• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

מאת אורי אדלמן

הביקורת של Mira

תמונה של Mira
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

מאת אורי אדלמן

הביקורת של Mira

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של Mira
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:1998
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
צילה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 10 שנים

“ספר מתח קליל וקצבי.הרגשתי כי העלילה המפותלת מגיעה על חשבון העומק בדמויות. העביר לי בנעימים את הזמן.”

22/102
ביקורות על משוואה עם נעלם
הבאה
דניאלה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

סיימתי לקרוא את הספר כבר לפני כשבוע ופשוט המתין בסבלנות שאכתוב ביקורת.
כמו שהספר המתין על המדף כשנתיים-שלוש כשקניתי והתלהבתי ממנו ואז החשק הצטנן ככה גם עם הביקורת.
הספר מספר על גיל שדה שיום אחד הוא מקבל בודעה במזכירה האלקטרונית שלו מאחיו שיושב בכלא שנמאס לו.
אחיו נשפט לשנתיים בפנים בבית כלא לצווארון לבן "דורות", שבו ה יוצאים לעבודה לא אוסרים אותם רק שיעבירו את זמן העונש לאחיו נותר שבוע. הוא נשפט לאחר תאונת דרכים בה נהג מעט יותר אלכוהול בדמו שהרגה בתאונה את אביו בדרכם מירושלים.
כשמגיע לארץ הכל מסתבך, חברו הטוב, רון עורך דין, מנסה לעזור לו.
מה קרה באמת לאחיו? מדוע ברח? מדוע מנסים להרוג אותו? ועוד, אני ממליצה לקרוא. ספר מאוד מותח. וכבר אתחיל את השני של אדלמן "שעות מתות". שניהם המתינו בסבלנות. אז אני ממליצה מאוד סופר מוכשר מאוד. מירה

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ראובן
ראובן
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של נתי ק.
נתי ק.
תמונה של חלבי
חלבי
תמונה של פרל
פרל
תמונה של davidh_3
davidh_3
6קוראים|גיל ממוצע63|33%נשים

על המבקרת

תמונה של Mira

Mira

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
422 ביקורות•3,920 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)
תמונה של Mira
Mira
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות422
לייקים שקיבלה3,920
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית84ספרות מתורגמת77תרגום (נוער)76

דיון על הביקורת

4 תגובות
Mira
Mira•לפני 7 שנים
תודה ראובן/
ראובן
ראובן•לפני 7 שנים

בסך הכל ספר לא רע כלל,נהניתי

גם את 'בסימן ונוס' אהבתי.
Mira
Mira•לפני 12 שנים
צודקת, יש לי את השני שלו "שעות מתות" שאולי אתחיל אותו הבא. מירה
לי יניני
לי יניני•לפני 12 שנים

קראתי מזמן ואהבתי רק חבל שהסופר הזה לא איתנו יותר

4 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של Mira

סבתא בורחת מהבית

סבתא בורחת מהבית

מאירה ברנע-גולדברג

וואו איזה ספר,

אני מעריצה של הסופרת מאירה ברנע גולדברג. אחת מ2 הסופרות הישראליות שאני הכי אוהבת את הכתיבה שלהן [השנייה היא נעמה בר שירה].

ברגע ששמעתי שמאירה ברנע הוציאה ספר ישר ידעתי שאגש לרכוש אותו, וכמובן ישר התחלתי בקריאה.
הספר מאוד מצחיק מצד אחד ועצוב מצד שני, הספר מספר כמו שכתוב בכריכה האחורית שסבתא לאה ברחה אחרי שהנכדים שלה רוצים להכניס אותה לבית אבות, ואין מילה מכובסת מזו.

בפועל לאורך כל הספר אנחנו מגלים איך שלושת הנכדים עם האינטראקציות ביניהם, איך כל אחד מגיב לסיטואציה שהסבתא שלהם פשוט משתנה ועם קשיים בגלל הגיל.
גם אנחנו למדים שלפעמים אנחנו כבוגרים לא מבינים מה קורה כשמבוגר כשכל החיים שלו היה עצמאי פתאום יש לו מגבלות, וכל אחד מאיתנו מכיר אדם כזה או שהוא בעצמו הזדקן ויש מגבלות.

---- קצת ספויילר בקטנה -----
אהבתי חלקים של הנכד ה"קטן" שלדעתי הוא פוסט טראומטי, האח והאחות הגדולים ממנו לא סופרים אותו, ודווקא הוא רואה משהו.
יש בספר המון חלקים שבו המטפלת והאח הקטן בעצם עוזרים לסבתא לאה לסגור קצוות, ומבינים למה קרה מה שקרה בעבר.

---- סוף ספויילר -----
אני מאוד ממליצה, ספר קליל ומצחיק אם נקודות אזהרה שכדאי שנבין את המבוגרים שלנו, אם זה הורים או סבא וסבתא, ולא לקחת כמובן מאליו או להחליט במקומם, כאילו הם אוויר.

