הספר הזה נקרא בנשימה אחת!

החלום הרע של כל הורה – אובדן הילד ואי שובו הביתה לאחר יום לימודים או מפגש חברתי.

בתופעה של ילדים נעדרים המשטרה בדרך כלל משקיעה מאמצים לאיתור הנעדר באמצעי התקשורת, ועל אחת כמה וכמה כשנשקפת לו סכנת חיים. הספר: "ואז היא נעלמה" עוסק בסוגיה זו.

אלי מק ילדה בת 15. תלמידה טובה שכל החיים לפניה, מאוהבת בתיאו גודמן, תלמיד י"א והילד הכי יפה. מה קרה לאלי מק? מדוע היא לא חז

ניגשתי אל "ואז היא נעלמה" של <mark>ליסה ג'ואל</mark> עם ציפייה לפגוש מותחן ביתי אפל, מתוך ידיעה ברורה שלסופרת יש נטייה מובהקת אל המחוזות המערערים והקריפיים. לעיתים קרובות, ספרי מתח פסיכולוגיים נוטים ליפול למלכודות של נוסחתיות זולה או שטחיות, אך הרושם הראשוני במקרה הזה לא רק שרד את מבחן המציאות, אלא התעלה עליו. הספר הוכיח שגם בתוך ז'אנר קצבי וממגנט, ניתן לייצר יצירה בעלת תהודה אנושית עמוקה שאינה מזלזלת לרגע באי

היזהרו ממי שאתם מכניסים הביתה!
עוד ספר מצוין של <mark>ליסה ג'ואל</mark>!!!
ראשית, הכריכה מהממת ומושכת וגם התקציר ממש מסקרן. הספר מחולק לארבעה חלקים ובתחילת כל פרק מופיע תאריך, כך שישנה הרגשה שאתם מלווים את הדמויות באופן צמוד. העלילה מובאת בגוף שלישי לסירוגין מפיהן של הדמויות הראשיות- אליקס סאמר וג'וזי פיר, אשר מגלות שהינן תאומות יום הולדת ומקליטות יחד פודקאסט, אשר קטעים ממנו שזורים בעלילה, יחד עם קטעי ראיונות

וואו איזה ספר מטורף!!! באמת שלא יכולתי להפסיק לקרוא, בלעתי אותו תוך פחות משבועיים, נהניתי מכל רגע ופשוט לא רציתי שייגמר! עד כדי כך שבכלל לא שמתי לב לחורים בעלילה (ובדיעבד מסתבר שהיו, אבל הם זניחים ולא הפריעו לי). העלילה מובאת לסירוגין מפיהן של שלוש דמויות מרכזיות, שניים מהן בגוף שלישי ואחת בגוף ראשון- שהכי ריתקה אותי. הפרקים קצרים, הקריאה קולחת ובאמת שאי אפשר להניח את הספר מהיד! קראתי את הספר הראש

איך אני אוהב את <mark>ליסה ג'ואל</mark>!! שהביאה לנו עוד יצירת מופת! כבר בספר הקודם שלה "המשפחה בקומה העליונה" היא נכנסה סופית לרשימת הסופרים האהובים עליי, שאקרא כל מה שיכתבו. ולחשוב שהיא כתבה את הספר הזה בקורונה, למרות כל הדיכי והקשיים. אלופה! ועכשיו קצת על הספר עצמו חחח- העלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של 3 דמויות ראשיות (שלושתן גם נשים) וקופצת בזמן בין ליל ההיעלמות ומה שהתרחש לפניו לבין ההווה. אהבתי מאוד את ה

עוד ספר מתח מבית <mark>ליסה ג'ואל</mark>...
סיפורן של שתי נשים הנפגשות במקרה במסעדה כאשר מבינות ששתיהן חוגגות יחד יום הולדת באותו תאריך בדיוק.
ההיכרות מולידה בניהן קשר בו אחת מספרת לפודקאסט של השניה את סיפור חייה והדברים מתחילים להסתבך.
הסיפורים רצים אבל האמת לא תמיד צמודה להם...

הספר התחיל טוב אבל לטעמי 2 דברים ממש מפריעים בו:
1. צורת הצגת פרקי הוידאו פודקאסט שמשולבים בתוך פרקי הסיפור הרגילים יוצרת מצב

ספר מתח מעולה שפשוט אי אפשר להניח מהידיים! מצמרר וטורד מנוחה ועם זאת שובר לב ומרגש.
יכולתי בקלות להתחבר ללורל שמתגעגעת כבר 10 שנים לביתה המתבגרת שנעלמה יום בהיר אחד ושואלת את עצמה כל יום מה עלה בגורלה. אהבתי גם את הדילוגים בין ההווה לעבר ובמיוחד את הפרקים שנכתבו בגוף ראשון ובהן הוצגו שתי דמויות מרכזיות (אני בכוונה לא אומר מי כדי לא להרוס..)
בהחלט מתכוון לקרוא עוד ספרים של <mark>ליסה ג'ואל</mark> כשיתורגמו בע

ערב אחד יוצאת ג'וזי עם בעלה לבר כדי לחגוג את יום הולדתה ה45. שם במקרה, היא פוגשת את אליקס, שמסתבר שנולדה בדיוק באותו התאריך. "תאומת יום הולדת", כך מכנה אותה ג'וזי שעוקבת אחריה לשירותים מרוב התלהבות. עד מהרה תגלה ג'וזי שלאליקס יש פודקאסט מצליח בו היא מראיינת נשים חזקות שהצליחו להשתחרר ממוסכמות ולצאת לדרך חדשה. היא משכנעת את אליקס להיות אחת מהמרואיינות שלה וכך מתחיל קשר חברי בין השתיים, קשר שעד מהרה

הבת של לורל, אלי בת ה- 15, נעלמה. רוב הספר עוסק בחייה של לורל עשר שנים אחרי ההיעלמות.
היא מכניסה לחיים שלה גבר עם ילדה שמאוד מזכירה את הבת שנעלמה לה.. וזה לכאורה התעלומה בספר.

כבר די בתחילת הספר מסבירים מה בדיוק קרה לאלי בשורה תחתונה אבל רק עם סופו ממש מבינים איך הכל קרה...
וזה החיסרון של ספר המתח הזה...אתה מתחיל לשער בעצמך די מהר את הפאנץ' של העלילה ובעצם קורא אותו עד הסוף כדי להבין אם צדקת