לפני גיוסנו לצבא החלטנו חברתי ואני לגלות את קסמיה של סיני ולצאת לנופש בדאהב.
הגענו לשם נרגשות, נלהבות ובעיקר בתולות רוצות באופן נואש לחזור לתל אביב כנשים אמיתיות, להכיר תיירים שבדים ואולי גם לשמור עימם על קשר (ולו רק עם שרוכי נעליהם).
ארזנו שרוואלים, דרכונים ועם כריזמה של פולניות לפני התקף אסתמה יצאנו לדרך.
מיותר לציין שהנופש היה מתחת לכל ביקורת: חדרים בעלי ניחוח ביוב ומזגן שרק הרעיש ולא ממש קרר.
מצאנו מפלט בחוף היפה וקרני השמש הקופחת רק כדי לגלות שלקראת הערב גופנו התמלא שלפוחיות וכוויות ובחנות המכולת לא היה יוגורט אחד לרפואה וסבתא היתה מרוחקת מאות ק״מ כדי להציע אחת מתרופותיה.
כואבות ודואבות שמנו פעמינו לבית הקהווה ביום האחרון לשהותנו ושם התחלנו לעשות הערכת מצב ולחשוב את מי להאשים בצרותנו כשחבורת בחורים עליזה התיישבה לידנו ולפתע מפלס מצב רוחנו עלה פלאים.
היה שם בחור ממושקף וחמוד שחייך לעברי ועד מהרה פצחנו בשיחה ומאז ועד היום אנו חברים בלב ובנפש.
יש משהו מאוד מכמיר ונוגע ללב באדם שמכיר אותך יותר טוב מכולם.
שמודע למכלול תכונותיך; הטובות והרעות.
שיכול ״לרדת״ עליך מבלי לפגוע, שגורם לך לאהוב את עצמך קצת יותר, שמזדהה איתך במצבים שונים.
כשכתב לי ברכה ליום הולדתי האחרון, היא היה כתובה על גבי מסמך רפואי:חוות דעת פסיכולוגית אודותי.
הוא מנה את כל תכונותי הקלוקלות והצליח להפכן לחיוביות, מרשימות ומרגשות כאחד.
כזה הוא.
כשקראתי את עדן, ספרה של יעל הדיה, הרגשתי פתאום כמו החבר הזה שלי.
הזדהות טוטאלית עם רוב הדמויות בסיפור ורצון להכירן לעומק.
תיאוריה אודות גיבורי העלילה מעוררי השתאות ממש, כאילו עשתה עליהם תחקיר מקיף בעבר ובהווה ואין אלה רק תאורים אלא אף תובנות של מתבוננת מהצד, כאילו משמשת להם צל תמידי בכל אשר ילכו.
היא מקנה להם טוב ורוע
מבקרת ללא רחם אך לא שוכחת להוסיף איזה פרט קטן שמיד מקנה לדמות אנושיות דומעת עין שבזכותה היא נעשית נסבלת יותר ועל כן העניין בה אינו פוסק.
היא אמנית בדקויות, בפסיכולוגיה ויש לה אינטואיציה נשית רבת נסיון, כאילו עברה הרבה בחיים.
אהבתי כל כך את מרק ואלונה, הדמויות הראשיות שעד עתה מתרוצצות בראשי חסרות מנוחה וגם הדמויות המשניות שמצליחות לעורר אהדה ונפח לסיפור המאוד ארוך (674 עמ׳) אך מהנה ובלתי נשכח.
את ספרה ״תאונות״ קראתי לפני עידן ועידנים ואני זוכרת שגם אותו אהבתי ״נורא״
רק כעת, בכותבי שורות אלו, אני מצליחה להבין מה כל כך מצא חן בעיני בספריה.
היא פשוט כנה עד כאב.
נ.ב לת״א חזרתי בתולה וטוב שכך.
חוץ מכמה מקומיים שניסו למכור לנו חשיש לא היה אף שבדי אחד לרפואה.
מה שכן, סבתא רוקנה את הסופרמרקט השכונתי ולא היה על חודשים על המדף פרילי בטעם תות.
עד היום אנשים מודים לה באופן אישי!













![העלמה אלזה [מהדורת 2022]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1007434.jpg)