כדאי לקרוא,

נ.ב. - אכתוב עוד ביקורות בקרוב, האתר החדש לפעמים קשה לי.... דיסלקטית.... וחודש ספר מהנה לכולם.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•Mira
איזבלה מלכת ירושלים

איזבלה מלכת ירושלים

נעמה בר שירה

במיוחד נסעתי לקנות את הספר בהפנינג בדיזנגוף סנטר בתל אביב.
ההפנינג היה לספרי פנטזיה ורומנטיקה, שהנושא השני נכון להיום לא כל כך קוראת בלשון המעטה, אולי בעתיד.

הסופרת נעמה בר שירה היא אחת הסופרות האהובות עליי, ובקרוב אכתוב על ספרה החדש מטרילוגיית הבן האובד גם ביקורת.

הספר איזבלה מלכת ירושלים הוא סוג של ספין אוף של מלאכיות עליון, הוא בעצם מספר לנו על זמן אחר לפני 800 שנים שבו מריאל - הסבתא, הייתה צעירה והיה לה בן בשם דניאל.
אנחנו יודעים מסדרת המלאכיות שהוא בן שנמצא בנידוי ולא מספרים לנו למה.....

במקור בשנת 1100 לספירה הייתה מלכה בירושלים וקראו לה איזבלה, הספר מבוסס על דברים מאותה תקופה עם טוויסט לעלילה, זה רומן היסטורי, אנחנו יודעים מדפי ההיסטוריה שבנות לא בדיוק היו חשובות, ולא שאלו לדעתן, והיו מחתנים אותן בשביל בריתות עם ארצות אחרות, בגיל יחסית מאוד צעיר, כך גם איזבלה.
נ.ב. כך היה דרך אגב גם עם מרי אנטואנט ששודכה ללואי ה-14.

גם כאן איזבלה נישאת בגיל 11 לבחור שצעיר גם הוא בגיל 20 למיטב זכרוני, הוא לא שוכב איתה, אבל היא חייבת להביא יורש, ומאיזה שהיא סיבה בעלה, האמפרי, ממאן לשכב איתה למרות כל הניסיונות שלה.

בספר זה אנחנו קוראים על דניאל, מלאך צעיר, שנמצא תחת לגיון המוארים, שתפקיד זה לדאוג שהמואר שלהם, הבן אנוש ששומרים עליו ילך בדרך הישר ולכיוון שההיסטוריה מכתיבה, אבל דניאל בילדותו לפני שנשלח לחאן לירושלים ללמוד עם עוד מלאכים גדל עם איזבלה, הם היו חברי ילדות, היותו מלאך נשמרה בסוד.

ועכשיו כשהוא חוזר מרגישים באוויר את החיבור והמשיכה ביניהם, הוא גם נמשך להאמפרי וכאן יש לנו סיפור בפני עצמו כשברקע איזבלה צריכה להביא יורש לפני שסאלח אדין יתקוף ויכבוש את ירושלים,.....

האם דניאל מצליח? האם איזבלה מביאה יורש/ת? זה צריך לקרוא, ..... רק שתדעו שהעלילה נפסקת בקטע מותח וצריך לחכות לספר הבא בסדרה.

למרות כל זאת אני מאוד מאוד ממליצה על הסדרה. תקראו. =^;^=

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•Mira
ורסריה

ורסריה

מיכאל יחנין

שמחה לכתוב ביקורת ראשונה על הספר.
את הספר רכשתי לפני כחודש לערך בדיוק לפני המלחמה השניה עם אירן.
נסעתי לדיזנגוף סנטר בגלל הפנינג של צומת ספרים בנושא פנטזיה ורומנטיקה, ובמיוחד בשביל אחת הסופרות האהובות שלי נעמה בר שירה שגם על ספרה החדש אכתוב ביקורת כאן כשאצליח להוסיף אותו.

בכל מקרה ששוטטתי בין הסופרים היה גם הסופר מיכאל יחנין.
מיכאל התחיל לספר לי על הספר, ונשמע לי מעניין, אבל, מה שצד את עיניי, שהגיבור שמו מריו, וזה גם השם של הבן הגדול שלי, וגם שזה בדיוק מסוג הספרים שאוהבת לאחרונה לקרוא, ספרים יחסית קצרים בין 200-300 עמודים אז היה בינגו.
כמובן שבלי הקדשה שאני מאוד אוהבת לא קניתי.....

התחלתי ישר לקרוא אחרי הספר של נעמה בר שירה "איזבלה מלכת ירושלים"..
והספר ורסריה לא יכולתי להניח מהידיים הרגשתי שאנחנו מתקרבים לתקופה שכתובה בספר, אנשים פוסט טראומתים ממלחמות אינסופיות, שחוזרים הבייתה, ומגלים שיש כאלה אייפה ואייפה שלא נלחמים, שיש שליט עליון מזכיר את.... וכולם מעריצים, או מפחדים להגיד מה שבליבם כי אז "יעלמו" אם בכלא או יהרגו אותם.
שהמלחמה מזמן יכלה להיגמר ואז....

בכריכה האחורית בעצם מסופר על מריו שרק רוצה למצוא את אהובתו, אבל בפועל מערימים עליו בעיות, האם ימצא את אהובתו? האם הטראומה תצליח לגבור עליו? אתם חייבים לקרוא...

מאוד שווה לקרוא בימים אלה את הספר, להבין לאן אנחנו הולכים כמדינה, האם שווה לנו כל מלחמות האחים, והאם רק המלחמה מחזיקה אותנו מאוחדים כשיש אנשים פריבילגים, והאם המלחמה היא הפתרון או שנהיה כמו עמים אחרים שדואגים האם קבוצת הכדורגל זכתה או לא.....

