ביקורת ספרותית על מקימי - ספריה לעם #574 מאת נועה ירון-דיין
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 בדצמבר, 2013
ע"י מילים


יכול להיות שלא ציפיתם לזה דווקא ממני, אבל אני רואה "האנטומיה של גריי". אני מקליטה את הסדרה. לפני כל פרק "נדבקות" לי חמש דקות של פרומואים למיניהם, שאני אף פעם לא מצליחה להריץ בדיוק-בדיוק לנקודה הנכונה, אז אני פשוט מוותרת. אחד מהפרומואים האלה הוא של "מקימי" (לא התכוונתי לעשות פרסומת סמויה לספק הטלוויזיה שלי, תתעלמו). יצא לי לראות את הפרומו הזה לא מעט פעמים (כמעט כמספר הפרקים שכבר ראיתי של "האנטומיה של גריי"). ויצא לי לראות את הספר הזה בחנויות ספרים. לא קניתי אותו לפי מדיניות הסינון הקפדנית של "נראה לי שלא שווה להחזיק אותו בבית", ולמען האמת גם לא ממש הבנתי למה לקרוא אותו.

אתמול אמא ואבא חזרו מציד ספרים והביאו לי את הספר הזה. "הבאנו לך את "מקימי"," הם אמרו, "זה מהטלוויזיה, לא?"
(עכשיו, כשאני חושבת על זה, אני מתחילה לתהות כמה מה"האנטומיה של גריי" הם הספיקו לראות. אני מוחקת את הפרקים מיד אחרי שאני מסיימת לראות. הממ.)
לא התנגדתי, ואחרי שסיימתי לקרוא את הספר שקראתי עברתי ל"מקימי". התחלתי לקרוא אותו די מאוחר בערב, כך שיצא שסיימתי אותו בסביבות אחת עשרה וחצי בלילה.

עלמה היא מנחת טלוויזיה שלא ממש מרוצה מהחיים שלה. קודם כל, לוקח לה המון זמן להבין שהיא לא מרוצה מהחיים שלה, אולי שליש ספר, אבל נעזוב את זה. לא משנה. אם היא לא מרוצה מהחיים שלה, שתעשה חשבון נפש, אולי הסבת מקצוע אם ממש מתעקשים, לא חסרים סיפורים על כאלה שהבינו שהם פשוט חייבים לשנות משהו בחיים שלהם. אז עלמה מבינה שהיא לא מרוצה מהחיים שלה, ופוגשת את בן. שניהם יחד מתקרבים ליהדות - הוא יותר ממנה, בהתחלה לפחות. אני לא רוצה לקלקל, אז בואו נדלג לדיון שלי עם עצמי על הספר.

כשסיימתי לקרוא את הספר הזה חשבתי על השינוי שעלמה עברה. היא התחילה אותו כמנחת טלוויזיה, וסיימה כבעלת תשובה. חשבתי טוב על האופן שבו השינוי הזה מועבר בספר.
יש בספר הרבה רגעים דרמטיים, הארות. אני לא מזלזלת בזה, אני חושבת שזה בהחלט יכול לקרות, אבל משום מה זה מפחית את הקשר שלי לעלמה, את האמינות שלה. בסוף הספר היא נשמעת בדיוק כמו האנשים בהם היא מזלזלת בתחילתו.
אני חושבת שזה מטבענו לחפש תשובות, ולא רק בהקשר הדתי. אנחנו מחפשים תשובות לדברים שמדאיגים אותנו, לתופעות, להתרחשויות. יש כאלה שמוצאים את התשובה במדע. יש כאלה שמוצאים את התשובות שלהם בספרים, בכתבי הפילוסופים הגדולים. ויש כאלה שמוצאים את התשובות שלהם בתנ"ך ובמקורות היהודיים. אני לא חושבת שאני יכולה להבין את השינוי שעלמה עברה, אבל היא מתארת מאוד מאוד יפה את הדרך בה היא נשאבה פנימה, אל תוך הדת. לדעתי, הספר הטריד אותי כל כך מפני שכן יכולתי לראות את עצמי עושה משהו דומה. לא מבחינת האמונה באלוהים, אלא ההישאבות המוחלטת למשהו.

כרגע קראתי שוב את מה שכתבתי והבנתי שכנראה אי אפשר להסיק מהפסקה המבולבלת הזו מה דעתי על הספר. אין לי לב למחוק אותה, אז אני פשוט אסביר את עצמי טוב יותר. הספר הזה הטריד אותי, מפני שהוא מגולל את המהפך של עלמה מגוף ראשון, כך שאפשר ממש להרגיש את השינוי שהיא עוברת. מה שהפריע לי, הוא שלפעמים זה לא נראה לי כקוראת אמין. זה נראה דרמטי לפעמים.
אהבתי את הכתיבה של נועה ירון-דיין, שמראה היטב את ההבדלים בין הדמויות. נכון שלפעמים חסרים פסיקים, אבל לא נהיה קטנוניים הפעם. זה חלק מהסגנון. וכן, התרגלתי לסגנון.

המלצתי לאמא שלי לקרוא את הספר הזה. היא הופתעה מכך שדווקא זו הייתה ההמלצה החד-משמעית והראשונה שלי, מבין כל הספרים שקראתי לאחרונה. יכול להיות שקל למי שלא נמצא בתוך העולם הדתי לפסול את דבריה של עלמה, או להגיד שהיא נסחפה פנימה ואין לה מושג על מה היא מדברת (יש כמה דמויות בספר שעושות בדיוק את זה), אבל לדעתי דווקא לאנשים האלה כדאי להשקיע מאמץ בקריאת הספר. זה לא ספר שמנסה להחזיר בתשובה, זה ספר מעורר מחשבה, על דרך חיים שונה ומיוחדת. אני מעריכה את עלמה על כך שדבקה בדרך שלה, למרות מה שהסביבה אמרה.
לסיכום, אני חושבת שהספר שווה קריאה. כדאי להרחיב אופקים ולגשת אליו במחשבה פתוחה. גם אם לא תאהבו אותו בגלל התכנים או בגלל הכתיבה, הרווחתם משהו.

נ.ב - הערה חשובה. אני באה ממשפחה חילונית. העולם הדתי שנועה ירון-דיין מתארת דרך עלמה זר לי לחלוטין. השתדלתי מאוד לא לפגוע במי שחי בתוך העולם הזה וקורא את הביקורת, ואני מאוד מתנצלת אם מישהו נפגע בכל זאת.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
איתן (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אל תדאגי, לא פגעת...
מילים (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
מ-פיש ויעל, תודה.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מצויינת לא נראה לי שאקרא את הספר, אבל הפיסקה ההיא? שלא היה לך לב למחוק? מבטאת נפלא את התרשמותך מהספר.
מ-פיש (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
עולמנו האנושי - כולו מסע חיפוש ארוך. יש כאלה שעושים קיצורי דרך במסעם ומגיעים ליעדם צ'יק צ'ק.
יש כאלה שמסעם לא מסתיים לעולם וגם אחרי מותם יהיו שימשיכו אותו.
ויש את הסקרנים, התמידיים. שיגלו עוד ועוד.

הביקורת שלך מאוד מרתקת. כבוד.
מילים (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה, לואיזי.
לואיזיאנה מנטש השקנאית (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
לא הסכמתי כמעט עם כלום, אבל הביקורת טובה מאוד.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