגלים

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של סוקר על גלגלים
הוצאה לאור:זמורה ביתן
שנת הוצאה:2001
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
חנן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 15 שנים

“ספרון קצרצר שפועל כמכת ברק ,יצירת מופת המוכיחה שאין צורך בהרבה מילים כדי להמם ולחדור. ההגדרה הכי נכ”

29/42
ביקורות על מען לא ידוע
הבאה
סבטלנה כהן
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

רציתי לקרוא ספר קצר ליום הזיכרון לשואה ולגבורה וקראתי את הספר הזה תוך שעה!!!
מהמם ומחריד גם יחד!
מומלץ לכל אחד!!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מירי
מירי
תמונה של כרובי
כרובי
תמונה של NuMb
NuMb
תמונה של tuvia
tuvia
4קוראים|גיל ממוצע56|50%נשים

על המבקר

תמונה של סוקר על גלגלים

סוקר על גלגלים

ותיק
חבר מזה 15 שנים
226 ביקורות•861 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של סוקר על גלגלים
סוקר על גלגלים
ותיק
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות226
לייקים שקיבל861
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות118ספרות מתורגמת63ספרות מקורית19

דיון על הביקורת

4 תגובות
מירי
מירי•לפני 10 שנים
ספר מהמם שלא עוזב אותי.
סוקר על גלגלים
סוקר על גלגלים•לפני 11 שנים

Nim, שמח שדעתי הצליחה להשפיע עליך

אהבתי מאוד גם את הביקורת שלך!
NuMb
NuMb•לפני 11 שנים
קראתי את הספר הזה בעקבות ההמלצה שלך פה באתר. ספר חזק ביותר!
אריאל
אריאל•לפני 11 שנים
אכן כך. ספר קטן ובועט. לטעמי ממחיש הרבה יותר מ"הנחשול" איך יכולה חברה להיעשות כל כך בלתי אנושית.
4 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של סוקר על גלגלים

אני אמצא אותך

אני אמצא אותך

הרלן קובן

הספר הזה, כמו רבים של הרלן קובן לפניו, עובד לאחרונה לנטפליקס, וזו בדיוק הסיבה שקראתי אותו עכשיו.
הספר מחולק לשלושה חלקים. מרבית העלילה מובאת כלבבי בגוף ראשון, מפיו של דיוויד בורוז, המואשם ברצח בנו בן ה-3, מתיו. מדי פעם העלילה מובאת גם מנקודת מבטן של כמה דמויות משנה בגוף שלישי. ואם כבר מדברים על זה, אהבתי מאוד את צמד בלשי המשטרה הצינים והתבאסתי שלא זכינו להופעת אורח של הסטר קרימשטיין, שרק מוזכרת בשמה, ומבחינתי הייתה משדרגת מאוד את הספר.
כרגיל, הקריאה קולחת והדפים מתעופפים במהירות שיא. הרלן קובן ידוע בשילוב סצנות אקשן בספריו, והפעם, מטבע הדברים ובהתאם לעלילה, הן תופסות נפח גדול יותר מבד"כ. אני פחות התחברתי לזה, אבל נו שוין..
מבחינת טוויסטים לא נפלתי מהכיסא, למרות שכן הייתי מופתע לקראת הסוף. הסיום מעלה חיוך עד העמוד האחרון, כולל התודות :)
לסיכום, ספר חביב לאוהבי הרלן קובן. לא גרוע אבל גם ממש לא יצירת מופת. יש לו טובים הרבה יותר. יאללה הלכתי לצפות בסדרה

לפני 5 ימים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
מי רצח את יוסף שפירא

מי רצח את יוסף שפירא

עופר זאבי

הספר יצא בהוצאה עצמית והתקבל לסקירה מהסופר 🙏
קודם כל, אהבתי את הכריכה היפה עם נגיעות וינטג'. תוסיפו על זה את התקציר המסקרן שמרמז על ספר מתח מתוחכם ולא שגרתי. הפרקים קצרים והקריאה זורמת. העלילה מובאת בגוף שלישי ומתארת צילומי תכנית ריאליטי בלשי בשילוב סדרת דרמה, כשבשיא התכנית הדמות הראשית ששמה יוסף שפירא נרצחת. גם גד בר, השחקן שמגלם את יוסף שפירא ושכל הקאסט שונא אותו, נרצח במציאות ממש בזמן צילומי ההשלמה לפרק האחרון בסדרה. גיבור הספר, הבלש אלי אמיתי, שנבחר להשתתף כאחד הבלשים בתכנית הריאליטי במטרה לגלות מי רצח את יוסף שפירא, פותח מיד בחקירה והפעם ע"מ לגלות מי רצח את גד בר.
אהבתי את העלילה המקורית. במהלך הקריאה לא יכולתי להימנע ממחשבות ומהשוואות חוזרות ונשנות בראשי לתכניות ריאליטי אמיתיות, וגם את זה אהבתי מאוד.יש הרבה דמויות ושתי עלילות מקבילות וזה קצת מבלבל. לכן דף פירוט הדמויות והשחקנים שמגלמים אותן בתחילת הספר סייע לי מאוד, ומצאתי את עצמי חוזר אליו שוב ושוב.
לפעמים הכתיבה קצת לקונית, אותם אירועים חוזרים על עצמם שוב ושוב מכל מיני זוויות ויש הרגשה שהעלילה תקועה ולא נבנה מתח. בנוסף, היה חסר לי יותר עומק רגשי של הדמויות.
לא ניחשתי נכון מי רצח את יוסף שפירא. היה חסר לי שחזור מפורט יותר של הרצח שלו, וכמו כן מניע מוצק ומשכנע יותר. גם לגבי זהות הרוצח של גד בר לא הייתי בכיוון בכלל והגילוי הפתיע אותי לגמרי. לשמחתי, המניע ברצח של גד בר היה אמין ומשכנע.
לסיכום, ספר טוב גם אם לא חף מפגמים. אשמח לקרוא על המשך עלילותיו של אלי אמיתי בספרים הבאים בסדרה

לפני שבועיים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
כולם כאן אנשים טובים