תקראו ספר לא ארוך כ200 עמודים שווה בהחלט.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•Mira
צ‘אדור נוטף מי גשם

צ‘אדור נוטף מי גשם

ריטה

הרבה זמן לא ביקרתי באתר במיוחד, בגלל חוסר יכולתי לראות ביקורות ישנות ולהתהלך בו.
את הספר של ריטה היה ברשימות הקניה/קריאה שלי. וכשהגיעו אלינו לעבודה מסיפר חוזר ישר לא חשבתי פעמיים ורכשתי אותו.

כמו שכתבתי לפני מאז 7 באוקטובר הקריאה שלי התמעטה, ורק עכשיו אני מתחילה לחזור לעצמי, יחסית.
את הספר הזה של ריטה לא יכולתי להניח מהידיים, מותח, ומילא לי את הדימיון ועפתי עם קורותיה של ריטה באירן ובימי ילדותה.

אהבתי את החלקים בו היא מספרת על הבתים שלה ושל חברותיה, ומזכיר לי את חיי בילדותי שבסוף כולנו היינו יחד רק הבדלי שפות ומנהגים,
מאוד ממליצה לכל אלו שלא קראו לקרוא את הספר.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•Mira
הסוף?

הסוף?

מאירה ברנע-גולדברג

איזה כיף לכתוב ביקורת על כראמל, וגם להיות הראשונה.

הספר יצא למכירה אתמול, ככה מסרו לי בסטימצקי, בסוף שבוע שעבר וישר היום קניתי, הסופרת מאירה ברנע גולדברג אחת האהובות עליי, ישנן לפחות 3, היום, ביניהן נעמה בר שירה,
הספר הזה חותם כמו שהסופרת כתבה ואמרה את סידרת כראמל... אבל מתחיל ה סידרה חדשה בשם.... כתוב בעמוד האחרון אז אתם חייבים לקרוא.

בספר זה נסגרים לנו כל מיני קצוות, וכמו שכתוב בכריכה האחורית, פתאום מתגלה תמונה מיוחדת שהייתה שייכת לארתור ג'רום, והיא בעצם מגלה על עברם של ג'יין והלנה מהילדות שלהן והמשפחה.
אנחנו גם מגלים משהו על וויש ועל ההחלטות שלו, מגלים צדדים על גול וגם על אל-אל.
וכמובן גב' בלום, שהיא לא כמו שתמיד חשבנו. ספר מותח לאוהבי הסדרה ובכלל אני ממליצה.
אין כמו חתולים. אז תקראו ותהנו עד לספר הבא. -=^~^=-

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•Mira
מסע הדוד מקס

מסע הדוד מקס

חנוך לוין

הייתי השבוע בחנות "סיפור חוזר" ל """" רק שאלה """"" וכמובן שיצאתי במבצע של נובמבר עם 3 ספרים, שבמקור היו מיועדים לנכדה שלי....
המבצע הינו 3 ספרים ב-30שח.
אחד מהם זה ספרון זה "מסע הדוד מקס שכתב חנוך לוין.

קניתי אותו בגלל האיורים היפים והחרוזים היפים שכתב חנוך לוין.
הספרון קטנטן אבל מיוחד, ולקח לי איזה רבע שעה לקרוא את כולו, ויישאר בספריה שלי ולא ילך לנכדה שלי שעוד מעט בת-6.

מאחורי המילים הפשוטות ישנה כמובן ביקורת, חנוך לוין, כותב על... מישהו שעושה מעשה רע אבל בפועל הוא עושה את זה כי.... וככה הולך הדוד מקס מבנאדם אחד לשני ולכל אחד יש תירוץ למה עושה מה שעושה, עד ש.... פוגש את....

בכוונה השארתי בערפול ששווה לחפש את הספר ולקרוא. 5 כוכבים נוצצים לחנוך לוין ולמאיירת הילה חבקין.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Mira
מכשפה רוחנית

מכשפה רוחנית

הלן הרפר

איזו סידרה מקסימה היא סדרת מדריך העצלה לקסם...

זה הספר השלישי בסדרה, בספר זה אנחנו ...









************** ספויילרון ********************************
אחרי שבספר 2 היא קיבלה לחש במגילה מאיפסיסימוס להרוג את... וזה כמעט עלה בחייה, היא מתחילה לראות רוחות רפאים, ווינטר מחליט בגלל שלא סיפרו לו לעזוב את המסדר.
*********** סוף הספוילרון *******************************







וינטר חולה הסדר וניקיון עוזר לאייבי להחלים מקורותיה בספר-2 וכל היום בבית מנקה מסדר ומביא לה כל מה שהיא רוצה במיליון שאלות, זה די מרגיז את אייבי, חוץ מזה החתול שלה ברוטוס, ממשיך עם השטויות שלו, כיוון שהיא האדם היחיד שמסוגל לדבר עם הרוחות רק היא יכולה לפתור את הפרשה החדשה... חוץ מזה היא הוזמנה לבית הוריו של וינטר, לארוחה, שזה לעמוד לפי כל כללי הטקס. (צריך לזכור שאנחנו מדברים על אנגליה, ושם כללי הטקס חשובים).

