ג

ג'ונתן קו

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (101):
הרשימה החמה, מעוניינת לקרא, יום יבוא, ספרים שקראתי , לחפש ולקרוא , צריך לקרוא, מהמשובחים!, לצחוק ולחשוב, ספרים שקראתי, קראתי, רק הזמן מפריד ביננו., מסקרן, יומן מסע-הספרים שלי., ספרים שאסור להחמיץ, הספר הבא..., אשר קראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, מתעניין ב..., בא לי לקרוא ואין ברשותי, עוד ...
1.
מפגן הראווה המבריק הזה מאת הסופר הצעיר עטור הפרסים ג'ונתן קו, מצטיין בפיתולי עלילה מעוררי תיאבון, המתובלים בהפתעות ממולחות ובסאטירה קטלנית. אשדאון הוא בית עצום הניצב על ראש הצוק, אי-שם בחופי אנגליה. פעם, כשהבית שימש למעונות האוניברסיטה, נפגשה שם לזמן קצר קבוצה של סטודנטים בטרם פנו חבריה לדרכים נפרדות. 12 שנים אחר-כך הוסב הבית למרפאה להפרעות שינה וסידרה של צירופי מקרים מוזרים בקבוצת שוב אותם האנשים, שכל אחד מהם מוטרד, בדרכו, מענייני שינה: שרה הנרקולפטית ראתה תמיד בשינה מצב מבלבל ומתעתע. אי יכולתה להבחין בין חלומות למציאות מעוררת אי -הבנות רבות אחת מהן עתידה לשנות את חייו של רוברט לנצח, בעודו מנסה לזכות באהבה של שרה. לעומתו, הקריירה של טרי יורדת מהפסים בגלל הנרקולפסיה של שרה והוא עכשיו מבקר סרטים מפוכח, שעבורו שינה היא רק זיכרון: הוא אינו מסוגל לישון ובכלל נכסף לאותם חלומות מסעירים מהם נהנה בימיו כסטודנט. ואילו בעיני ד"ר דאדן, שאי-היציבות שלו הולכת וגוברת, השינה, שאותה הפך לנושא מחקר מדעי, אינה אלא מחלה גלובלית... בית השינה היא קומדיה מקסימה ומתוחכמת, עוצרת נשימה במקוריותה והיא עוסקת בכוחות שאנו רוכשים והכוחות שאנו נוטשים, בשעה שאנו מתמסרים לשינה, ומתמסרים לאהבה. זהו גם סיפור אהבה גדול ומרגש. זהו ספרו הרביעי של המחבר. הספר היה מועמד לפרס "הבוקר" היוקרתי, 1977....

2.
מועדון האידיוטים הוא סיפור התבגרותה הבלתי נשכח של חבורת נערים ונערות באנגליה של שנות השבעים. על רקע מאבקי העובדים בעיר התעשייה ברמינגהם, הגזענות והטרור האירי שאיפיינו את התקופה, מתוארים חייהם של הנערים, על אהבותיהם, כיסופיהם האירוטיים, ויחסיהם עם הוריהם ומוריהם. ניכר בקו שהוא מוקסם מן התקופה, ואכן - הוא מוליך את הקורא בנפתולי העלילה ועלילות המשנה, ובדרכו האופיינית אורג יחדיו מבט רחב יריעה, דיקנסי כמעט, עם הסיפורים האינטימיים והעדינים ביותר. התוצאה היא רומן חכם, מלא הומור חד ואהבת אדם, המצליח להקסים, לרתק ולרגש, ונקרא בנשימה אחת....

3.
בגיל 48, מקסוול סים מגלה שאין לו חיים. אמו מתה לפני שנים. אשתו ובתו המתבגרת נטשו אותו. הוא פרש מעבודתו בעקבות התמוטטות עצבים. ובשובו מביקור באוסטרליה אצל אביו המתנכר מכה בו האמת האיומה: אין לו עם מי לדבר. במיוחד לא עם שבעים וארבעה חבריו הווירטואליים בפייסבוק. ואז מציע לו ידיד ותיק להשתתף במסע פרסום למברשות שיניים ידידותיות לסביבה. ארבעה אנשי שיווק, והוא ביניהם, יוצאים במכוניות חסכוניות בדלק לנקודות המרוחקות ביותר באיים הבריטיים, תחת הסיסמה "אנחנו מגיעים רחוק יותר". בת לוויתו של סים היא "אמה", מנחת הניווט של הג´י.פי.אס - או ליתר דיוק, קולה המלטף. בדרכו ברחבי בריטניה, סים מתפתה לבקר נקודות מפתח מעברו. וכך הופך מסע הפרסום למסע אל סודות אפלים, מפתיעים ומשעשעים מההיסטוריה שלו ושל משפחתו. הפרטיות האיומה של מקסוול סים הוא רומן עדכני על הישרדות, קומדיה אנושית על דלות הקשר האמיתי בעולם מוצף טכנולוגיה תקשורתית, ויותר מכול - סיפור של גילוי וקבלה עצמית. ג´ונתן קו , יליד 1961, זכה בפרסים רבים והוא אחד הסופרים הפופולריים בבריטניה כיום. הפרטיות האיומה של מקסוול סים הוא הרומן התשיעי פרי עטו....


מוצא עצמו אדם, והוא בפער גדול מהחיים על כל היבטיהם. ובמו בהרבה קלאסיקות, הוא מחליט לצאת למסע, מסוכן בעיניו, כדי לנסות לצמצם את הפער בינו ובי... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
בעולמנו, כשהתקשורת בין בני האדם מתרחשת בשני מישורים - מישור התקשורת פנים אל פנים ומישור התקשורת הדיגיטלית - מעניין לקרא כיצד משלב הסופר המ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הספר כתוב היטב בסגנון הייחודי לעיתונאים. שופע, זורם, מצחיק לעתים ועשיר בתכנים. המתח בו גובר ככל שממשיכים בקריאה ולבסוף נפתרת התעלומה. יש ב... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אי שם בחופי אנגליה, על פסגת צוק שנושק לגלים, ניצב לו בית נטוש זה שנים (אפשר לדמיין בית רפאים). "אשדאון" – בית רחב מידות, מרובה חלונות, שלוש ק... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
נהניתי לקרוא את הספר אבל לא אהבתי את הסוף שלו. סוף פתוח מבחינת הגיבורים הראשיים, לא הבנתי מה קרה איתם בסוף, ויש עוד כמה דברים שם שנשארים פתו... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
רוב הספר די משעמם לא כל כך זזה העלילה אבל הסוף מדהים משאיר אותך פעור פה! מה אהבה יכולה לגרום לאנשים לעשות...!... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