כולם כאן אנשים טובים

אשלי פלאוורס

הספר התקבל לסקירה מההוצאה במארז חגיגי 🙏
וואו מה קראתי עכשיו??!!
לפני הכל, אי אפשר שלא להתייחס לכריכה היפהפייה שישר תפסה לי את העין והזכירה לי את "הקוסם מארץ עוץ". כמו כן, גם התקציר מסקרן (גם אם לאחר הקריאה הוא מתגלה כטיפה מטעה 🤫).
ונעבור לעלילה, אשר מובאת בגוף שלישי לסירוגין מפיהן של שתי דמויות מפתח- מרגו, העיתונאית שחוזרת לעיירת ילדותה כדי לטפל בדוד שלה שחולה בדמנציה, בזמן הווה וקריסי, אמא של ג'ניוארי שנרצחה 25 שנה קודם לכן, בזמן עבר.
סיפור העלילה בנוי היטב. ככל שמתקדמים בקריאה, גילוי רודף גילוי ומצאתי את עצמי מעלה השערות בלי הפסקה. הספר משחק לך במוח ולא מפסיק ממש עד העמוד האחרון!
אמנם הספר קצר באורכו, אבל לא מדובר במותחן קליל והוא דרש ממני להחזיק ראש בחלקים מסוימים. ניחשתי נכון את שני הטוויסטים המרכזיים שנחשפו לקראת הסוף כבר בהתחלה. וכמו כן, את המעורבות של אחת הדמויות בכל הסיפור. אך עם זאת, הדבר לא פגם בהנאתי מהספר, שהצליח לתעתע בי ולגרום לי להטיל ספק בחשדותיי ממש עד הרגע האחרון. וגם הביצוע של הטוויסט היה כל כך הזוי וקריפי, שלמרות שניחשתי אותו די בהתחלה, נהניתי ממנו מאוד.
אני חייב גם להגיד מילה בנוגע לסיום המקורי ומאוד לא בנאלי, שבתור קורא מושבע של ספרי מתח לא יצא לי לקרוא הרבה כמוהו, ואהבתי אותו מאוד! הספר הזה הוא מהסוג שנשאר איתך במחשבות גם אחרי הקריאה. נשארתי עם לא מעט שאלות פתוחות שרק הדמיון שלי יוכל לספק להן מענה, וזו עוד נקודת זכות מבחינתי.
לסיכום, ספר מתח מעולה ומומלץ בחום לכל אוהבי המתח! אל תפספסו!!! 🔥🔥🔥

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
פגם בתכנון

פגם בתכנון

נייתן אוטס

שמעתי על הספר הזה כשיצא, אבל הוא לא נכנס אוטומטית לרשימת הקריאה שלי, בעיקר כי שום דבר בו לא משך אותי במיוחד. לאחרונה חיפשתי בספריה ספר ספציפי שהיה מושאל. בינתיים הספרנית המליצה לי על הספר הזה על סמך הספרים שאני בד"כ קורא והחלטתי לתת לו צ'אנס, למרות שגם הביקורות עליו היו מעורבות- היו כאלה שממש אהבו וכאלה שממש לא. רוצים לדעת לאיזה מחנה אני שייך?
עלילת הספר מובאת בגוף שלישי בזמן הווה מנקודת מבטו של גיל, גיבור הספר, ומדי כמה פרקים ישנה חזרה אל אירועי העבר. מרבית הפרקים קצרים, הספר משלב נגיעות של שפה מליצית. פרקים שלמים נמרחים ביותר מדי תיאורי מחשבות, פילוסופיה ורגשות על חשבון התקדמות בעלילה. דוגמה מרכזית לכך- הפחד של הגיבור מפני אחיינו מתיו מופיע מן הרגע הראשון וחוזר שוב ושוב לאורך כל הספר. בהתחלה הסתקרנתי לגלות את מקורו וגיליתי הבנה לאור העובדה שבעבר מתיו העמיד את ביתו של גיל בסכנת חיים, אך ככל שהתקדמתי בקריאה זה כבר נהיה די מעצבן. גיל ממש שונא את מתיו ויוצא למסע צלב בלתי פוסק נגדו בכל מחיר. עד כדי כך שלאורך הקריאה חשבתי לא פעם לנטוש את הספר. שוב ושוב הכרחתי את עצמי להמשיך, בתקווה שהוא ישתפר, מה שלצערי לא קרה.
כדי להיות הוגן אני מוכרח לציין גם שכן היו רגעים מרגשים ואפילו מצחיקים מדי פעם. באמצע הספר התחלתי לחשוד באחת הדמויות והתברר שטעיתי. ממש לפני סיום מגיע כביכול הטוויסט שמשנה את כל התמונה, אבל ממש לא נפלתי מהכיסא. בסופו של דבר הפתרון התגלה כהרבה פחות מתוחכם וללא מניע ברור. וזה הדבר שהכי הפריע לי בספר. כי זה הגיע יחד עם המסר שאדם יכול להתנהג ברוע מוחלט ללא שום סיבה מוצדקת. עם זאת, אהבתי את הסוף הפתוח, שלרגע עורר קצת עניין.
על הכריכה הקדמית כתוב: "מותחן ספרותי ומלא דמיון שקשה להניח מהיד". לגבי ה"ספרותי" אני עוד איכשהו יכול להסכים, "מלא דמיון"- בהחלט, אולי אפילו יותר מדי. אך בעיניי כלל לא מדובר במותחן ולצערי כלל לא התקשיתי להניח אותו מהיד.
לסיכום, הספר הזה הוא בזבוז זמן מוחלט ואכזבה גדולה בעיניי. הדבר היחיד שטוב בו בעיניי הוא התזכורת החשובה לכך שברוב המקרים, האינסטינקטים הראשוניים שלי מוצדקים ועליי ללכת איתם