כרגיל כמו ב2 הספרים הקודמים גם ספר זה מאוד מצחיק, ורואים למה כולם אוהבים את אייבי. מנסה לא לספר יותר בשביל לא לקלקל לאלה שלא קראו.
יש כמה טוויסטים בעלילה אבל חוץ מזה כייפי, ממליצה בחום גם למבוגרים בינינו תקראו ותהנו -^..^-

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Mira
מלאכיות בשערי השחר - הבן האובד

מלאכיות בשערי השחר - הבן האובד

נעמה בר שירה

שמחה לכתוב ביקורת ראשונה על הספר מתוך טרילוגיה חדשה של נעמה בר שירה.

הסופרת נעמה בר שירה היא אחת הסופרות האהובות עליי, יחד עם מאירה ברנע גולדברג. הספרים של בר שירה, לוקחים את הדמיון שלנו לדברים מחיינו אנו, לפנטזיה יהודית עם טוויסט...
בטרילוגיה זו מתחיל הסיפור של שחר, שחר אמור להיות המשיח, הוא הבן של אור מלאכית עליון ושל לוקיאנתרו מלך השאול.
לפי ההסכם שהיה לאור עם "אבא-אלוהים" שחר פוגש את אביו פעם בשנה. אור מנסה להגן על שחר מהעולם החיצון ומסתירה דברים עד שיהיה מספיק בוגר.
בסוף הטרילוגיה הקודמת היא עוברת לגור עם סוקי בת הזוג שלה ביער הפיות בצפון.

אור אוהבת אהבת נפש את שניהם, לוקיאנתרו ואת סוקי.

שחר, כמו שכתוב בתקציר הספר, מתעורר יום אחד בגיל 17 ומגלה ש.... משהו קורה לו, והוא נורא מבולבל מאוד מפוחד ומנסה להבין למה זה קורה לו.
בהחלטה רגעית בגלל הגילוי הוא עוזב את היער לחפש תשובות, בדיעבד זה היום שבו הוא אמור לפגוש את אביו...
כשאור מחפשת אותו ולא מוצאת מתחילה העלילה והכל מסתבך, אנחנו מגלים דברים מעברה של אור בזמן היותר בשאול.
שחר מגלה שהרבה דברים לא סיפרו לו ושגם שיקרו לו, והוא לא יודע איך להגיב.
אנחנו מגלים כמו שכתוב בכריכה האחורית שאבדון שולח את רוקה למשימה שאין דרך חזרה, ובמשך הקריאה אנחנו מגלים דברים ש..... תקראו....

הספר מסתיים כמובן בהרבה שאלות, והמון מתח, וכבר מחכה שנעמה בר שירה תוציא את ההמשך...

כמו הטרילוגיה הראשונה גם זו הולכת להיום מותחת וכייפית, היום גיליתי שלא כתבתי ביקורת למרות שסיימתי אותו לפני הרבה זמן. אז כדאי לקרוא את ספריה של נעמה, פנטזיה למבוגרים, פנטזיה יהודית. תהנו.

-^~^-

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Mira
מכשפה ידוענית

מכשפה ידוענית

הלן הרפר

מכשפה ידוענית - הספר השני בטרילוגיה סדרת המדריך העצלה לקסם מאת הלן הרפר - סוף סוף מצאתי את הטרילוגיה, אצלנו בעבודה, ויחזור לשם כשאסיים את כל השלושה.

בספר הראשון התוודענו לאייבי ויילד, מכשפה שלא אוהבת להתאמץ, ובגלל קסם כבילה היא מתחברת לוינטר שהוא אדפטוס אקזמפטוס רפאל וינטר.... איך הספר הראשון נגמר לא אגלה לאלה שעדיין לא קראו...

בספר זה שוב וינטר בא אליה ומבקש את עזרתה להיכנס לתוכנית ראליטי, אחת האהובות על אייבי, שראתה את כל העונות, וקוראים לה "מקסם".
היא חושבת שהעבודה לא תהיה קשה והיא תוכל להסתלבט כמו שהיא אוהבת, אבל, החיים מראים אחרת....

אייבי נכנסת לתוך תעלומה חדשה שמסכנת את חייה וחיי עוד אנשים, .....
גם כאן החתול המדבר שלה יש לו כל מיני יציאות, וגם דברים שהיא לא יודעת עליו, מצחיק וגם שורט...

לא אספר מה קורה בספר, רק אומר שזה ספר נוער צעיר, אז איך שהוא הגיבורה חייבת להישאר בחיים להמשך הסדרה, וגם רוב הדמויות הראשיות.

ספר מצחיק מאוד, ישבתי וצחקתי בקול רם, ובן זוגי לא הבין למה, כשאנחנו רואים סרט בטלוויזיה.

