ספר קשה, לא פשוט לקריאה אבל מצחיק מאד, מרגש מאד ומפתיע. העמודים הראשונים בספר עשו רושם של ספר מצוין, אבל לאט לאט הוא הלך ונעשה כבד יותר, לקראת עמודים 200-300 לערך הייתי ממש צריך 'להחזיק את עצמי' אבל הספר המשיך לרתק ו'השתחרר' עד הסוף.
הספר נכתב ברוח של 'ציפורים מתות בסתר' וספריה של אלזה מורנטה- משפחה אחת, כמה דורות, הרבה מקרי מוות, הרבה ניסים, אהבות לא מאושרות וכדומה. השאלה היא איך אותם נושאים (די שחוקים) יש לומר מצליחים להתקבץ לכדי יצירה חשובה וגאונית כמו 'חצי אח' נותרת כשאלה מעניין מאד, ואני לא בטוח שיש לי תשובה. אני מניח שאם הייתי קורא יותר ספרים בסגנון היתי מגיב בפחות חדווה ל'חצי אח'.
הספר מזכיר לי בצורה מסוימת גם את 'סיפור על אהבה וחושך' של עמוס עוז. סיפור אוטוביוגרפי המתקרב בחלק של הילדות של אמצע המאה הקודמת, חיים לאחר טראומה לאומית (השואה ליהודים והכיבוש הנאצי לנורבגים- לא שאני משווה חלילה, רק מאיר את הנקודה שהנורבגים חוו משבר קשה לאחר שנות הכיבוש).
לסיכומו של עניין אני מעניק לספר את הציון 75, הוא טוב מאד אבל קראתי טובים ממנו.
מדד קדמת עדן-
5% דגי הליבוט
5% זריקת דיסקוס
10% מת למחצה
20% קור
5% שיעורי ריקוד
5% בולים מגרינלנד
10% איגרוף
10% קרקסנות
30% היה צריך לקצר