לפני חודש•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
דבר מזה לא נכון

דבר מזה לא נכון

ליסה ג'ואל

היזהרו ממי שאתם מכניסים הביתה!
עוד ספר מצוין של ליסה ג'ואל!!!
ראשית, הכריכה מהממת ומושכת וגם התקציר ממש מסקרן. הספר מחולק לארבעה חלקים ובתחילת כל פרק מופיע תאריך, כך שישנה הרגשה שאתם מלווים את הדמויות באופן צמוד. העלילה מובאת בגוף שלישי לסירוגין מפיהן של הדמויות הראשיות- אליקס סאמר וג'וזי פיר, אשר מגלות שהינן תאומות יום הולדת ומקליטות יחד פודקאסט, אשר קטעים ממנו שזורים בעלילה, יחד עם קטעי ראיונות מתוך סדרה תיעודית של נטפליקס שנעשתה על הפודקאסט. כן, אני יודע שזה נשמע מסובך, אבל זו רק ההתחלה כי החל מרגע זה גם דרכן המשותפת של אליקס וג'וזי רק הולכת ומסתבכת...
כמו בשאר ספריה, גם הפעם ישנה אווירה קריפית ואפלה שמזדחלת מתחת לעור ישר מההתחלה. הספר פשוט שואב אתכם פנימה בלי יכולת לעצור. כמובן שגם הפעם ליסה מצליחה לחבר את הקורא רגשית לכל הדמויות, גם ל"רעות" כביכול. בעיניי היכולת הזו תורמת רבות לספר, ומעידה עליה כסופרת גאונה. בהיבט מסוים הזכיר לי את הספר "המשפחה בקומה העליונה" של אותה הסופרת שאהבתי מאוד.
נקודה שהפריעה לי לקראת הסוף כאשר הגיבורה דחתה פעולה מסוימת בעקבות תגלית וזה פגם לי באמינות, כי לדעתי לא יתכן שזה היה מתרחש כך במציאות.
סוף מיוחד ומרגש מאוד, עם טוויסט אחרון חביב שמשנה את כל התמונה ממש בעמודים האחרונים. הייתה לי הרגשה שהסופרת פשוט לא הצליחה להתאפק מלהכניס אותו בכל מחיר, אך גם שנכתב בחיפזון, עם מלא חורים, והשאיר שאלות פתוחות רבות ללא מענה.
מחכה בכליון עיניים לעיבוד הטלווזיוני האמיתי בנטפליקס לספר, כדי לגלות עד כמה יהיה נאמן לסדרה של נטפליקס שהופיעה בספר.
קראתי כבר את כל ספריה שתורגמו לעברית עד כה, כך שכעת נותר לי רק להמתין לתרגומים נוספים. מקווה שהתרגום הבא יהיה לספר "The Family Remains"- ספר ההמשך ל"המשפחה בקומה העליונה" המצוין שאני מחכה לו כבר זמן רב 🙏🙏😍
לסיכום, ספר מתח מעולה, גם אם לא קל לעיכול מבחינה רגשית, שמזכיר שאף פעם אי אפשר לדעת מה באמת קורה בתוך המשפחה. ושכמעט כל אחד, אפילו המרושע והחולני ביותר, בסה"כ מנסה לעשות טוב.
טריגרים: אלימות במשפחה, פדופיליה, גילוי עריות, רצח

לפני חודש•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
הבית שמעבר לאגם

הבית שמעבר לאגם

ריילי סאגר

כמה שאני אוהב את ריילי סאגר!!! וזה בעיניי הספר הטוב ביותר שלו עד כה!!! 🏆🥇
אני לא מאמין שחיכיתי כ"כ הרבה זמן כדי לקרוא את הספר הזה. זהו ספר מעולה וסוחף, שמשלב אלמנטים על טבעיים בדיוק כמו שאני אוהב. העלילה מובאת כלבבי בגוף ראשון מפיה של קייסי, גיבורת הספר. זהו סיפור שהטוב והרע שזורים בו יחד בקשר הדוק. הוא עוסק בצדק ובנקמה, ובמה שעלול לקרות כשלוקחים את החוק לידיים. הקריאה קולחת והדפים מתעופפים במהירות. גם הפעם, כמו תמיד, פשוט אי אפשר להניח את הספר מהיד מהמילה הראשונה! ישר בהתחלה חשתי בווייבים של "מאחורי עיניה" המעולה. מבחינת סיפור המסגרת יש המון ספרים דומים, כגון "האישה בחלון", "האישה בתא מספר 10" ובהיבט אחר של סיפור המסגרת הזכיר לי גם את "תנעלי את כל הדלתות" של סאגר עצמו.
קראתי את הספר בקריאה משותפת וזה הוסיף מאוד לחוויה- נהניתי להעלות יחד השערות, להשוות התרשמויות מדמויות ולהתחרות על הספקי קריאה.
לא הייתי מוכן בשום אופן לטוויסט הגאוני שהגיע לקראת סוף הספר!! למרות שחשדתי מההתחלה בכיוון מסוים והתברר שצדקתי, אך לא בדיוק באותו האופן שחשבתי 😏
וכעת לדברים שפחות אהבתי- העלילה מתפתחת לאט יותר בהשוואה לשאר ספריו והחלק העל טבעי מגיע רק לקראת הסוף ורציתי הרבה יותר ממנו. אבל בהחלט היה שווה לחכות, כי החלק העל טבעי שועט אל דפי הספר ולא עוצר עד לסיום המפתיע.
למרות שאני הייתי כותב את הסיום קצת אחרת.. 🤫
מחכה בכיליון עיניים לסדרה המבוססת עליו בנטפליקס. בסצנות המתח החזקות לקראת הסוף, ממש דמיינתי איך יהיה לצפות בהן על המסך. אני רק מקווה שהסדרה תעלה בקרוב לפני שאשכח יותר מדי פרטים מהעלילה, כי כידוע אני לעולם לא קורא את אותו הספר פעמיים 😊
קראתי כבר את כל שאר ספריו של ריילי סאגר שתורגמו לעברית עד כה, כך שכעת נותר לי רק להמתין לתרגומים נוספים. מקווה שהתרגום הבא יהיה לספר "The Only One Left"- הוא נראה ממש מסקרן 😍😍
לסיכום, זהו ספר מתח סוחף וגדוש טוויסטים, המשלב על טבעי. מומלץ בחום רב מאוד, בפרט אם אהבתם את "מאחורי עיניה" 🔥🔥🔥