ספר מעולה, ממש שמחה שיש לי את הטרילוגיה וכבבר אסיים גם את השלישי ואכתוב ביקורת.... תהנו

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Mira

ביקורות נוספות על "משוואה עם נעלם"

משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

אורי אדלמן

בגיל 46 הלך אדלמן לעולמו, בחטף, כליל כישרונות, איש אשכולות. אני מקווה שהוא לא קורא את הביקורות בסימניה, בכל אופן עדיף שידלג על שלי. לא נעים להעביר ביקורת בביקורת על אדם מוכשר ועוד כזה שכבר לא יכול להגיב.
אם הספר היה תוצרת חוץ יכול להיות שלא הייתי דולה את החסרונות, אבל מה לעשות, ארץ קטנה עם שפם, דברים שרואים מפה לא רואים משם.
אז מה הבעיה העיקרית?
שהגיבור של משוואה מוצלח מדי.
וזחוח.
כן, זו המילה. היום משתמשים בשלוש מילים כדי לתאר אותה מידה מגונה: "עף על עצמו".
גם כשהוא מונה את כישלונותיו האישיים, ומדי פעם הוא מצטנע וטופח לעצמו על המצח כאומר: אוף, איזה אידיוט אני... גם אז הוא נשמע כמו הצנוע הידוע. יהיר, גאה, סנוב אינטלקטואלי וזחוח. כן, התאהבתי במילה הזאת. כל הספר זחוח. מרוצה מעצמו עד בלי די.
גיל שדה (הסופר, אגב, מעולה במתן שמות סטריאוטיפים, מגזריים, מגדריים, סוציו-אקונומיים מותאמים תקופתית) מגיע ארצה כדי לעזור לאחיו האסיר. יובל שדה, ישב בבית הסוהר בגלל נהיגה בשכרות שגרמה למות אביהם.

גיל הוא דוקטורנט למשפטים, מרצה באוניברסיטה, שמעודו לא הופיע בבית המשפט כעורך דין, לכאורה חנון אקדמי מצוי. והנה, בעודו צונח לתוך שלל תעלומות מצמררות, הוא שולף אמרות כנף, חידודים, פאנץ' ליינים, הוא מגיב בחצי שניה על סיטואציות שבלשים מנוסים היו מתחבטים בהן כמה ימים, בקיצור, לא בלש מיוסר ולא נבעך, אלא אחד שלא יכול להיכשל. רודפים אותו, מכים אותו, מנסים לרצוח אותו, יורים בו, אבל בובת נחום תקום שלנו קמה על רגליה כאילו כלום, או כאילו הייתה ג'ק ריצ'ר בהתהוות. אלא שריצ'ר אמין פי כמה מאותו חנון מרוצה מעצמו.

לכאורה, גיל שדה הוא דמות ה"גיבור בעל כורחו", אדם מן היישוב, שמסתבך בפרשיות מתח שלא בטובתו. דמות זו שכיחה למדי בסוגה זו, ולינווד ברקלי הוא סופר המתמחה בסגנון זה. אבל בעוד ברקלי, המעמיד מכשולים בפני גיבורו, מעניק לקורא את התחושה כי היה עושה הכל כדי להושיע את הגיבור האומלל, הרי שאדלמן לא מרשה לקורא ליפול לתהומות הייאוש אפילו לרגע. אין אפילו שניה שבה אנחנו מצליחים להעמיד את עצמנו במקומו ולפחד. אם הוא כל כך בטוח בעצמו, מי אנו שנפחד?

וכך, נרדף על ידי המשטרה והמוסד וחבורה של פושעים, מצליח גיל שדה להתאהב בבחורה. כן, כן, הרומנטיקה מצויה גם בתוך הליכלוך, הגופים שלא התקלחו, הזיעה, האיברים הכאובים, המחוצים, הירויים.

ועכשיו, תסלחו לי כולכם. זה ממש לא מתוך פוריטניות, הלוא אינני קוראת רק צאנה ראנה, אבל הקטעים הרומנטיים, כביכול, שבספר, דומים יותר לפורנוגרפיה או לחמישים גוונים (לא קראתי, זה רק דימוי) מאשר לספרות טובה. כבר קראתי אלפי ספרים בחיי, וגם עניינים אלה מתוארים בפירוט כזה או אחר, אבל התיאור של אדלמן קצת בהמי והרבה מגעיל. אולי לא אתכם, אבל אותי.

למה נתתי לו ארבעה כוכבים? כי הספר מרתק וכתוב היטב, גם מבחינת כישרון הסיפור ופיתולי העלילה וגם מבחינת כישרון הכתיבה. ומפני שאם אורי אדלמן היה כותב הלאה, יכול להיות שהוא היה יכול לכתוב גם ספר מצוין. הכישרון ישנו, אבל איננו. כי לצערנו, אדלמן נפטר בדמי ימיו.

הסיפור מתרחש בתחילת שנות האלפיים, ולכן אין הרבה טלפונים סלולריים, אין מצלמות בכל פינת רחוב, ניתוחי סייבר הם כמעט בחיתולים, האינטרנט לא מככב וגם הפורנזיקה לא משהו. אבל הספר לא מיושן מפני שעבודת המוח מצוינת.

אז שוב סליחה אורי, לבי באמת נחמץ בקרבי כששמעתי על פטירתך, אני חושבת שהיית אדם מוכשר באופן שערורייתי כמעט. מוזיקאי, מתמטיקאי, איש מחשבים, סופר מצליח, אבל אם אתה קורא עכשיו את מילותי מלמעלה, תדע שאולי אני סתם מבקרת אותך מתוך קנאה.

