ז'ורז' פֶרֶק היה סופר מעניין מאוד שמת צעיר מדיי. הוא נולד בצרפת זמן קצר לפני המלחמה והכיבוש הנאצי והתייתם משני הוריו המהגרים היהודים מפולין: אביו נהרג בתחילת המלחמה כחייל ואמו נשלחה מאוחר יותר לדרנסי ומשם לאושוויץ. כילד קטן הוא ניצל בגלל החלטה של אמו לשלוח אותו למקום נופש כלשהו, שבו היה קל יותר להתחמק מידו הארוכה של השלטון הנאצי. הספר W" או זיכרון-הילדות" בנוי בצורה מיוחדת של שני סיפורים שהם כביכול נפרדים: בראשון מובאים שברי זיכרונות מילדותו של הסופר ומעין "ביוגרפיה עובדתית" בכמה גרסאות. ברור שחלק מ"העובדות" הן דמיוניות כי הגרסאות עצמן מתנגשות לעתים... הסיפור השני שמובא לסירוגין לאחר כל פרק של ה"זיכרונות" הוא סוג של דיסטופיה של עולם נפרד ומרוחק על אי כלשהו אי-שם בקצה אמריקה הדרומית ובו מוקמת חברה עם חוקים נוקשים ביותר. לאט לאט, ממש לפני הסיום מתבררת לנו האכזריות של החברה הזו ולגמרי לא-במקרה היא מקבלת מאפיינים של מחנה ריכוז...
דווקא השילוב של שני "הסיפורים" המנוגדים הללו מקבל פה עוצמה מיוחדת. ומה שיפה בעיניי הוא שבדומה לשירה. הדברים המובאים כאן אינם כפשוטם וחשוב גם לדעת לקרוא בין השורות... מעניין שגם בספרים אחרים שלו יש כל מיני דברים שנסתרים מהעין והספר הלא-ארוך הזה מעניין ביותר לדעתי. פֶרֶק מת כבר לפני שנים רבות ודווקא בשנים האחרונות הולך המוניטין שלו ומתעצם בצרפת.

