לפני חודשיים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
ערב רצח משפחתי

ערב רצח משפחתי

נינה סיימון

האמת שבמבט ראשון, בכלל לא תכננתי לקרוא את הספר הזה. משהו בו לא משך אותי, הרבה בגלל הכריכה, אך בהמשך בכל זאת שמתי עליו עין בגלל התקציר המשעשע שמרמז לכיוון מתח קוזי. פשוט אמרתי לעצמי לא לבוא עם ציפיות גבוהות מדי. ואיזה מזל שלא פספסתי אותו, כי הוא בהחלט התעלה על ציפיותיי ☺️
בתור התחלה, אהבתי את ההקדשה בפתיחת הספר ואת התודות המרגשות בסיומו.
וכעת לספר עצמו- העלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של שלושה דורות לבית רוביקון: הסבתא לאנה, ביתה בת' ונכדתה ג'ק. מרבית הפרקים קצרים, הכתיבה משלבת הומור ציני ושנון לאורך כל הספר יחד עם תעלומה בלשית מסקרנת.
התאהבתי מיד בלאנה הדיווה האייקונית והקורעת מצחוק, שעשתה מבחינתי את כל הספר. היא סחפה אותי אחריה לתוך החקירה ומצאתי את עצמי עורך רשימות משלי, מעלה השערות וחשודים ופוסל אותם בלי הפסקה. ולמרות הפז"מ שיש לי בקריאת ספרי מתח, לא הצלחתי לעלות על זהות הרוצח ויותר מזה, על המניעים שלו. וזה מבחינתי מעיד על ספר אינטליגנטי, במיוחד ביחס לז'אנר המתח הקוזי. מגיע צל"ש גדול לספר הזה!
החיסרון היחיד שלו זה שהוא קצת ארוך בעיניי שלא לצורך, ולא היה מזיק לקצר קצת פה ושם.
בסיום הקריאה בדקתי וגיליתי שהסופרת מוציאה בקרוב ספר נוסף, ואני מקווה מאוד שיתרגמו אותו לעברית.
לסיכום, מדובר בממתק של ספר, כיפי וממכר. הצחיק אותי מאוד ובו בזמן חידד את חושיי הבלשיים. סיימתי אותו בחיוך גדול ואני בהחלט ממליץ עליו

לפני חודשיים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
האחות

האחות

לואיז ג'נסן

הספר נח על המדף שנים ארוכות מאז שיצא לאור, ניסיתי להתחיל אותו כמה פעמים, ובכל פעם בסופו של דבר בחרתי בספר אחר. הפעם הרגשתי שזה בדיוק הספר שאני צריך עכשיו, ולשמחתי הרבה לא טעיתי :)
הכריכה מהממת ומושכת מאוד, ושמחתי עוד יותר לגלות ששמרו על הכריכה המקורית. העלילה מובאת כלבבי בגוף ראשון מפיה של גרייס הגיבורה, הפרקים קצרים ונעים בין ההווה לעבר של גרייס, צ'רלי ודן והתפתחות קשרי החברות ביניהם. העלילה סוחפת, הכתיבה רגישה ומשלבת עומק ותיאורים מורכבים של אשמה, אבל ואובדן יחד עם הומור ציני, אשר יחד יוצרים איזון מושלם.
אהבתי מאוד את העומק הרגשי של הגיבורה והזדהיתי עם מחשבותיה ותחושותיה. ניכר מאוד שהסופרת יודעת אובדן מהו ומיטיבה לתאר אותו בצורה עדינה ומדויקת, על שלל גווניו ופרטיו.
ובכל זאת, מדובר בספר מתח. אז האם הוא מספק את הסחורה ככזה? ובכן, הוא בהחלט מנסה. בחצי הראשון המתח צפוי עד מאוד, ברמה שמרגישים צורך לצעוק לגיבורה בקלישאתיות: "מה נסגר איתך??? איך את לא רואה???" והטוויסטים צפויים מאוד. לקראת הסוף היה טוויסט מרכזי שלא צפיתי וטרף את מה שחשבתי שאני יודע, ומאז ניסיתי להעלות השערות ללא הפסקה ונקלעתי לשורת גילויים וטוויסטים שנחתו עליי בקצב מסחרר, שלא הייתי מעלה על דעתי בשום אופן והשאירו אותי פעור פה ממש עד הסוף. אהבתי את האפילוג המרגש והאופטימי, שמזכיר שאפשר לצמוח כמעט מכל משבר, להתחיל מחדש ולסלוח לעצמנו ולאחרים. בנוסף, הערכתי במיוחד שהסופרת לא הסתפקה בלהודות לקוראים במסגרת התודות בסוף הספר, אלא הקדישה לנו מכתב נפרד. זה הספר הראשון של הסופרת, והיחיד עד כה, שתורגם לעברית. וחבל שכך, כי הוא ממש עשה לי חשק לקרוא ספרים נוספים שלה. אולי בעתיד אנסה לקרוא אותם באנגלית בע"ה.
לסיכום, ספר טוב מאוד, מרגש ונוגע. נהניתי מכל רגע ובהחלט ממליץ עליו. רק אל תבואו עם ציפיות גבוהות מדי מבחינת המתח, כי הוא אמנם מגיע בסופו של דבר, אבל לוקח לו הרבה זמן להניע

לפני חודשיים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים
וידוי ברכבת של 19:45

וידוי ברכבת של 19:45

ליסה אונגר

קיבלתי את הספר כמתנת יומולדת מיד כשיצא לפני כארבע שנים וכשגיליתי שהוא מעובד לסדרה, העדפתי לחכות עד שיגיע למסך, כהרגלי בקודש. השנים חלפו ועכשיו המליצו לי עליו שוב והחלטתי לא לחכות יותר 🙂
הספר מחולק לשני חלקים והעלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של דמויות המתחלפות לסירוגין. הקריאה זורמת וסוחפת וסיימתי תוך שבוע.
השם והכריכה של הספר אינם מעידים כלל על תוכנו העשיר. לצד עלילת המתח המסקרנת, הספר עוסק בנושאים כגון: חיי נישואין מול רווקות, הבדלים בין נשים וגברים, שחלקם סטראוטיפים וחלקם נכונים. לאורך הספר מורגש כי הסופרת מציגה את הנשים באור חיובי ואת הגברים באור שלילי, הגובל בעיניי במיזאנדריה, וזה ממש הפריע לי בתור גבר.
מבחינת מתח, הספר מתחיל רגיל ודי בנאלי. ההתחלה הזכירה לי את הספר "רצח ראוי" של פיטר סוונסון שלא אהבתי, אך לשמחתי העלילה פנתה משם לכיוון אחר לגמרי והרבה יותר טוב. עליתי על אחד הטוויסטים די בהתחלה, כי הוא היה כתוב כמעט במפורש. טוויסט נוסף היה מפתיע בחלקו וגרם לי לחייך בסיפוק של "ידעתי!" 😃
בפתיחת החלק השני, המתח ממש מעלה הילוך וצובר תאוצה. ומרגע זה, ככל שהעלילה התקדמה כבר לא יכולתי להניח את הספר מהיד, ומצאתי את עצמי מעלה השערות בלי הפסקה. כל הקצוות הפתוחים נסגרים בסיום הקריאה, שאותה חתמתי בחיוך גדול.
זה הספר הראשון של הסופרת שאני קורא, ספר אחר שלה ("בלק אאוט") ממתין לי על המדף ואגיע גם אליו מתישהו בע"ה.
לסיכום, מדובר בספר מתח מפותל ומתוחכם, גם אם צפוי בחלקו. אך זה כלל לא פגם בהנאתי ממנו