והערה להוצאה: מצאתי שגיאת כתיב בספר, חילופין של ט' ב-ת' פעמיים באותה מילה. שכחתי מה המילה, אבל משהו כמו מטמתי במקום מתמטי, מין סוג כזה. מכיוון ששכחתי מה הייתה המילה, אין לי אלא להלין על עצמי (או על גילי...)

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אפרתי
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

אורי אדלמן

הספר יצא ב 98' והיה זכור לי כספר מתח טוב. התחשק לי לחזור אליו כדי לראות אם עובר את מבחן הזמן.
גיל שדה מקבל טלפון מוזר מאחיו. האחרון אמור להשתחרר מהכלא תוך מספר ימים ובמהלך לא צפוי ולא שפוי עושה "ויברח". גיל חוזר מניו יורק לתל אביב לתוך חמישה ימים אינטנסיביים של חקירה בלשית מרתקת וסוחפת.
אקשן ישראלי טוב, שומר על קצב מהיר לאורך כל הסיפור בלי "קטעים מתים" (חוץ מהגופות שמעטרות את העלילה) ובהחלט עובר את מבחן הזמן. מומלץ בחום.
קצת הפריע לי:
• דמות קצת פלצנית, גיבור כל יכול, יוצא מהכל כמעט ללא פגע. אבל בגלל הקצב הגבוהה והעלילה המהודקת, לא כזה קריטי
• סצנות סקס מפורטות, הרגיש לי קצת זול
• טעויות הגהה רבות בדיגיטאלי

• הוצאה:כתר
• תאריך הוצאה:1998
• קטגוריה:מתח ופעולה
• מספר עמודים:349 עמ' מודפסים

לפני 3 שנים•
★★★★★
•וויליאם מאני
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

אורי אדלמן

כשהייתי בחטיבת הביניים התנדבתי בספרייה הציבורית שליד ביתי. אני זוכר שליד דלפק ההשאלה עמדו שתי עגלות מלאות בספרים "מומלצים" או אלו שנשאלו הכי הרבה ע"י קהל הקוראים, ולא משנה כמה ספרי סיפורת למבוגרים היו לנו בעומק המבנה 80% מהקוראים היו מתרכזים בשתי העגלות ויוצאים משם עם ספרים. כל קיום הספרייה היה מרוכז בשתי העגלות הללו.
עוד מראה שאני ממש זוכר זה את שני הספרים של אורי אדלמן (משוואה עם נעלם ושעות מתות) מרופטים, לא משנה כמה עותקים הספרייה החזיקה כולם הגיעו בסוף למצב מרופט ומשומש. 16 שנים אחרי בעקבות המלצה פה בסימניה החלטתי לתת צ'אנס לספר המרופט והמשומש ואיזה תענוג זה היה! כבר הרבה זמן לא קראתי ספר מתגמל.

גיל שדה חוזר מארה"ב לאחר שאחיו בורח מהכלא שבועיים לפני השחרור ובמהלך החיפושים אחר אחיו הרבה גופות מתחילות להיערם וגיל נמצא האשם העיקרי למותן כך שהוא מתחיל מסע בריחה ממשטרת ישראל ועוד גורמים מסתוריים על מנת לחיות ולהבין לאיפה אחיו נעלם ואיך הכל קשור לאביו שנהרג בתאונת דרכים שנתיים לפני.
הספר נפרש על פני חמישה ימים וכל פרק עוקב אך ורק אחרי גיל, איזה כיף זה! יש איזושהי מגמה בספרות המתח בשנים האחרונות לעקוב כל פרק אחרי דמות אחרת, לתת מספר זוויות, להגביר את המסתורין, להראות איך כל הסיפורים מתקשרים אחד לשני בסוף ופתאום יש כאן סיפור שפשוט עוקב אחרי דמות אחת בכל רגע במשך חמישה ימים רצופים, וזה כל-כך כיף ומזרז את תהליך הקריאה, בדיוק מה שספר מתח טוב עושה. הפרקים קצרים ומותחים וגם אם חלק מהדברים שמתרחשים בספר הם קצת הזויים ולא מותאמים למציאות הם נסבלים בזכות הכתיבה של אדלמן והעלילה הכללית שמספיק מותחת כדי שנוותר לו "ונעלים עין" על חלק מההגזמות.
אמנם הספר נכתב לפני 25 שנים אבל הוא מותח ומרגיש רלוונטי גם לימינו (חוץ מזה שהדמות צריכה לשכור בלשית שתבדוק לו כל מני דברים שהיום אפשר למצוא באינטרנט בדקה או העובדה שלרוב לא היו סלולרים כך שצריך למצוא את הטלפון הקווי הקרוב כדי להתקשר).

