“#
נראה כי סופרות בז'אנר "מתח פסיכולוגי" שואפות לספר סיפור שאף אחד עוד לא שמע כמותו. הן כמובן שואפות גם להתפרנס טוב (ליסה אונגר, למשל, שואפת למרצדס S-CLASS. איך אני יודעת? מכונית כזאת, מופיעה בסיפור, עם תיאור משתפך). לצורך כך הן בונות עולם בעל חוקים ייחודיים.

גברים, לפי אונגר, נחלקים לשתי קבוצות. האחת היא של גברים טובים, צפויים ומשעממים. הם אוהבים, מפרנסים את משפחתם, ואין בהם סיפור. הקבוצה השנייה הם "הרעים". הם בוגדנים, מפלרטטים עם נשים אחרות, שוכבים עם כל אישה שמסכימה, לא איכפת להם שיש להם אישה בבית, שהם טוענים שהם אוהבים אותה. תת-קבוצה של הקבוצה הזו הם הרשעים. מאחורי סבר פניהם הנעים מסתתרת מפלצת, שרק מחכה לסיבה לצאת ולפעול.

נשים על פי אונגר נחלקות גם הן לשתי קבוצות. הרוב מנסות לעשות את הטוב האפשרי, לגדל ילדים, לטפל בבית, לפרנס את משפחתן. נשים אלה תלויות בלהיות בת זוג של גבר, שלעתים קרובות מתברר כאחת המפלצות. ואם הן משתחררות ממנו, חש סכוי שימצאו להן גבר אחר כבן-זוג, שיתברר כהעתק חיוור של הראשון.
אונגר מאמינה בכוח הנשי. בקבוצה השנייה יש נשים שיכולות להיות נוכלות בדיוק כמו שגברים יכולים. הן אמנם בדרך כלל לא רוצחות, אבל הן בוגדות, מחריבות בתים של אחרים, שואבות ממון מתמימים ומוכיחות שהן יכולות להזיק, בדיוק כמו גברים.

סיפור מבולבל שהולך ומסתבך, עם ליבה כה מופרכת שאפילו בשביל ספר מהז'אנר הזה היא מוגזמת. צירופי מקרים בלתי מתקבלים על הדעת, שהקורא אינו יכול לנחש, כי הם בלתי מתקבלים על הדעת. בשלב מסויים זה מתיש, כי אונגר מחפשת תופעות יוצאות דופן, לרפד בהן את סיפורה. קראתי ועכשיו אעביר אותו לסובלני בידידי, שאינו נוטר טינה. 2.5 כוכבים, שעוגלו ל - 3.”

“קיבלתי את הספר כמתנת יומולדת מיד כשיצא לפני כארבע שנים וכשגיליתי שהוא מעובד לסדרה, העדפתי לחכות עד שיגיע למסך, כהרגלי בקודש. השנים חלפו ועכשיו המליצו לי עליו שוב והחלטתי לא לחכות יותר 🙂
הספר מחולק לשני חלקים והעלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של דמויות המתחלפות לסירוגין. הקריאה זורמת וסוחפת וסיימתי תוך שבוע.
השם והכריכה של הספר אינם מעידים כלל על תוכנו העשיר. לצד עלילת המתח המסקרנת, הספר עוסק בנושאים כגון: חיי נישואין מול רווקות, הבדלים בין נשים וגברים, שחלקם סטראוטיפים וחלקם נכונים. לאורך הספר מורגש כי הסופרת מציגה את הנשים באור חיובי ואת הגברים באור שלילי, הגובל בעיניי במיזאנדריה, וזה ממש הפריע לי בתור גבר.
מבחינת מתח, הספר מתחיל רגיל ודי בנאלי. ההתחלה הזכירה לי את הספר "רצח ראוי" של פיטר סוונסון שלא אהבתי, אך לשמחתי העלילה פנתה משם לכיוון אחר לגמרי והרבה יותר טוב. עליתי על אחד הטוויסטים די בהתחלה, כי הוא היה כתוב כמעט במפורש. טוויסט נוסף היה מפתיע בחלקו וגרם לי לחייך בסיפוק של "ידעתי!" 😃
בפתיחת החלק השני, המתח ממש מעלה הילוך וצובר תאוצה. ומרגע זה, ככל שהעלילה התקדמה כבר לא יכולתי להניח את הספר מהיד, ומצאתי את עצמי מעלה השערות בלי הפסקה. כל הקצוות הפתוחים נסגרים בסיום הקריאה, שאותה חתמתי בחיוך גדול.
זה הספר הראשון של הסופרת שאני קורא, ספר אחר שלה ("בלק אאוט") ממתין לי על המדף ואגיע גם אליו מתישהו בע"ה.
לסיכום, מדובר בספר מתח מפותל ומתוחכם, גם אם צפוי בחלקו. אך זה כלל לא פגם בהנאתי ממנו”

“ספר מתח המתחיל באמת בקצב מסחרר, מבטיח, בזמן שסלינה נסערת לחזור הביתה לאחר שחשפה את בעלה בוגד בה,
מחברת אליה ברכבת אישה זרה, הן משוחחות וסלינה חושפת בפניה את דבר בגידת בעלה.
הבחורה בשם מרתה מחלחלת אט אט אל חייה, בה בשעה שהמטפלת נעלמת כלא היתה.
החיים הטובים והנינוחים של מרתה הופכים לכאוס אחד גדול.
וזה רק הולך ומסתבך, מסתבך והולך...

אני די נהנתי.”

“מרוב רציחות לאט לאט התרחק הקשר ביני לבין הספר....
העמודים הראשונים הזכירו לי את סרטו המצויין של היצ'קוק "זרים ברכבת" , אבל אט אט תופש הספר תאוצה לכיוון אחר. שני שלישי הספר מרתקים, והגילוי מפתיע. אבל בשליש האחרון מתחילים לאבד שליטה מרוב גופות! (משתדל לא לחשוף את עלילתו).
הכתוב על כריכתו האחורית של הספר, כרגיל, מבטיח אך מקיים חלקית....”