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•סוקר על גלגלים

ביקורות נוספות על "מען לא ידוע"

מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

לטעמי מדובר בספרון חובה(רק 64 עמודים) המראה מה קורה לאנשים החיים
בתוך אידאולוגיה מעוותת של שנאה ורעל המחלחל לנפשם והופך אותם למפלצות.
ספר שצריך להילמד גם בבתי הספר.
מרטין שולזה(40) גרמני הנשוי לאלזה הוא חבר נפש של מקס אייזנשטיין(40) רווק החי באמריקה.

הם מחליפים ביניהם מכתבים בקו גרמניה-אמריקה, הם חברים טובים,
יש להם שפה משותפת, והגלריה בקליפורניה היא על שם שניהם.
הפרגון ביניהם הדדי, מקס מתלוצץ עם מרטין על ההצלחה שלהם במכירות תמונות האמנות במחיר יחסית מופקע.
"אנחנו נבובים ולא ישרים, כי רק כך אנו יכולים לגבור על אנשים נבובים ולא ישרים אחרים.
הרי אם לא אמכור את הזוועה הזאת לגברת פלשמן, מישהו אחר ימכור לה זוועה נוראה יותר.
אלה פני העולם, ועלינו לקבל זאת".

התקופה היא זמן עלייתו של היטלר לשלטון(1933) ומרטין מתמוגג מהמנהיג שהגיע להציל את גרמניה...
"האיש הוא כמו הלם חשמלי, חזק ורב עוצמה כפי שרק נואם מחונן וקנאי יכול להיות".
בהמשך ההערצה הופכת להיות סגידה. מרטין מסביר למקס שאחרי שנים של מחסור ושל קץ התקווה.
הם שקעו עד צוואר בביצות הייאוש. ואז, רגע לפני מותם, הופיע אדם וחילץ אותם.
ויש תחושת התעלות שבאה עם הגאולה.

מקס מצידו מאוד מודאג. מגיעות אליו ידיעות על התאכזרות קשה כלפי בני עמו,
והוא מנסה באמצעות המכתבים לבדוק מה מתחולל שם כשהוא סמוך ובטוח
שחברו הקרוב יכתוב לו בכנות ויצליח להרגיע את רחשי ליבו.
והמכתבים ממשיכים...והשינוי הוא בלתי נתפס...

הספרון לא קל לקריאה. המסר החברתי שלו מקבל חשיבות לנוכח התגברות האנטישמיות.
השואה הראתה לכולנו מה יכול לקרות כאשר מפיצים כל כך הרבה שנאה.
שנאה שלצערנו מחלחלת גם פה, בינינו.
חובת קריאה בכל בית.



*קרסמן טיילור נולדה כקתרין קרסמן בשנת 1903 בארצות הברית.
בשנת 1938 היא כתבה את "מען לא ידוע"
ובגלל הסיפור החזק הוחלט לפרסמו תחת שם של גבר, כדי שיקבל את הרושם הראוי.
את סיפור המכתבים היא כתבה בתוך שלושה חודשים, וההשראה לספר הייתה
סיפורם של סטודנטים אמריקאים שלמדו בגרמניה באותה תקופה, וראו את זוועות הנאצים.

לפני שנה•
★★★★★
•michalus
מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

---זהירות! ספויילרים!---

ספרון קצרצר שהומלץ לי כבר מזמן והגעתי אליו לבסוף ביום השואה האחרון. חלופת מכתבים בין שני חברים קרובים ושותפים עסקיים, המתנהלת בין השנים 1932-1934: שניהם גרמנים, האחד יהודי, מקס, והשני לא, מרטין. לשניהם גלריה משגשגת לאמנות בארה"ב אך עקב ירושה המתגלגלת לידיו חוזר מרטין לגרמניה, אך ממשיך להתכתב עם שותפו וחברו הקרוב, שממשיך לנהל את העסק. הימים הם שנות ה-30' של המאה הקודמת ומרטין שזה מקרוב שב מופתע וכואב את המצב הכלכלי הגרוע של ארצו האהובה. הוא חולק עם חברו את דאגותיו ורגשותיו ולאט לאט מפציעה במכתביו תקווה חדשה, מנהיג הופיע, איש מעשה, שיציל את גרמניה מעונייה ומצוקתה וישיב אותה לגדולת העבר.
דרך המכתבים הקצרים אנו חווים את ההתרחקות בין החברים, את האכזבה והזעזוע של החבר היהודי ואת ההתלהבות והיהסחפות של הגרמני אחרי המנהיג החדש וערכיו, השונים כל כך מכל מה שהוא האמין בו בעבר. בינתיים, מקס חושש לגורלה של אחותו הצעירה, השחקנית היפהפיה שלא שועה לכל בקשותיו והפצרותיו ונשארת בגרמניה. הוא מבקש ממרטין, שאף ניהל איתה בעבר רומן, לדאוג לה ולעזור לה בשעת הצורך. אך החבר, שכעת ניתן לכנותו חבר לשעבר מתנכר לבקשת העזרה וכאשר היא מידפקת על דלתו הוא משיב פניה ריקם. וכי כיצד יוכל לסכן את מעמדו ומשפחתו למען יהודייה, והרי הבית מלא ילדים ואשתו עוד מתאוששת מלידתו של אדולף הקטן...

זוהי נקודת השבר ושיא ההתבהמות וההתנוולות של החבר בצד הגרמני, כעת ניתן לומר נאצי, של המתרס. אך האלימות והאכזריות אינה עוצרת שם. בכאבו ובמצוקתו הופך גם החבר היהודי עדין הנפש לנוקם אכזר ואטום לכל תחינה ובקשה. הוא נחוש לנקום את מות אחותו ולהרוס את אויבו ואת כל מה שיש לו. כך שהאלימות, הגזענות והאימה חוצים את האוקיינוס ומשחיתים את הקורבן, כמו גם את הפוגע. שני הצדדים נשרפים באישה של הלאומנות והגזענות הנאצית ולבסוף לא נותר דבר.