אמנם זאת לא יצירת מופת אבל זה ספר שלא מזלזל בקוראים שלו ויודע למתוח אותם ממש עד העמוד האחרון והוא עושה את זה עם המון הומור ומתח ישראלי שישאירו אתכם עד השעות הקטנות של הלילה בקלות.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•On The Road
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

אורי אדלמן

עד כה לא קראתי את ספריו של אורי אדלמן, סופר ישראלי פופולרי שמת בדמי ימיו לפני עשרים שנה. הרומן "משוואה עם נעלם" סחף אותי למקומות מדהימים שכל כולם תוצרת כחול לבן. המוסד, המשטרה, טייקונים, רציחות, ואדם אחד בשם גיל שדה, המגיע לתל אביב לחופשה קצרה. אחיו, יובל, הצעיר ממנו, מסתבך במה שמתברר בהמשך, כתעלומה מורכבת ביותר. גיל נחוש בדעתו להוציא לאור את האמת וזאת תוך חמישה ימים סוערים ומלאי מתח. בדרכו לפתרון התעלומה גיל נקלע למצבים בלתי אפשריים, מוצא אהבה, ונחלץ ממצב של אפס סיכויים לפתור את תעלומת התאונה שאחיו יובל היה מעורב בה. כתיבה קצבית, עלילה מרתקת, תמונות מוכרות מהמציאות הישראלית לפני 20 שנים - אקטואלית גם כיום - ועל הדרך, איך לא, מראות סקסיים מחדר המיטות. כל אלו ורעיונות אחרים משולבים בעלילה המרתקת. ספר אקטואלי גם כיום למרות שפורסם לפני שנים. רוצו לקרא. חמישה כוכבים.

לפני שנתיים•
★★★★★
•טרי
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

אורי אדלמן

מותחן קליל, זורם ומהנה שקשה להניח אותו מהיד עד סופו. בנוי בתבנית "האדם התמים שנקלע לקונספירציה" ששימשה כבר 1001 מותחנים אחרים, אלא שאורי אדלמן ז"ל הצליח ליצוק לתוך התבנית השחוקה את התבלינים המקומיים ובכך ליצור מותחן ישראלי טוב, עינייני ובעיקר מותח... אם כי לא תמיד הגיוני.

הגיבור, גיל שדה, מגיע מארה"ב לאחר שאחיו לא חזר לכלא הפתוח שבועיים לפני שחרורו. בביתו בארץ הוא מוצא גויה ומכאן הדברים נעים בקצב מואץ לאורך חמישה ימים. המשטרה והמוסד רודפים אחריו, אנשים נעלמים, גויות מתחילות לצוץ, שום דבר אינו כמו שהוא נראה, מתגלים חברים שאינם בדיוק חברים, אויבים שאינם בדיוק אויבים ואיזשהם אנשים מסתוריים בעלי קשרים ענפים העושים הכל כדי שפרשה מהעבר לא תיחשף... עד הסוף הלא כל-כך מפתיע (לפחות לא למי שכבר קרא כמה ספרים בסגנון דומה) שמשאיר את הקורא במתח, לא כל כך בגלל ה"מי" אלא בגלל ה"למה".

הספר בהחלט עונה על הדרישות ממותחן, אלא ששני דברים צרמו לי:
* על פי השמות בספר נדמה שהוא נכתב בעידן הספרות המגוייסת של מפא"י (רשימה חלקית: קליכשטיין, לוינשטיין, רפפורט, הרץ, שדה, גולדבלט, כץ, שפיגל, פרומין) ולא בעידן הפוליטיקלי-קורקט של העשורים האחרונים.
* על פי הכריכה האחורית אפשר היה לחשוב שהספר הוא חלק מסדרת "50 גוונים". על מחצית הכריכה האחורית מופיעה סצינת סקס מהספר למרות שהסקס בספר הוא מינורי למדי. אז למה דווקא הסצינה הזאת? הפתרון שמור כנראה לעורכים של כתר.

בכל מדינה קטנה, אפילו איסלנד, קמו סופרים שכתבו מותחני מתח וריגול טובים ואילו אצלינו, פרט לאמנון ז'קונט, אורי אדלמן ז"ל ומישקה בן-דוד, יש שממה בתחום הזה. יש כמה שניסו אבל כל שהוציאו תחת ידם היו מותחנים ירודים או קריקטורות.

לסיכום: אם נתעלם לרגע מההיגיון זהו אחלה מותחן. מומלץ!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•רונדו
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

אורי אדלמן

אורי אדלמן ידע לכתוב ספרים טובים.

לאוהבי ספרי מתח.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•ברשב
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

אורי אדלמן

אי שם בסוף שנות ה-90 יצא רב מכר מותח זה, דבר שסביר להניח העמיד את כותבו במקום מכובד של הספרות המקומית, הפתיע אותי לדעת שהספר הנ"ל אפילו תורגם לגרמנית(!) אם לסמוך על ויקיפדיה.
הספר אכן מותח, אוהבי הז'אנר יעידו על הנוסחה המוכרת של אדלמן בה על הקורא לתור אחר רמזים שמפוזרים בעליות גג נטושות ובזירות רצח המוקפות בסרט סימון צהוב. אה..סליחה, אדום,צהוב של של NYPD, ואולי בעצם זה בדיוק העניין, הספר אמין ככל שיהיה מרגיש יותר ניו יורק מאשר תל אביב.
לא שזה רע, אבל ליטוש הדמיות מעורר חוסר אמינות (שלא מפריע כלל למתח.)
זה קצת משעשע לקרוא את ספרי המתח שבאו בתקופת "משוואה עם נעלם" הם נכתבים בעולם ללא גוגל ופייסבוק,כך שנאלצים החוקרים החריפים המתוארים בספר, לתור אחר רמזים במאובנים פרה היסטוריים כמו "ספר טלפונים" או "דיסקט מאגר שמות הביטוח הלאומי" ואפילו זכורה לי סצנה ארוכה שבה מעורבת קלטת זעירה של משיבון תא קולי שנגנבה בחופזה ,מאחד הטלפונים בהם נתקל הגיבור.
כל זה רק מוסיף ליצירת העולם אותו מבקש הכותב להכניס אותנו, מעבר לזה, זה נחמד לקרוא סוף סוף ספר שלא לוקח את מסך המחשב כגיבור עלילתי, בו אימיילים ואתרים אפלים ברשת סוגרים קצוות בתעלומה. כמו שידידנו מעבר לים הרלד קובן וחבריו עושים לז'אנר סיפרי המתח בעשור האחרון.
ספר מתח נוח לעיכול אפילו לפני השינה, סופר מקומי, קצת כמו פרק טוב של "חוק וסדר" רק בדיזינגוף. "אני רואה מלאך והוא אומר לי: קח את שנות ה-90"

לפני 13 שנים•עומרי
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

אורי אדלמן

ספר מתח מבחינתי זה כמו ארוחה טובה אחרי שהיית ממש רעב.
אתה אוכל מהר מהר וממלא את הבטן. ואז האוכל מתעכל לאט-לאט.

ככה גם עם הספר הזה - ברגע שהתחלתי לא יכולתי לעצור באמצע.
וכל פעם שעצרתי, כל מה שחשבתי עליו זה מה יקרה הלאה?
הא'-ב' של הז'אנר.

הספר מאוד זורם וקולח והכל בו קורה כל כך מהר.
כל הספר עוסק בחמישה ימים עוצרי נשימה וחסרי שינה שעברו על הגיבור שלנו גיל שדה.

אבל בסופו של דבר, אחרי שהצלחתי לעכל בעצם את כל הפרטים בספר, כמו שצריך - אני יכולה להגיד רק שהסופר קצת הגזים עם כל ההתרחשויות המרובות בחמישה ימים קצרצרים.
מה שנתן לי הרגשה כאילו הוא מנסה יתר על המידה לרגש את הקורא, אפשר להגיד ממש להמם אותו.
וחבל, כי אם ההתרחשויות והארועים היו מתפרסים על יותר זמן, העניין היה נראה יותר מציאותי (לא בהרבה),

כיוון שגם מהבחינה הזאת הסופר נטה קצת להסחף - בכמה ימים הגיבור מספיק למצוא גופה בבית שלו, לעבור תאונת דרכים, לצאת ממנה עם כמה צלעות שבורות, לצאת מהאמבולנס ברגע שחזר להכרה, לתפוס מונית, להרביץ למישהו שעקב אחריו, לטוס לקפריסין ולחזור, להתאהב, לעלות על מזימה שקרתה לפני 20 שנה, לתפוס טיסה במסוק בהתראה של שעה וכו'. הדברים נראים קצת גדולים מהחיים.

את כל זה אני אומרת אחרי עיכול הספר כמו שצריך.
תוך כדי הקריאה הוא באמת מאוד סוחף, מהבחינה הזאת הסופר הצליח.

אפשר להגיד שמי שמחפש אקשן ויותר מזל משכל - הספר הזה מאוד ימצא חן בעינייו.
ולמי שמחפש ספר עמוק יותר, ולא דמויות יחסית שטחיות, מוזמן לוותר או לקרוא אותו כדי להעביר את הזמן.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•Lena
משוואה עם נעלם

משוואה עם נעלם

אורי אדלמן

קראתי את הספר תוך יום וחצי. הרגשתי כאילו הכנסתי לפה בבת אחת כריך שלם עם פסטרמה, חסה, מלפפון ירוק, מלפפון חמוץ, עגבנייה, בצל, פלפל אדום, פלפל ירוק, פלפל צהוב, פלפל כתום, חרדל, מיונז, עלי בייבי, אגוזים, פירות יבשים....ועוד (הבנתם), הרגשתי קצת מחנק מהעומס, אבל כל כך נהנתי מהטעמים...
בקיצור, ספר עמוס, דחוס בפרטים, מותח מאוד וגורם לך לא לעזוב אותו ולהמשיך עד הסוף. אהבה, רצח, מוסד, חברות, משפחה, חו"ל, א"י, כסף, חיים, וכל זאת בחמישה ימים. קיבלתי פעם במתנה ספר של רנה מגריט (אמן סוריאליסטי), ואני לא מפסיקה לתהות על היצירות ההזויות שלו, אז מה אם הן לא מציאותיות?!, יש בהן משהו שתמיד גורם לי להתפעל כל כך. נהנתי מאוד מהספר. לעיתים אני קוראת ספר ומיד בסיומו מכריזה (לעצמי) כי זה הספר הכי טוב שקראתי, אז יש המון כבר שהתאספו ל"הכי טובים" כאלו, ו"משוואה עם נעלם" הוא לא אחד כזה, אבל דווקא כן אחד ששווה לקרוא. לכו תקראו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•חגית
דירוג
5.0
לפני 15 שנים

“הספר האהוב עליי ביותר. קראתי אותו עשרות פעמים כבר, והוא בחיים לא יימאס עליי. מושלם!”