זהו טקסט קצרצר, הבנוי במתכונת של מכתבים, לכן קיימים פערים רבים שעל הקורא, כמו גם על מקבל המכתב להשלים. מה קרה בינתיים? איך חל השינוי הנוראי? מה חשב הכותב? איך ייתכן? חוזקו הגדול של הטקסט, מלבד צניעותו וחוסר היומרה שבו הוא ההבנה של המצב ההיסטורי והיכולת הכמעט נבואית של הכותבת, פרסומאית מניו יורק, להבין ולנבא את המתחולל בגרמניה. לדבריה היא שמעה על הנעשה מסטודנטים אמריקניים שחזרו מלימודים בגרמניה (?!) ולכן היא כתבה את הסיפור בכדי להזהיר ולעורר. הסיפור אכן פורסם בהצלחה מרובה בכתב העת "סטורי" ב-38' ובפורמט של ספר ב-39' אך הוא לא הזהיר ולא עורר. כנראה שכאז כן עכשיו מי שרוצה לדעת יכול לדעת, ומי שלא אז לא.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שין שין
מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

50 עמודים זה כל הספר. 50 גוונים של סגירות, אפלה, אימה.
ספר שהתפרסם ב-1938, כשכבר ידועה היתה האימה של המשטר הנאצי. אבל הספר מדבר על שנה ורבע בחייהם של מרטין ומקס. מרטין הוא הצד הגרמני ומקס היהודי, שניהם שותפים בגלריה לאמנות בסן פרנסיסקו.
השנה היא 1932, חודש לפני העליה הדמוקרטית, יש להדגיש, של הנאצים לשלטון. מרטין שב למולדתו ורוכש בית מהודר במחיר מציאה, 30 חדרים ועשרה משרתים. הוא מדגיש את מזלו הטוב לפני חברו מקס במכתב שנשלח אליו. ההדגשה על המזל הטוב נובעת מבעיותיה הכלכליות הקשות של גרמניה.
כל הספרון הזה מורכב ממכתבים העוברים בין השותפים לגלריה וכיצד מתפתחת לה זיקתו של מרטין הנאור לשלטון הגרמני הנאצי. זיקה שגוררת מעשה.
לכאורה, בקושי 15 מכתבים בין השותפים החברים. אלא שהאימה מזדחלת וגדלה לנוכח השתנותו של מרטין, ובמידה מסויימת גם של מקס היהודי. קשה לא לגלות פרטים בספרון דקיק שכזה, אבל מקרה מסוים מאיץ את המהלכים וכל מי שחווה את השואה במישרין או בעקיפין, חש עור ברווז ואימה המזדחלת בעורף.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•מורי
מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

זהו ספרון שהוא למעשה חלופת מכתבים בין שני חברים האחד הוא יהודי-אמריקאי ששמו מקס אייזנשטיין והשני הוא גרמני-אמריקאי בשם מרטין שחזר עם משפחתו המורחבת לגרמניה ולא גר יותר בארצות-הברית. חלופת המכתבים מתחילה בשנת 1932 חודשים ספורים לפני עלייתו של היטלר לשלטון ותחילתו של האבדון שהיטלר גרר את גרמניה אחריו וכך גם את העם שלנו לשואה ועשרות מיליונים של אנשים מעמים אחרים אל סופם המר. מרטין ומקס היו חברים טובים וחונכו יחדיו על ברכי הדמוקרטיה האמריקאית, ידידים בנפש בעלי תחומי עניין משותפים. אפילו אם בשנות ה-30 החברה האמריקאית לא הייתה מושלמת או העניקה שוויון אמיתי לכל אזרחיה, היא הרי עדיין לא התקרבה לרמת הקיצוניות של המשטר הנציונל-סוציאלסטי הגרמני שלא ראה דבריו לנגד עיניו מלבד התעצמותה של גרמניה. באותה תקופה של שנות השלושים בגרמניה היה רדיו לכל משפחה לשם מטרת העברת המסר של המפלגה לכלל הגרמנים היטלר ידע למשוך אנשים ללכת בעקבותיו אבל הוא השתמש בכישרון הדיבור שלו ובמצב הכלכלי והלאומי העגום של גרמניה לשם השגת המטרות המעוותות שלו ככה גם רבים נסחפו אחריו. הרי ככה תמיד היה המצב להרבה אנשים נוח להשלים עם הצד החזק ולא להתנגד ורק המעטים נוהגים כנגד הזרם ומוקפים בלהבות של שנאה. הכי מדכא זה שתמיד יהיו אנשים שיאמינו בצדקתה של כל מטרה ואותם ניתן ללוש ולעצב כמו פלסטלינה.

זהו בסך הכל סיפור ששופך אור על כמה קל להוביל אנשים בשולל אחרי משטרים שמציעים עתיד חדש, סיסמאות קליטות וכדומה ומה יכול לקרות כאשר מפיצים כל-כך הרבה שנאה ובו זמנית נאחזים בכל הכוח בתקווה אבודה. נוח לראות בשואה אירוע שכבר חלף נוח לחשוב ולפנטז שהנה ומצב כזה כמו השואה לא יחזור יותר אבל כל החרם והשנאה הזאת שקיימים כלפי מדינה שמנסה להתגונן, מדינה שלא ניתנת לה הרשות להכריע ולנצח מלחמות, כל התחושות המעורבות העולות בכל כך הרבה אנשים שרק שומעים את המילה 'ישראל' כל אלו הרי מוכיחים שאין גבול להפתעות. מעניין ומותח 4 כוכבים.

לפני שנתיים•
★★★★★
•יותר מזל משכל
מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

הסיפור הזה, שיצא לאור ב 1938 עוסק בנקודה קטנטונת ורבת משמעות בשאלה איך מיליוני אנשים הפכו בזמן קצר למפלצות. אנשים תרבותיים, חובבי אומנות ומוסיקה, המוכנים לקבל התעללות באנשים אחרים. בלי להטיל ספק, בלי לחוש אמפתיה, בלי ששום דבר ממהותם הקודמת יעצור רגע לחשוב "זה אני?"

מדובר ב 18 מכתבים ומברק אחד, שכתבו זה לזה שני שותפים עסקיים שהאחד מהם, מרטין, חזר עם משפחתו לגרמניה, מולדתו, והאחר, מקס, נשאר בסאן פרנסיסקו והמשיך לטפל בגלריה המשותפת ולכתוב מכתבים מתגעגעים לחברו. המכתב הראשון נכתב בנובמבר 1932 התאריך על המעטפה של המכתב האחרון - שלא הגיע ליעדו - הוא מרץ 1934. בתוך תקופה בת פחות משנתיים משתנים שני השותפים - החברים ללא הכר. מרטין הליברל נעים ההליכות עובר ממצב של מתבונן מבחוץ על מולדתו מוכת המחסור למצב של מזדהה עם השלטון החדש ומטרותיו, ומקס הופך מחבר מתגעגע שאינו מאמין למקרא עיניו לנוקם זועם עיוור וחרש לכל, פרט לנקמה.

קרסמן טיילור כתבה את הסיפור ב 1938 והוא פורסם בכתב העת "Story" ועורר התרגשות מיידית. הימים היו ימי טרום מלחמה, בארה"ב היתה תנועה בדלנית שהטיפה לאי התערבות במה שקורה באירופה. הסיפור מבוסס על ארוע אמיתי, כתוב בפשטות ובבהירות, ומעביר את המסר בעוצמה.
אנחנו מכירים, כמובן, סיפורים הרבה יותר מפורטים ומזעזעים מהסיפור הקטן הזה. הייחוד שבו הוא שהוא מנסה - ומצליח עד כמה שסיפור פרטני על שני אנשים יכול להצליח - לענות על השאלה "איך...?" איך נדבקו אנשים טובים, אנושיים ומתורבתים במגפה שהפכה אותם למפלצות, ואיש לא מצא חיסון נגדה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•yaelhar
מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

צרור מכתבים ככתובת על הקיר

לפעמים אנחנו מביטים לתקופה שקדמה לשואה, ושואלים את עצמנו, כיצד בתקופת זמן כה קצרה, הפכו בני אדם בעלי ערכי תרבות נעלה, ללאומניים וגזענים, המלאים בשנאה רצחנית. האם היו סימנים מקדמים שהצביעו על אסון קרב, ככתובת על הקיר?

מען לא ידוע, הוא רומן מכתבים בדויים, אותם כתבה הסופרת אמריקאית קרסמן טיילור, בשנת 1938, במטרה להעיר את הציבור האמריקאי לנעשה באירופה, לאסון העומד להתרחש. האם אכן הייתה כתובת על הקיר שטיילור קלטה, ואותה היא ניסתה באמצעות ספרה להעביר לקוראיה האמריקאים? האם מילה כתובה של סופר, יכולה באמת להשפיע על הקוראים בכדי שישנו את גישתם, שבאותה עת הייתה ברובה בדלנית ואדישה לנעשה באירופה?

ההתייחסות לספר מען לא ידוע, מציבה שאלה נוספת, על מקומה של הספרות, אז והיום. היסטוריון מתאר לנו תמונה גדולה על אירועי העבר, בצורה אקדמית וקרה. ספרות יוצרת הזדהות רגשית, לעתים היא עכשווית, מניעה להבעת עמדה מוסרית. האם מסופרים ומספרים מצפים עדיין להיות המצפון והמצפן האנושי? האם אנחנו עדיין מקווים שיגעו בנושאים מעוררי מחלוקת ויעוררו אותנו למחשבה המחייבת נקיטת עמדה מוסרית ולקיחת אחריות?

השאלות הגדולות האלה עלו בקרבי, שהתחלתי לקרוא את הספר הזעיר מען לא ידוע, האם הצפיות והמחשבות הנוגעות בו מוגזמות?

העלילה פשטוה ושטוחה, כרישום מינימליסטי, אך בזה כוחה, בניסוח המדויק והנוגע. טיילור התמקדה בשתי דמויות, באמצעותן היא מתארת ניואנסים דקים, במדיום יחסית מוגבל - מכתבים, המעוררים געגועים לעולם של בולים ומעטפות, המזכיר צרור מכתבים דהוי הקשור בסרט המתגלה לפתע וחושף את העולם שהיה, המצליח להפתיע אותנו באמצעות זווית התבוננות ייחודית ואישית.

מרטין שולזה ומקס אזנשטיין, הם חברי ילדות גרמנים במוצאם, המתגוררים בסן פרנסיסקו, שותפים לגלריית אמנות מצליחה. מרטין הגרמני הוא איש משפחה, חברו מקס היהודי רווק. חברותם נשמרת למרות שלמרטין איש המשפחה, היה רומן עם גריזל אחותו הצעירה של מקס, שחקנית שנותרה באירופה בכדי להמשיך להופיע בתיאטראות גרמניים. מרטין ומשפחתו חשו געגועים לנופים ולתרבות הגרמנית והחליטו לחזור לגרמניה, תוך הבטחה הדדית כי החברות ביניהם לעולם תמשך. מרטין הבטיח למקס לסייע לגריזל, החייה בעולם בו השמיים מתקדרים והופכים מסוכנים ליהודים.

בהתכתבות בין השניים, במהלך שנתיים בין השנים 1932, ל- 1934, מחלחל למכתבים השינוי שגרמניה עוברת ואתו השינוי שעובר מרטין שולזה, מליברל איש העולם, הוא הפך לנאצי נלהב, המעריץ את היטלר ואת האידאל הלוחמני והרצחני שהוא מייצג, מרטין משנה כלאחר יד את ערכיו ובוגד בערכיו ובחברו הטוב ביותר.

הספר הזה הוא תיאור אנטומית קריסת התרבות האנושית, קריסת ערך החברות, על רקע העובדה שמרטין כה בקלות הצליח לשנות את עורו ודעותיו, ולהפוך לאדם גזעני שונא יהודים, באופן שהוא בקש להתרחק מחברו, כביטוי לדעותיו החדשות ולאופורטוניזם, שהיה תוצר לכדאיות שהמשטר החדש יצר למי שחבר אליו, ומנגד לסנקציות בהן הוא נקט למי שהתנגד לו.

הספר הזה, הוא כתב אשמה לגרמנים, כמי שטענו ברובם כי לא ידענו על השואה, הוא טוען שעליית הנאצים לשלטון והשואה, לא היו אפשריים, ללא בסיס אידאולוגי רחב של ההמונים שהאמינו ותמכו בנאצים. הוא מתאר גם אנטומיה של אומה הנסחפת לטירוף, הנשטפת בדמגוגיה ותעמולה המושתת על שנאת האחר, ועל יצירת אויב מדומה.

הספר הזה, עדיין רלוונטי, כאזהרה לשקיעה אפשרית של התרבות האנושית, לאופן בו העולם שלנו עלול להשתנות מול עיננו והנה עוד רגע הוא יהפוך למפלצתי, ואלי הוא יגרור שוב את האנושות לכאוס ואכזריות חסרת תקדים. שאלה רלוונטית, נוכח חוסר הביטחון, עליית הלאומנות והגזענות בעולמנו, ומצד שני הבדלנות שהעולם לעתים רבות נוקט.

הספר הזה, מטריד ויוצר אי נוחות, לעתים הוא מעורר כעס ועצב, לעתים הוא גורם להרגיש בחוסר אונים. הסוף שלו לא צפוי, והוא לכאורה מעודד נקמה, אך הוא מעורר למחשבה על מה שהיה, ואולי עשוי לחזור כתבנית התנהגות אנושית, במצב בו אני לא בטוח שסופרים כאנשי רוח ינסו, או יוכלו להשפיע עלינו. האם יש עוד מקום בעולמנו לספרים וסופרים המעוררים לתודעה חברתית ופוליטית?

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רץ
מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

"קראת את זה"? האחיינית שלי הושיטה מולי ספרון רזה וקטן. הסתכלתי. "לא" עניתי לה. "את חייבת לקרוא" היא ענתה. "טוב, אקח אותו הביתה" עניתי. "לא. אותו אני לא מוציאה מהבית"! ככה, בשניה אחת, נעלמו להן 24 שנים של נדיבות ונתינה, של כל דבר, כמעט לכל דיכפין. "אתם פה עד הערב", היא המשיכה, "יש לך זמן". וככה יצא שבמקום להתעדכן ברכילות המשפחתית או סתם להביע דעות על הנעשה בארץ ישבתי בצד וקראתי את הספרון הזה, שהוא מסמך מזעזע על התגלגלותו של הרוע. כשהבנתי אחרי הקריאה שהספר הזה יצא לאור עוד ב- 1939 נדהמתי. כי אם זו דרכו של עולם, ובעיקר של בני אדם, לא לעשות דבר כשהרוע משתולל ברחובות, בשביל מה אנחנו בכלל צריכים לחיות? איזה טוב אפשר למצוא בחיים שלנו? ויותר מכך, מתי באמת אנחנו צריכים להתערב כשאנחנו נתקלים בעוול שנעשה למישהו אחר?
אני מכירה מקרים שאדם מסויים ניסה לעזור ולבסוף חטף את "האש" בעצמו (ופתאום חשבתי שלאחרונה יש גם מי שחוטף אש אמיתית של ירי) ובכלל, האם לגשת לאדם השוכב בצד הדרך? אולי הוא צריך עזרה ואולי הוא סתם שיכור או מסומם שעדיף להתרחק ממנו. ניסיתם פעם לטלפן למשטרה כשראיתם אדם כזה? הם בכלל לא מגיעים. הייתי עדה פעם לאדם שהתעלף בתחנת אוטובוס. אדם אחר טילפן להזמין אמבולנס. כמה שאלות וכמה טירטורים הוא היה צריך לעבור עד שהאמינו לו ושלחו אמבולנס.
אז אלוהים יקר שלי, אולי במקום "חכמת ההמונים" תן רק תבונה לבני האדם הקטנים. שיוכלו להושיט עזרה כשצריך.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בת-יה
מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

את הספר הצנום והקצר הזה קראתי לאחר יום השואה, קבלתי אותו מאחת החברות באתר, ואילולי כך אולי לא הייתי נחשף לספר, ועל כן מגיעה לה בהזדמנות זו שוב תודה. יש אמת מאחוריו, ובבסיסו, הוא חליפת מכתבים בין שני שותפים לעסקים האחד יהודי אמריקני והשני גרמני שמצליחה להדהים ולזעזע ומראה איך חברים טובים הופכים פתאום יום אחד לאויבים, והכל בשם תחייתה מחדש של האומה הגרמנית המונהגת בידי הצורר היטלר.

לרגל הוצאתו לאור מחדש בשנת 1992 (הראשונה בשנת 1938) אמרה טיילור:"מה שקורה היום מפחיד אותי מאוד, השואה הראתה לכולנו מה יכול לקרות כאשר מפיצים כל כך הרבה שנאה". נראה לי, שלא אחטא אם אומר, שהרלוונטיות שלו רק עלתה עם השנים.

מן הראוי לדעתי שהספר יהייה על המדף של כל אחד ואחד, ועל כן הייתי אף מרחיק לכת ומציע לשלב אותו כבר בתוכנית הלימודים בבתי הספר.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•חובב ספרות
מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

ספר זה מטלטל.ספר זה עוכר שלווה,ספר זה מחזיר את הקורא אל ימיו הראשונים של השלטון הנאצי.
למרות היות המשטר הנאצי בחיתוליו שטיפת המוח המרעילה איננה מבזבזת את זמנה,היא מפעמת בלב רבים, מחזקת את מעמדה אט אט.
הספר מתאר חליפת מכתבים בין יהודי אמריקאי אל גרמני -אמריקאי לשעבר, שניהם חברי נפש האוהבים אחד השני אהבה יוקדת וכך גם משפחותיהם.
שני המכתבים הראשונים רווי אופטימיות ,נכתבים בשמחה ובאושר אך אל תשגו,זו רק מסכה,העמדת פנים.
ככל שאנו מתקדמים בקריאה,אנו למעשה למדים כי אין זה המצב,אנו נחשפים אל לב ליבו של הגז הנאצי הרעיל וכיצד הוא משפיע על המצוים בקרבתו ואיזו השפעה מסוכנת גז זה טומן בחובו.

אל תפספסו ספר זה,המציג את ניצני הרוע,את אותם הניצנים שבסופו של דבר יהרסו מדינות רבות.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•סקאוט
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“ספר קטן הנקרא בשעה. כמה קטן, ככה גדול. הוכחה לכך שניתן להעביר מסר ועוצמה גם בספרון קטן, מבלי לכתו”